שבוע מורכב עבר על משה רדמן. צ'ה גווארה של המחאה, שסחף את מתנגדי הרפורמה המשפטית בסרטונים ויראליים. הוא הפך לסלב (ויש הטוענות אף לסמל סקס בן 38, שממיס בלוק הממושקף שלו נשים בשלות), אך גם - בגין כמה משפטים שנויים במחלוקת שצוטטו מפיו במסגרת כתבת מגזין - לאויב המדינה, מחריב המפעל הציוני, אחד שלא יודע לשלוט על הפה שלו.
אחד מראשי המחאה תוקף את הממשלה: "חסרת אחריות, מתעלמת מהתרעות גורמי המקצוע"
בעקבות הרפורמה המשפטית: מרבית חברות הסטארט-אפ מדווחות על פגיעה בפעילותן
ממובילי מחאת ההייטק: "עובדים במחאה במקום להביא הכנסות למדינה"
"משה רדמן נגד מדינת ישראל", זעקו הכותרות, ו"כך נהרוס את הכלכלה ונפיל את הממשלה", שר האוצר צייץ: "האופוזיציה חייבת לגנות גורמים כמוהו, שעושים נזק לעם ישראל".
ראש בראש
"נתניהו הלך כל השבוע על הראש שלי", קובע רדמן. אם להודות באמת, הוא הרוויח את זה ביושר. כשנשאל איך מפילים ממשלה כשאין בחירות באופק, ענה: "מתחילים להקשות מאוד על המצב הכלכלי. כבר רואים שמוציאים מישראל כסף, נראה בקרוב מהלך של משיכת כספים מהבורסה. לצערי הרב זה יביא לאינפלציה מטורפת ולעליית הריבית, וזה יכביד על הציבור. אנשים יתחילו להיחנק מהמשכנתאות, לא יהיה כסף לקנות בסופר", ועוד הגדיל לעשות, ותיאר איך המדינה תתרסק, תוך שהמוחים יצטרכו לעצום את העיניים ולסתום את האף ולתת "להם" להוביל אותנו לשם.
מאז הפרסום, הוא עסוק בהסברים ובנחיתה על המציאות הסלעית המשוננת, אחרי שבעה חודשים של ריחוף בהיי מטורף ואנדרנלין שלא ירד לרגע. "זה נארז באופן שלא תאם למה שהתכוונתי. דבריי לא הובנו נכון, או שאולי אלה דברים שאמרתי באחת וחצי בלילה, אחרי צעדה של 25 ק"מ ולא ניסחתי אותם כמו שצריך. לא עודדתי אנשים להוציא את הכסף שלהם, כמו שלא עודדתי אנשים לסרב למילואים. אני מוריד את הכובע בפני כל בן אדם שעושה את מה שהוא מאמין בו, מוקיר אותם, אבל לא מעודד".
יש דיבורים על מרד מסים והקטנת מקדמות.
"אני לא מעורב בזה. יש יוזמות של אזרחים להקטין את הכנסות המדינה וזה לא מקודם על ידי מטה המחאה. כיוונתי לזה שהמצב הכלכלי יחנוק אנשים".
יש גורמים במחאה שמאוד לא אהבו את ההתבטאות שלך, חשבו שהיא מיותרת ורדיקלית.
"התפיסה אצלנו היא חיה ותן לחיות. אנחנו לא מנגנים כתזמורת. אני התבאסתי מהציטט הזה, כי הוא לא ה'אני מאמין' שלי".
אולי המחאה הכלכלית היא המוצא האחרון.
"מה שקורה כאן חשף כמה הממשלה נחושה לשנות את שיטת הממשל בישראל. אל מול הדבר הזה אנחנו צריכים לעשות זום אאוט. אין לנו ברירה אלא לעצור את כל המהלכים כמקשה אחת. זה לא רק חוקי המהפכה המשפטית, אלא עוד למעלה מ־200 חוקים שמנסים לשנות את האופן שבו מתנהלת מדינת ישראל. מולם צריך לשים תפיסה ליברלית ודמוקרטית. פרקטית, צריך להמשיך ללחוץ את הממשלה בהסברה מול הבייס שלה, הפגנות מול ח"כים ושרים, ולא להתקפל עם המילואים. אני שומע שיש לא מעט אמהות ואבות עם ילדים לפני גיוס, שלא מעוניינים לשלוח אותם לשרת משטר כזה ולצערי הגדול, בקרוב נתחיל לראות את זה.
"הכלכלה וההייטק מתרסקים, ואני מבין לגמרי אנשים שרוצים לנהל סיכונים ולא לשים את הכסף בכלכלה קורסת. אז או שהחקיקה תעצור, לוין יחזור בתשובה, תהיה ממשלת אחדות, ואם זה לא יקרה - הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה".
אולי בעקבות ההתנפלות עליו, והכתרתו הסופית כפריווילג לבן, הייטקיסט מנותק, ואנרכיסט שוחר רע, צץ פתאום, ליד ה"רדמן" בשם המשפחה גם "אבוטבול", כדי להדגיש שבעצם מדובר במי שגדל בלוד לאמא מרוקאית ולאבא פולני. הוא סיים בבית ספר למחוננים, היה קצין מחקר באמ"ן, למד כלכלה וחשבונאות וב־2014 פתח את IGRUOP, שפיתחה מועדוני לקוחות מבוססי בינה מלאכותית. אחרי ארבע שנים פרש מניהול החברה ופתח חברה שעסקה ביעוץ לחברות ואז הקים את "אניברס סטודיו" שפיתחה משחקים טיפוליים באמצעות מציאות מדומה.
שובר חסכונות
מאז שפרצה המחאה ושאבה אותו פנימה, הוא סגר את כל הפעילות שלו וחי על חסכונות. כשאני שואלת אותו איך מקבלת את זה חמוטל, אשתו ואם שלושת ילדיו, הוא אומר שכולם מאמינים בצדקת הדרך, אף שלא קל להם. "אף פעם לא הייתי מעורב בעשיה חברתית משמעותית לפני זה, פה ושם פרויקטים התנדבותיים וזהו. אני מתנגד מאוד אגרסיבי לדרכונים זרים, ואני זכאי גם לדרכון פורטוגלי וגם לפולני, וכשיריב לוין יצא עם התוכנית שלו, ישבתי עם אשתי ואמרתי שאולי עשיתי טעות ואז התחלנו לפעול יחד.
"אני לקחתי על עצמי את ההסברה. עשיתי סרטונים שמסבירים על הוועדה לבחירת שופטים, פייק ניוז, עילת הסבירות, כי הרגשתי שאנשים לא מבינים על מה מדברים, 'בוא נדבר על זה תכל'ס', אנשים קיבלו כלים לנהל דיון. והם הגיעו לתפוצות מטורפות, בין 50 ל–100 מיליון צפיות. ואז התחלתי להיות מעורב בארגון ההפגנות".
תיארת לעצמך שזה יגנוב לך את כל הזמן?
"אמרתי לאשתי, אני לוקח שבועיים־שלושה בשביל הסרטונים שיסבירו את המהפכה וזהו. ההחלטות התקבלו תוך כדי תנועה. אין אנשים שילכו לאולפנים? נלך לאולפנים. התחילו לזהות אותי בהפגנות ואני מוצא את עצמי מוביל אנשים. בהתחלה העיתונות לא הבינה במה מדובר וניסתה להיות מאוזנת, כשאין כאן איזון. יצרתי וכתבתי תכנים ועם הזמן הפכתי להיות מעורב גם באסטרטגיות".
רתמת את כלל הכישורים והניסיון שלך למחאה.
"אני קודם כל יזם. גם חברת הייעוץ שלי עסקה ביזמות בתוך חברות כמו פלייטיקה, עזריאלי, נייקי. לכלמוביל הקמנו אתר מכירת רכבים האונליין הראשון בארץ. יזמתי פרויקטים של ארגון דאטה בייס, AI ואיקומרס. יוניליוור משלבת בזכותנו AI בחברה. גם במחאה אני ממשיך ליזום. יש לי האב של שמונה צוותים, 500 מתנדבים, שמשרת את המחאה וכולל תחקירנים, עורכי וידיאו, גרפיקאים, כותבי תוכן, מתמללים, בודקי עובדות וקשבים".
אתם מנהלים את האופרציה כמו עסק. אולי זה מה שנותן לכם את היכולת להחזיק את המחאה כל כך הרבה זמן.
"יותר נכון, זה כאוס מאורגן. היוזמות באות מלמטה והמטה עוזר להוציא אותן לפועל. החלטת לעשות הפגנה? המטה יארגן את אישורי המשטרה, הגברה, פרסום".
בניגוד למחאת 2011, אין לכם בעיות של מימון.
"המחאה ממומנת מקצה לקצה מגורמים פרטיים, ולא מאילי הון וארגונים זרים. יש מימון המונים של אזרחים שנותנים 15 שקלים, 200 או 1,000 ויש תורמים יותר גדולים שרוצים להציל את המדינה. אין אדם שמחזיק באחוזים ניכרים במימון ולכן אין לאף אחד השפעה עודפת. אנחנו מבוזרים במימון והחלק המהותי הוא של מימון ההמונים".
מה היקף התקציב שלכם?
"לא מדברים על מספרים".
עשרות מיליוני שקלים?
"נשמע הגיוני".
בבוקר ההצבעה על ביטול עילת הסבירות נעצר משה רדמן בפעם החמישית. זה קרה אחרי הצעדה הארוכה מתל אביב לירושלים, אחרי שנת לילה מתוחה. הוא הצטרף לחבריו המוחים לשביתת שבת ליד הכנסת, קראו קריאות, שרו שירים ואז כמה שוטרים קטפו אותו משם לתוך הניידת ולקחו אותו למעצר.
כך יצא שאת השעות המותחות עד ל"סלפי" המפורסם שאחרי, שבהן בכירי צה"ל התרוצצו במסדרונות המשכן ושר הביטחון נראה כמו דג שנתפס ברשת ומנסה להשתחרר ממנה בכל כוחו, כשרוב עם ישראל היה דבוק למסכים או לרדיו, רדמן ישב על ספסל מאחורי הסורגים, מנותק מההמולה ומאחד הרגעים המכריעים במאבק שהוא בין מוביליו כבר שבעה חודשים.
"יש למשטרה טקטיקה של לקחת פרצופים מובילים", הוא אומר בקצב הדיבור המהיר שלו, בניסוח מדויק, חד, לפנים. "ישבתי עד חמש, לא הייתי במתח, כי הבנתי לילה לפני שזה גמור ולא ישבתי שם בכסיסת ציפורניים מה קורה. הבנו שהצוללת ירדה מתחת למים וניתקה קשר עם בסיס האם. ואז בא שוטר ואמר, 'וואלה אחי, לא הלך לכם', ועניתי לו, 'זאת רק ההתחלה. וזה לא לכם, זה לנו'.
"אני יודע שהייתה אווירת נכאים, אבל אם אנחנו לא היינו ברחובות, היו שופטים שפוטים, הייתה פסקת התגברות, יועצים משפטיים מטעם ומיליציה לבן גביר. הם רצו למנות כוח משטרתי שיהיה כפוף לשר וזה לא התקיים. ברטרוספקטיבה, הפסדנו בקרב אחד, וניצחנו בהרבה קרבות, מנענו מינוי שופטים שפוטים, את חקיקת פסקת ההתגברות, יועצים משפטיים מטעם ומיליציה לבן גביר".
רק מעדכנת שהמשמר הלאומי אושר.
"הם רצו שהוא יהיה כפוף לבן גביר וזה לא קרה. בחודשיים וחצי פגרה האלה, צריך לחשוב מה הדגל ולהביא קהלים שלא הבאנו".
סיפורי תל אביב
לא הצלחתם להגדיל את כמות האנשים ברחובות. המספרים סטטיים.
"תבדילי בין כמות למגוון. הכמות פנומנלית. יצא לי לדבר עם חוקרי מחאות בעולם, והם סיפרו לי שבנקודות קריטיות במחאות אחרות, עמד מספר המוחים על 3.5% מכלל האוכלוסייה. אצלנו יצאו 23% מהאזרחים לפחות להפגנה אחת, וזה חסר תקדים. אז במשחק של הכמות אנחנו בסדר גמור, הבעיה היא במגוון.
"גדלתי בלוד ומעט מאוד חברי ילדות שלי נמצאים בהפגנות, גם תושבים משדרות, ממגדל העמק ומבת ים לא שם. כשאני מדבר עם חבר'ה מהדרום, הם מסתכלים על ההפגנות כסיפור תל אביבי, כאילו זה סרט היסטוריה של נשיונל ג'יאוגרפיק. הכישלון ההסברתי שלנו הוא שלא הצלחנו לפרשן ולזקק איפה ההפיכה פוגשת אותם, שזה לא עניין של פריווילגים שישפיע על מחיר האספרסו, הוא יגיע גם למשפחות בלוד, ובאום אל־פחם".
איך עושים את זה?
"מדברים תכל'ס על דיקטטורה, למרות שעל פניו זה נשמע לא קשור. כשאני עושה מעגלי שיח, אנשים בטוחים שדיקטטורה זה טנקים ברחובות ונשקים שלופים. דיקטטורות בעולם החדש לא נראות ככה, טורקיה, הונגריה, רוסיה הן דיקטטורות. השכנה שלי מלוד לא תוכל לשלוח את הילדה שלה לעבוד במגזר הציבורי, כי רק מקורבים יוכלו להיות שם. מחיר הדולר נשמע כמו דיבור של הייטקיסטים, אבל צריך להבין שהוא קובע את מחיר המכשיר החשמלי שרוצים לקנות או המכונית. עשינו לא מספיק בלהסביר טוב לכולם".
יש לכם עוד בעיה קשה - אתם משתמשים בסיסמאות מפוצצות וכלליות מדי. לא מבינים מה באמת אתם רוצים.
"כשאתה נכנס לפירוט, בלי לשים לב תגיע למקום שאתה לא רוצה להיות בו. צריך לדבר על העיקרון הגדול - לממשלה הזאת אסור לשנות את כללי המשחק. בתוך ערמת החוקים שלהם, יש בין 15 ל–20 חוקים משנים כללי משחק ואני בכלל לא רוצה לדון בהם. יש יתרונות במחאה עממית ויש חיסרון שיש הרבה דעות ואין דף מסרים אחד. ליריב לוין יש דף מסרים והכל היררכי. שקמה מגיעה לאולפן ואומרת מה שעל הלב שלה, אני מגיע לאולפן ומדבר ויש מי שמתחבר אליה ומי שמתחבר אליי".
החלפתם משרד פרסום ויצאתם עם העמודים המושחרים בעתונים בסוף השבוע שעבר.
"אני לא עובד עם משרדי הפרסום, אבל התחברתי לאקט הסימבולי. מהלך אחד לא מספיק. צריך מכלול של פעולות שהמטרה שלהן לעורר גורמים בקואליציה. אם אצליח להעיר 1,000 ליכודניקים, והם יעירו אחרים, נגיע לחברי הכנסת. לצערי זה עוד לא קרה".
עכשיו אתם נמצאים בנקודה קריטית.
"אני מסכים. אנחנו צריכים לעשות זום אאוט ולהגיד - זאת ממשלה שמנותקת מהעם, לא לגיטימית שלא רואה את הציבור. מגיע הרמטכ"ל, הנגיד, בכירי ההייטק, כולם אומרים שהמדינה הולכת לאבדון על ביטול הסבירות ולא מעניין אותם כלום. אין להם לגיטימציה".
איפה אתה מרגיש את זה בהייטק?
"ב־80% מהחברות שנפתחות בדלאוור, בירידה בהשקעות. ההייטק קורס, ואולי בגלל חולשת השקל הוא מצליח עדיין להרוויח קצת, כי הוא מוטה ייצור. חיים על האדים. את שומעת את ראש הממשלה מדבר על התעשיות הביטחוניות, כאילו הוא כבר ויתר על ההייטק, שזה נורא ברמה החברתית.
"הרבה שואלים אותי, איך הממשלה הזאת תיפול, כשיש לה רוב כזה. ואני אומר, שיש הרבה מוקדי לחץ ואתה לא יודע איפה הקיר יקרוס, ואז יקום האחד שיגיד, איני יכול עוד ואחריו מגדל הקלפים ייפול. אולי אני אופטימי מדי או רומנטיקן".
מתי תחזור לשפיות?
"לא יודע. כרגע אני במחאה עד סוף השנה, 21 שעות ביממה, פול טיים ג'וב".
מתכנן לפחות חופשה עם המשפחה?
"חופשה זה לחלשים".