מלחמת חרבות ברזל: הכלכלן פרופ' ירון זליכה מזהיר מפני המחיר הכבד של המלחמה על המשק: "אם נישאר בחזית אחת של לחימה, בהערכה גסה, העליות שידרשו לניהול הלחימה והתמיכה בעורף יעמדו על כ-50 מיליארד שקלים".
ההבטחה של סמוטריץ' לתושבי הדרום: "אם נידרש לצעד הבא - סימן שנכשלנו"
פיצויים, תביעות וביטוחים: הזכויות שמגיעות לכם בזמן מלחמה | המדריך המלא
"אני מניח שאנחנו צריכים לפתוח מה שנקרא קופסא תקציבית, שבה ינוהלו עליות המלחמה בתקציב נפרד של כחמישים מיליארד שקל ולהמשיך ולנהל את התקציב השוטף במנותק מעליות ניהול המלחמה תוך שמירה על גרעון נמוך של התקציב השוטף".
לדבריו, "את הקופסא התקציבית אנחנו נממן דרך גידול בחוב הממשלתי שכרגע עומד על כשישים אחוז מהתוצר, ולא יקרה לו שום דבר אם הוא יגיע ל-65%".
זליכה מעריך כי על מנת לשרוד כלכלית, יהיה צורך בהעלאת ריבית. "הדולר בורח לנו, אי אפשר להימנע ולהכחיש את העובדה שעלתה מאוד רמת הסיכון הגיאופוליטי והיא באה לידי ביטוי בחולשה של השקל. זה תהליך טבעי ואין מנוס אלא להעלות את הריבית".
"הניסיון לחמוק מעליית ריבית דרך מכירות של רזרבות הדולרים שלנו היא שגיאה", הוא מוסיף. "זה רק יזמין פעולה של ספקולנטים בשוק שיתקפו את בנק ישראל. צריך להעלות את הריבית אבל עליית הריבית שגם ככה היא גבוהה תקשה מאוד על ציבורים שונים ולכן צריך ללוות את עליית הריבית".
צעד נוסף שיש להחליט עליו, אומר זליכה: "פתיחת קרן סיוע בהיקף של חמישה עד שישה מיליארד שקלים במימון מלא או כמעט מלא של הבנקים שצברו פה עשרות מיליארדי שקלים של רווחים מהריביות בשנה שנתיים האחרונות. כך נוכל לסבסד את עליית הריבית".
בהמשך השיחה התייחס הכלכלן גם לתמיכה בעסקים הקטנים ובמשקי הבית. "צריך להקים קרן אשראי לעסקים שנפגעים באופן ישיר מהלחימה, ולבטל את המכסים ומכסות הייבוא", אמר והוסיף: "במרחק של שעה וחצי טיסה כל הסופר בחצי מחיר. חייבים להקל על האזרחים ואין דרך יותר יעילה להקל מייבוא חופשי וזול. זה גם יירסן יוקר המחייה והאינפלציה ויאפשר לנו בהמשך להוריד ריבית".
זליכה הזהיר גם מפני האפשרות של העלאת מיסים: "אנחנו צריכים להוריד את הגירעון, אבל אסור בשום אופן להעלות מיסים", מדגיש זליכה. "חייבים לקצץ את בסיס ההוצאות של הממשלה. וזה מתחיל בהוצאות לא יעילות כספים קואלציוניים שונים ומשונים."
על המחיר שמשלמים משקי הבית אמר: "על כל אזרח לערוך ניתוח של ההוצאות שלו תוך חלוקה לסעיפים: דיור, תחבורה תקשורת ביטוחים ופיננסים כמה על מזון וכן הלאה. על בסיס הניתוח הזה צריך לראות האם רמת ההכנסה שלו תואמת את רמת ההוצאה האם הוא יכול להקטין את רמת ההוצאות.
"צריך לעבור על כל הוצאה והוצאה ולשאול: האם אתה צריך אותה? האם אתה חייב אותה או שאתה רק רוצה אותה? בעידן של מלחמה צריך להעביר מסננת מאוד צפופה של כול הוצאה האם היא באמת נדרשת. האם זו הוצאה שניתן לדחות אותה? האם זו הוצאה שבדקת לאחרונה ואין לה אלטרנטיבה יותר זולה?".
אפשרות נוספת, לדבריו, "היא לקיחת הלוואה מקרן הפנסיה או מקופת הגמל, זה הרבה פעמים יותר זול מהלוואות מהבנקים. אפשרות נוספת היא הגדלת המשכנתא, שגם היא תהיה זולה מהלוואה קמעונאית רגילה.
"אם ניתן, אפשר לקחת הלוואה מההורים, על חשבון הירושה, ואפילו הלוואה ממקום העבודה על חשבון המשכורת. גם עסקים קטנים יכולים לבקש דחייה ופריסה של התשלומים ללא ריבית. ניתן גם לבקש מלקוחות קבועים ככל שהם יכולים להקדים תשלומים." הוא מסכם.
פרופ' ירון זליכה ראש בית הספר לחשבונאות כלכלה וניהול כספים בקרייה האקדמית אונו