כלל ידוע בעולם ההשקעות הוא שלא שמים את כל הביצים בסל אחד. פיזור זה מאסט, וטרם נמצא המשקיע שיחלוק על כך. איך ומתי להשקיע? זו כבר שאלה שקשה למצוא לה מענה מדויק.
בעקבות משבר הדיור: יותר ישראלים גרים בשכירות ברחבי הארץ
עולם ההשקעות מציע לנו אינספור הזדמנויות, וכגודל ההזדמנויות גודל הסיכונים. בהתאם לכך, אם השקעתי במאה חברות שמציעות הזדמנות של תשואה חלומית, אני עשוי לכאורה באותה מידה למחוק את כל ההון המושקע שלי בשנה הקרובה. הסיבה לכך היא שמול סיכוי של 100% נמצא לרוב סיכון בשיעור זהה או מעבר לכך.
התיאוריה הזו נכונה כמובן במידה והשקעתי רק בחברה אחת כזו. אבל אם אפזר את כספי ב-20 חברות שונות באותה רמת סיכון, יגדלו הסיכויים לכך שאסיים את תקופת ההשקעה עם תשואה חיובית. והסיבה לכך היא כמובן אפקט הפיזור.
פיזור ההשקעה לאפיקי השקעה שונים, מכשירים פיננסיים מגוונים, סקטורים הטרוגניים וחברות רבות יותר - מייצר לנו "גידור" שמגן עלינו מתנודתיות חריגה. כך לדוגמה, בתקופה של שפל עבור חברות האנרגיה, חברות התעשייה ייהנו מרווח נקי יותר. לכן גם אם אנו מפסידים מהשקעותינו באנרגיה - גיוון התיק שלנו גם לסקטור התעשייה מייצר לנו איזון.
אבל יש גם טענה הפוכה. אם התיק שלנו יהיה מפוזר מדי, אנו עשויים למצוא את עצמנו ללא תשואה גם בשנים הטובות ביותר של השוק. והסיבה לכך היא שמול כל תשואה חיובית נרשום תשואה שלילית בהשקעה אחרת שכלולה בתיק. וזו הסיבה לכך שפיזור התיק דורש מיומנויות מיוחדות ואסטרטגיות מדויקות שעל בסיסן נפעל.
הדרך לאסטרטגיית השקעות נכונה מתחילה כמובן בלמידת החברה והסקטור שאנו מתכוונים להשקיע בו. ומאחר וטרם נמצא האיש שמכיר לעומק כל סקטור וחברה - דו"חות, תחזיות וסיכונים - נשאלת שאלת מספר המניות שמומלץ להחזיק בתיק בכל רגע נתון. מה חשוב יותר, הפיזור או ההכרות העמוקה עם פורטפוליו ההשקעות שלנו?
הפער בין 16 ל-500 באחוזים
הרצון לפזר את הסיכונים שלנו במקסימום האפשרי, מבלי להידרש למבחן כדאיות ההשקעה בכל מניה וסקטור בפני עצמו, הוליד את פופולריות ההשקעה בקרנות סל (ETF). השקעה במדד מוביל בשוק ההון מאפשר לנו להיחשף לסקטורים רבים ומגוון רחב של מניות, מבלי להידרש לניתוח רכיבי המדד (בנוסף לחיסכון בדמי הניהול).
אבל האם רכישת המדד אכן מגנה עלינו יותר מאשר רכישה עצמאית של מניות? מסתבר שלא בדיוק. ניקח לדוגמה את מדד מניות הטכנולוגיה המוביל נאסד"ק 100. למרות שבמדד כלולות מאה חברות הטכנולוגיה המובילות בבורסת נאסד"ק, שבעה מהן "שולטות" בלא פחות מ-51% מהמדד, נכון לנתוני אפריל 2023.
מיקרוסופט (12.83%), אפל (12.60%), גוגל (7.44%), אמזון (6.31%), אינבדיה (5.29%), מטא (3.68%) וטסלה (3.38%) מהוות יחד 51.53% מהמדד. משמעות הדבר שברכישת המדד אנו מפזרים מעל מחצית מסכום ההשקעה בשבע חברות בלבד, בעלות קורלציה לסיכונים דומים מאוד.
אם נחליף את רכישת המדד בכמה מניות בודדות, מסקטורים שונים, אנו עשויים ברוב המקרים להגן על עצמנו הרבה יותר מאשר במקרה של רכישת המדד המוביל את מניות הטכנולוגיה.
ומה לגבי מדד S&P 500? הוא כמובן מציע פיזור רחב הרבה יותר. הן במספר החברות הכלולות בו והן במגוון הענפים הכלולים בו. ולמרות זאת, בולטות המניות הגדולות במדד זה כבעלות השפעה מהירה על המדד כולו. עדות לכך חווינו בחודש האחרון כששיגעון ה-AI הזניק את תשואות המדד הזה בשיעור דו-ספרתי.
כל זה כמובן לא רלוונטי בהסתכלות ארוכת טווח. ההיסטוריה מוכיחה שלאורך זמן משיג מדד זה תשואות בשיעור דו ספרתי. אבל חשוב לזכור שזה קורה בזכות פרט משמעותי אחד: עדכון המדד התקופתי. בחברת סטנדרד אנד פורס שמנהלת את המדד מועסקים מאות ואולי אלפי אנליסטים שמנתחים את המניות בכל רגע נתון, ובהתאם לנתונים הם מעדכנים מדי תקופה את רשימת החברות ואת משקלן של כל אחת מהן במדד.
מדובר במשאבים שאין לכל משקיע, ואף לא לבתי השקעות וותיקים ומנוסים, וזו כנראה אחת הסיבות לכך שגורו ההשקעות ג'ואל גרינבלט הגיע למסקנה המפתיעה הבאה: אם תגוונו את התיק שלכם ב-16 מניות מסקטורים שונים תמזערו את סיכון השוק שלכם ב-93%, בעוד רכישת 500 מניות שונות תאפשר לכם למזער את סיכון השוק ב-99%. גרינבלט למעשה אומר שהוספת 484 מניות לחשבון ההשקעות שלכם מוסיפה רק 6% לפיזור הסיכונים. ולא קשה להבין את ההגיון שמאחורי הדברים.
פיזור סיכונים כהגנה מסיכוני שוק
הפיזור מגן עלינו רק מסיכוני שוק. כלומר מתנודתיות שנובעת מתגובתיות חריגה של השוק לאירוע מסוים, שלרוב הוא זמני. אם הייתם משקיעים במניות טכנולוגיה בשנת 2021 ונדרשתם למשוך את הכספים בדצמבר 2022, הייתם עשויים לקבע הפסד של עשרות אחוזים בתיק.
הסיכון הזה הוא סיכון השוק. אירוע קיצוני או רצף אירועים שגורמים לשוק להגיב באופן חריג מדי ועשויים לפגוע במשקיע לטווח הקצר. פיזור התיק מסייע לנו למזער את הסיכון הזה, שכן לרוב בכל מקרה כזה ישנן חברות מסקטורים אחרים שמזנקות. בדוגמה הזאת אלה חברות הצריכה.
עם זאת, חשוב לזכור שסיכון החברה עודנו קיים בכל רגע נתון. אם נשקיע בחברה הלא נכונה, היא תקרוס ונמחוק את השקעתינו בה גם אם התיק שלנו מפוזר כראוי. וזו בדיוק הסיבה למה תיק השקעות בריא לא יכול להיבנות על מספר גבוה מדי של מניות. כי אם נרכוש יותר מדי מניות, לא יהיה לנו די זמן לעקוב אחר ההשקעה שלנו ובכך נגדיל משמעותית את סיכון החברה שאנו עדיין חשופים לו. מנגד, פיזור קטן מדי חושף אותנו לסיכון משמעותי במידה ובמקרה יתרחש אירוע חריג בחברה בה השקענו.
בהתאם לכך, לשאלה "כמה מניות מומלץ להחזיק בתיק השקעות?" אין תשובה חד משמעית. בעיקר בגלל שהיא משתנה בהתאם לזמן ולידע שלנו כמשקיעים. קשה עד בלתי אפשרי למצוא את המשקיע המתחיל שיכול ללמוד ולעקוב בכל רגע נתון על יותר מ- 20 עד 25 מניות, ולכן אני סבור שזה פחות או יותר הרף המקסימלי למשקיע המתחיל. ואם אין לכם זמן ויכולות ניתוח?כנראה שהשקעות מחקות מדדים נועדו עבורכם.
דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.
