"עוד לפני המלחמה ענף הנדל"ן בישראל היה בסיכון, ולמלחמה יש השפעה עצומה על כלל המשק, ועל ענף הנדל"ן והבנייה בפרט. המלחמה הביאה את הענף להתמודד עם אחד המשברים הגדולים שידע אי־פעם", כך כותבים כלכלני חברת המחקר דן אנד ברדסטריט.
ועדת הכספים אישרה את התכנית לסיוע הכלכלי | כל הפרטים
חודש לאחר תחילת המלחמה: האם הכלכלה הישראלית מתחילה להתאושש?
בסקירה מיוחדת שפורסמה אתמול הם כותבים שבניגוד למשברים קודמים, חברות רבות נכנסו לתקופה הזאת כשהן ממונפות וסובלות מעליית הריבית, התייקרות ההלוואות וההאטה בביקוש. הציבור ישב על הגדר ולא רכש דירות, בשל מחירן הגבוה ובשל התייקרות המשכנתאות.
לאחר המתקפה אתרי הבנייה הושבתו לחלוטין, הלך הרוח הציבורי היה ירוד, העם הוכה בתדהמה וקניית דירה לא עמדה על סדר היום. לנוכח המצב הקשה, דרושים פתרונות ודרושה ודאות. כיום מרבית אתרי הבנייה חזרו לפעילות חלקית.
הבעיה הבוערת היא המחסור בכוח אדם. פועלים פלסטינים, שהיוו 30% מכוח האדם, לא יחזרו לאתרי הבנייה בעתיד הקרוב. יש צורך דחוף בהגדלת המכסות לעובדים זרים, כולל הקלה בדרישות בירוקרטיות לחידוש ויזה לעובדים קיימים.
החלפת הפועלים הפלסטינים בזרים, שעלות העסקתם גדולה כמעט פי שלושה, תייקר את תשומות הבנייה. בנוסף, כותבים בחברת הייעוץ, החברות זקוקות להתערבות הממשלה בהיבט של פיצויים ובהשתתפות בהוצאות, כדי להמשיך לפעול.
ב־30 באוקטובר הכריז משרד האוצר על מתווה פיצויים מתוקן, ואולם בענף סבורים שגם המתווה הזה אינו נותן מענה וחברות נמצאות על סף קריסה. פחות ממחצית מהפרויקטים נמצאים כיום בפעילות.
ספקים מדווחים על הרעה במוסר התשלומים של לקוחות מהענף, גידול במספר הצ'קים שבוטלו, או שלא כובדו, ועלייה בכמות הבקשות לפריסת חובות. פרויקטים בדרום מושבתים. כמו כן התקבלו דיווחים על יזמים שעצרו תשלומים.
עם זאת, למרות ההרס שזרעו המחבלים, מישהו יצטרך לשקם ולבנות את ענף הנדל"ן. לא מן הנמנע שהמלחמה תגרום לגל עלייה ואולי לחזרתם של המשקיעים הזרים. זה יקרה בעיקר אם מס הרכישה ירד.