רוצים לבלות כמה שעות בחברת חנה רדו, יזמית עסקית־חברתית? להתלוות אליה לסיורים במיזמים החברתיים, לפגוש נשים ואנשים בפריפריה הרחוקה? מיזם חדש בתחום התיירות והפנאי, A Day in a Life, מציע לכל אחד מאיתנו (תמורת תשלום כמובן) לפגוש את רדו וגם אנשים מעניינים נוספים, שבחיי היומיום שלנו לא מזדמן לנו לפגוש אותם. אז אם כבר התחלתם לתכנן תוכניות לחול המועד סוכות, או בכלל לחפש אטרקציות מעניינות לבילוי בזמנכם הפנוי, דעו שיש מי שמחכה לכם.
בצל החשש ממשבר חוקתי: הדולר ממריא לשיא מאז יולי 2016
נתונים מדאיגים: ההשקעה הזרה בישראל בשפל של שנים
המיזם החדש שעלה לא מכבר לאוויר (adayinalife.com), הוקם על ידי לירון ועופר אלעד ממושב כמהין שבנגב ובתמיכתם של חמשת ילדיהם. בני הזוג הגיעו לנגב ממושב בית זית בשנת 2006 בעקבות חלום של עופר להיות חקלאי, וכדבריהם "כדי להגשים את חזון בן־גוריון הלכה למעשה". בנוסף לגידול עגבניות שרי, הם מצאו קרקע פורייה גם לחלומות אחרים. במשך שנים הם אירחו אורחים ומבקרים שהחיים של משפחה יזמית במדבר עניינו אותם.
כמו כן, הקימו בניצנה את "חדר הפלאות" - מוזיאון חווייתי אינטראקטיבי, הכולל בין היתר אוספים מעולמות שונים (פרפרים, צדפים, פריטי נוסטלגיה ועוד) שאסף אביה של לירון, צלם הטבע והאספן יצחק מובשוביץ ז"ל. שלושה מסלולים המלווים בממשק אפליקטיבי לוקחים את המבקרים לחוויה של חקר וגילוי ושאילת שאלות.
אהבה לאנשים
"עולם היזמות הוא חלק מאוד משמעותי בתפיסת העולם ודרך החיים שלנו", מספרת לירון (45), שמגיעה מרקע של עבודה סוציאלית. "לאורך השנים שלנו כאן הגיעו אלינו כל מיני קבוצות מבקרים, אבל לא רק. התחילו להגיע לבית שלנו גם אנשים פרטיים מרחבי הארץ וגם מחו"ל, כאלה שעניין אותם לראות איך אנחנו מתנהלים, לראות את החיים דרך העיניים שלנו.
אם זה המשק החקלאי שהקמנו, למה בחרנו לבוא לגור פה, איך לחיות את הערכים האלה של הגשמה וחלוציות ביומיום. באיזשהו שלב הבנו שהדרך שבה אנו חיים כנראה מעניינת אנשים אחרים. מצד שני, אני עצמי מכירה הרבה אנשים מעניינים. פתאום נפל לי האסימון והבנתי שאנשים מעניינים אנשים".
ככה נולד בעצם הרעיון למיזם החדש?
"יש משהו מאוד אותנטי כשאת פוגשת בן אדם אחד על אחד, משהו שמאפשר שיח בין שני אנשים, משהו מאוד חזק שאי אפשר לייצר בקונסטלציה אחרת. הבנתי שאנשים הם משאב מאוד זמין, אנחנו כל הזמן נמצאים בקרבת אנשים, אבל אנשים לא תמיד נגישים אחד לשני. למקום הזה רצינו להיכנס. המיזם נולד מתוך אהבה לאנשים ומתוך אמונה ותפיסה שכל אדם הוא עולם ומלואו וכי בכל אחד מאיתנו יש משהו שמעניין מישהו אחר. התחלנו לעבוד על המיזם לפני שנתיים. עכשיו אנו נמצאים בתקופת הרצה בישראל".
"המטרה שלנו כפלטפורמה היא להנגיש אנשים לאנשים", מוסיף עופר (52). "כרגע זה כאמור עדיין קורה בארץ, אבל בחזון כל בן אדם מכל מקום בעולם יוכל לפגוש כל אדם אחר מכל מקום אחר בעולם. הפלטפורמה ברמת הפוטנציאל שלה מוכנה לקליטת מארחים נוספים, והמשימה היא להרחיב את הכניסה לשווקים בחו"ל. עד עכשיו השקענו כסף בעצמנו למטרת פיתוח הפלטפורמה. עכשיו אנחנו מתחילים לחפש משקיעים כדי להרחיבה ולפרוץ לשוק הגלובלי".
אחד על אחד
הפלטפורמה המקוונת מציעה נכון להיום כ־100 מארחים מתחומים שונים. ברגע שמצאתם את המארח שמעניין אתכם, תוכלו לבחור את התאריכים הזמינים לפגוש אותו על מנת לחוות מפגש אותנטי אחד על אחד. "אנחנו חושבים שתיירות אנושית זה הדבר הבא", אומרת לירון. "אנשים יוכלו לטייל בעולם, כאשר אנשים אחרים יהוו נקודות עגינה בטיול שלהם.
למשל, במהלך טיול בפריז תהיה לך האופציה להתלוות לשף מקומי שחי שם ולחוות את פריז דרך נקודת מבט שלו. אגב, בגישה שלנו האדם עומד כאן בפוקוס ולאו דווקא תחום העיסוק שלו. אני חושבת שאנשים מתעניינים באנשים אחרים. באנשים יש עומק, והעולם היום מחפש את העומק הזה. אנשים היום הולכים ומתרחקים גם בגלל שהכל הופך לדיגיטלי, ואילו הצורך של אנשים בחיבור הוא דווקא מאוד חזק. אנשים לא תמיד יודעים את הדרך להתחבר למישהו אחר. המיזם שלנו מסייע להם בכך. החזון שלנו בסופו של דבר הוא שכשאנשים יטיילו בעולם הם יצטרכו לבחור
לא רק איפה הם ישנים או לאיזו אטרקציה ללכת, אלא גם עם מי לעשות A Day in a Life. זו עוד זווית לחוות דרכה את העולם". אם עד היום התארחתם אצל תיירנים ביתיים, שעסקו בעיקר בתחומי קולינריה או אומנות, לירון מבהירה שאנשים שתוכלו לפגוש דרך הפלטפורמה החדשה שונים ממה שהכרתם עד כה. "המארחים שלנו מגיעים מכל קשת עולמות התוכן, סגנונות החיים ותחומי העיסוק, הדת והמגדר", היא אומרת.
"יש ביניהם מאמנים, אנשי חדשנות, יוצרים, מספרי סיפורים, כותבים, מוזיקאים, אנשי רוח, מדע וספורט, טיילים, רופאים, מטפלים, עורכי דין, טכנאים, מישהי שעוסקת בעולמות הדראג, נהג מרוצים, ליצן רפואי, ועוד. זו גם הזדמנות להיכנס לתרבויות ומצבי חיים שונים, להצטרף למשל לאדם חרדי מירושלים או לאישה דרוזית מהצפון, או אפילו למישהי שיש לה ילדים עם צרכים מיוחדים. ההזדמנות שאנו יוצרים היא לחוות את דרך החיים שלהם".
"בסופו של דבר, יש פה גם אלמנט מסוים של קירוב לבבות. השאיפה שלנו הוא שיהיו בפלטפורמה כמה שיותר אנשים מתחומים שונים, ואנחנו מזמינים אנשים עם סיפורים מעניינים להצטרף אלינו", מוסיף עופר.
איך הגעתם למארחים השונים?
לירון: "זה התחיל מחיבורים אישיים שלנו, המשיך בחיבורים דרך המעגלים הרחבים, ואחר כך מארחים שנרשמו לפלטפורמה התחילו להפנות אלינו מארחים נוספים. אלה כאמור לא תיירים מקומיים, אלא אנשים שעוסקים בכל מיני עולמות".
"גם המוטיבציות שלהם לארח הן שונות", מוסיף עופר. "למשל בחור חרדי רוצה לארח כי הוא רוצה לחשוף אותנו לעולם שאנו לא מכירים. זה חשוב לו".
"הייתה לי למשל שיחה עם מארחת שמתמודדת עם מורכבות משפחתית. השיתוף שלה את האחרים בסיפור שלה הוא בעצם הדרך שלה להוציא החוצה את הקול והמסר שחשוב לה להעביר", אומרת לירון ומבהירה שעבור המארחים השונים מדובר כמובן גם בערוץ הכנסה נוסף.
חשבון ליחיד
להלן כמה דוגמאות למחירי המפגשים האישיים: שלוש שעות במחיצתה של היזמת חנה רדו - 3,360 שקל; חצי יום במחיצתו של ירון גושן, ליצן רפואי - 1,120 שקל; שש־שמונה שעות עם שרי טייכהולץ שגדלה במשפחה חרדית בירושלים וכיום מלווה אנשים בתהליך יציאה מהחברה החרדית - 950 שקל; ארבע שעות עם רינת צפניה שוורץ, רבנית רפורמית המלווה ועורכת חופות ובר מצווה - 670 שקל; שלוש שעות עם שרה רפפורט שהקימה בשומרון חוות בודדים חקלאית ציונית שבה היא מגדלת מאות כבשים - 840 שקל; שלוש־ארבע שעות במחיצתו של דוד לוסטיגמן, אברך חסידי מירושלים - 500 שקל; מפגש של שלוש שעות עם בועז אלקיים העוסק בבניית כלי מיתר וכתחביב גם בזיקוק אלכוהול, ייצור וויסקי ועישון בשר - 1,120 שקל.
"כל מארח מתמחר את עצמו, כאשר המודל העסקי שלנו הוא אחוז מסוים ממחיר המפגש", אומרת לירון. "התשלום מתבצע דרך הפלטפורמה, כך שבמפגש אחד על אחד אין כבר מגע של כסף בין אורח למארח. זו השיטה הכי יעילה ששומרת על שני הצדדים. ברגע שמתבצעת רכישה, המפגש משוריין, כל אחד יודע מתי נפגשים, איפה נפגשים, הכל מאוד מסודר".
איך אתם יכולים להבטיח לקהל הרוכשים שאכן מדובר במפגשים איכותיים?
לירון: "אני פגשתי את הרוב המכריע את המארחים שלנו, הלכתי באופן אישי לכל אחד לביתו. היה לי חשוב להכיר אותם, להרגיש אותם. אנחנו בשיח ובקשר עם כל אחד מהמארחים לפני שהם עולים לאוויר. אנחנו בוחנים איתם את ההתאמה, מוודאים איתם שזה בהלימה לערכי הפלטפורמה. בסופו של דבר מה שיקבע זה כוחות השוק. חלק מתהליך הפיתוח יהיה גם לייצר מנגנון של משוב הדדי, כמו שקיים למשל ב־Airbnb. בסופו של דבר זה marketplace, והקהל יידע לבחור ולדרג".
עופר: "המארחים הרי גם מרוויחים מזה כסף, אז יהיה חשוב להם שיבואו אליהם. אנשים יקבלו כסף תמורת מה שהם נותנים. חשוב מאוד שכולם ייצאו נשכרים, ובסוף כוחות השוק יחליטו מי יהיה טוב".
לירון: "למארחים זה חשוב, כי זה לא עוד מוצר, אלא מי שבסופו של דבר עומדים בפרונט זה הם עצמם. אגב, אנחנו גם מאפשרים לכל מארח לבחור האם הוא רוצה לתרום את הכסף או חלקו לאיזושהי קרן או גוף שעמם נעבוד. עבור הרוב המכריע של המארחים זה כאמור עוד ערוץ הכנסה. אבל יש גם כאלה שלא רוצים את הכסף, כאלה שהמוטיבציה שלהם היא לחלוק את הסיפור שלהם עם העולם".