מלחמת "חרבות ברזל" מתוכננת להימשך זמן רב יותר ממבצעים ביטחוניים קודמים ברצועת עזה, כאשר על פי ההערכות עשויה המלחמה להסתיים רק בתום חודשים ארוכים של לחימה. מאפיין מהותי נוסף למלחמה, הינה הסבירות הגבוהה לכך שהיא תהפוך למלחמה רב-זירתית, כאשר לחימה מתנהלת מדרום ומצפון במקביל. זאת, בנוסף לעובדה כי יכולות ארגוני הטרור עוצמתיות פי כמה וכמה מבעבר - והשפעתם ניכרת על המשק הישראלי כולו.
בן גביר דורש מנתניהו להרחיב את הקבינט: "נציג שאינו ממחנה הקונספציה"
הפעולה הקרקעית תמתין? "חלון הזמן לשחרור החטופים מצטמצם ועלול להיסגר"
כל זה הופך את המלחמה הנוכחית לכזו שיש לה חזית כלכלית שעשויה לאתגר את קברניטי המדינה והמשק לא פחות מאשר זו הביטחונית. מלחמה שעשויה לעלות לנו דמים רבים, תרתי משמע.
על מנת להבין את מורכבות המלחמה הכלכלית שאנו בעיצומה, יש להבין קודם את החששות המרכזיים של הכלכלנים והפקידות המקצועית באוצר. אפשר לחלק אותם לארבעה חלקים:
1. גירעון - עלויות המלחמה הרבות והיעדר הכנסות המדינה בתקופת המלחמה ולאחריה, צפויה להכניס אותה לגירעון תקציבי. ככל שהגירעון יעלה, עשויה הכלכלה הישראלית להיפגע יותר.
2. מיתון - עם שוק עבודה שפועל באופן חלקי וחשש קיומי, הצריכה צונחת בעשרות אחוזים בעת מלחמה. דבר שעשוי לגרור את המשק הישראלי למיתון, וכתוצאה מכך לקריסה של עסקים בענפים מסוימים. ככל והמיתון מתפתח לשלב מתקדם זה, השפעותיו עשויות ללווות אותנו במשך שנים לאחר המלחמה.
3. אינפלציה - פיחות דרמטי בשקל והתייקרות מחירי ההובלה בהיעדר טיסות, כמו גם ביקוש מוגזם למוצרי צריכה מחשש למחסור, עשויים להזניק את האינפלציה במשק.
4. מורל - מצב רוח לאומי חיובי מהווה אבן יסוד בדרך לניצחון, שכן בהיעדר מורל חיובי לא יהיה מי שיחזיק את המשק. המשבר הכלכלי יפגע בתמיכה הציבורית בהמשך הלחימה והדרג המדיני-ביטחוני ייאלץ להכריז על הפסקת אש טרם השגת יעדי מלחמה. המחיר במקרה הזה יהיה סבבים רבים נוספים שיגבו במצטבר מחיר כלכלי גבוה בהרבה מאשר מלחמה ארוכה אחת - קשה ככל שתהיה.
מה אמור להדאיג את האוצר?
מניתוח כללי של מאפייני מלחמת "חרבות ברזל" ניתן להסיק כי החשש מגירעון ממשלתי אינו הקריטי מבין החששות. זאת לאור הגיבוי העולמי והתמיכה המשמעותית שישראל מקבלת בימים אלה ממדינות העולם, לרבות תמיכה צבאית ופיננסית. אמנם צפויה חריגה מהתקציב, אך לא ברמה שמאיימת על עתיד הכלכלה הישראלית.
המיתון אמנם יורגש בטווח הקצר ויקשה לא מעט על אזרחי ישראל וכתוצאה מכך גם על הכנסות המדינה, אך חשוב לזכור שמלחמות מייצרות מחסור ולכן צפויה צמיחה מהירה וחריגה בתום המלחמה. כלומר המיתון הוא זמני בלבד, כאשר בהסתכלות לטווח בינוני-ארוך הוא מהווה בעיקר דחייה של הפעילות במשק ולא הפחתה.
החשש האינפלציוני מתבטא כבר בימים אלה, עם התייקרויות רבות במחירי מוצרים ברשתות השיווק. אם כי המיתון צפוי לאזן את התפתחות האינפלציה לרמות מפחידות.
המורל לעומת כל אלה, מהווה האתגר המשמעותי ביותר, כפי שצוין למעלה. בהיעדר מורל חיובי ותמיכה רחבה בהמשך הלחימה למרות המחיר הכבד שלה - אנו צפויים לספוג בטווח הארוך מחיר כלכלי קשה בהרבה. שלא לדבר על המחיר בנפש בעקבות "טפטופי" טרור לאורך זמן.
דרך הפעולה
מתחילת המלחמה התגברו הקולות בעד ונגד הורדת ריבית בנק ישראל, כחלק מההקלות לציבור. בעיני מדובר בשיח בעייתי למדי, שכן הקלה במשקל הריבית על משקי בית ועסקים לא תועיל לאנשים מבלי לייצר עבורם תזרים מזומנים בסיסי ואופק פיננסי.
לכן, נכון יותר שהממשלה תתמקד במתן ארגז כלים רחב ככל הניתן, שיאפשר לאזרחי ישראל לעבור תקופה מורכבת זו בביטחון כלכלי רב ככל הניתן, ובכל זה שיפוי עסקים ועובדים שנפגעו במלחמה, בין במישרין ובין בעקיפין. בדומה לתוכניות הממשלתית בתקופת משבר הקורונה.
מהלך שכזה מהווה דה-פקטו הרחבה מוניטרית, שכן מדובר בהזרמה של הון רב לשוק, ולכן הוא מייתר את הצורך בהורדת ריבית בטווח הקצר. בעיקר לאור התוכנית להקפאת תשלומי המשכנתאות וההלוואות עליה כבר הכריז בנק ישראל.
המורל הציבורי יתחזק, שכן כל עובד בחל"ת יקבל דמי אבטלה וכל בעל עסק יקבל שיפוי נאות. הסיכויים להיווצרות מיתון קשה יפחת גם הוא דרמטית, מאחר ועסקים יזכו למטריית הגנה ממשלתית - ובכך ייסלל הדרך לצמיחה והתאוששות מהירה של הכלכלה הישראלית מיד בתום המלחמה.
מדיניות מרחיבה שתתמוך בכלכלה אמנם תזרים כסף "זול" לשוק אך לא בהיקף שיצית אינפלציה מחודשת, וכשמכניסים למשוואה את תוכנית מכירת המט"ח של בנק ישראל נראה כי אין חשש לפיחות משמעותי יותר בשקל מעבר לרמה הנוכחית. האתגר האינפלציוני אם כן, מתמקד בטווח הקצר ובדגש למוצרי מזון וצריכה.
אם אלה יאמירו יתר על המידה, יהיה על שר הכלכלה להכריז על צו פיקוח מחירים ממשלתי למוצרים אלו עד לתום המלחמה. המחיר לכל זה יהיה ירידה בצמיחה בטווח הקצר ואולי גם הגדלת הגירעון. אם כי נראה כי זו הדרך לניצחון כלכלי בטווח הבינוני והארוך.
דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.