"מהיום הראשון ללחימה אני מתנדב בכמה חמ"לים, ביניהם של אחים לנשק, כאשר עיקר הסיוע התמקד בצבא ובאזרחים ביישובי הדרום בכל הקשור ללוגיסטיקה, ציוד, פינוי אנשים ועוד", אומר עמית מלר, מנכ"ל חברת ZIGIT מקבוצת SQLINK. "באחת המשימות היינו בקיבוץ בארי. הסתובבתי שם, ואז בעצם נולד לי רעיון. אמרתי שכל האנשים שפונו מבארי חייבים עוד לפני פרנסה קודם כל תעסוקה. היה לי ברור שאסור לתת להם לשקוע בתוך הדבר הזה".
מהרעיון הזה של מלר נולדה הפלטפורמה של חברת ZIGIT בשם "דרום יד ביד", המיועדת לחיבור בין אנשי מקצוע שפונו מבתיהם ושמחפשים פרנסה לבין אנשים שמעוניינים בשירותיהם. מדובר במאגר בעלי מקצוע מתחומים שונים, כגון שיפוצים, הרכבת מזגנים, בניית אתרים, רפואה משלימה, ייעוץ עסקי, גרפיקאים ועוד. כיום היא כבר משרתת גם בעלי מקצוע מהצפון שפונו מבתיהם.
"חברת ZIGIT מתמחה באפיון ופיתוח מערכות דיגיטל", אומר מלר. "חיפשתי מתנדבים מהחברה שלנו להרים איתי ביחד פלטפורמה כשהמטרה היא לספק תעסוקה למפונים. באותו רגע לא ידענו מה זה יהיה, איך זה ייראה. תוך פחות מ־48 שעות הקמנו פלטפורמה מקוונת (ironpro.zigit.co.il), ובמקביל התחלנו לפתוח קבצי הרשמה כדי לייצר מאגר של אנשי מקצוע מקרב המפונים".
"התחלנו להתחבר לקבוצות וואטסאפ שלהם, למלונות, במטרה למצוא עצמאים שיכולים לספק שירות. עלינו לאוויר עם מאגר של בעלי מקצוע שפונו מבתיהם ושרובם מרוכזים כרגע באזור המרכז. עכשיו, למשל, אם את צריכה להתקין מזגן, אז את יכולה להזמין מישהו מהדרום במקום מישהו מהרצליה. או בעת הזו, כשילדים לא לומדים בצורה מסודרת, גם מאוד פופולרי מורים פרטיים. אז למה לא לסייע להם?".
יותר מפרנסה
בימים אלה, מציין מלר, הטראפיק היומי של האתר הוא כ־2,000־3,000 איש שמחפשים נותני שירותים, ומצד שני יש מאות נותני שירותים רשומים. "יש לנו מוקד שבו אנחנו מוודאים כל איש מקצוע שנרשם באמצעות תעודת זהות וזיהוי וידיאו, במטרה לשמור על ביטחון של צורכי השירותים. אנחנו מקבלים הודעות במייל המודות לנו על החיבור. על אף שיש כאן היבט של פרנסה, החשיבות של המיזם הזה הוא יותר מבחינת תעסוקה. זה אפילו לצאת פעם ביום מהמלון או מהמקום שבו האדם המפונה נמצא. זה משהו שגם עוזר להם להשתקם. יוזמה זו מחזקת אותנו כחברה ומשקפת את הערבות ההדדית העצומה בינינו. אני מקווה שנצליח לעזור כמה שיותר למפונים״.
מלר הוא לא היחיד שמנסה לסייע לתושבים המפונים במציאת תעסוקה זמנית. בשבועות האחרונים צצו מיזמים נוספים בעלי מטרה דומה. "אחת המטרות העיקריות שאנחנו מתמקדים בהן כעת היא טיפול בתעסוקה לכל המפונים, מהדרום ומהצפון, כתוצאה מהלחימה", אומר אביעד ברטוב, פעיל במיזם "עטופים" מבית העמותות סולמות ולאופק.
גלגולו של המיזם למציאת תעסוקה למפונים, מציין ברטוב, החל כבר לפני 18 שנה, כסיוע למציאת תעסוקה למפוני גוש קטיף. "מייסד המיזם הוא הרב יוסף צבי רימון", מספר ברטוב. "הוא הסתובב בזמנו במקומות של המפונים והבין שהדבר הכי חשוב כדי לשקם את הבן אדם שנעקר מביתו הוא להחזיר אותו לתעסוקה כמה שיותר מהר. זה בעצם מרפא את החוסן הפרטי והחוסן הקהילתי".
החלטתם לשחזר עכשיו את הפעילות הזו?
"היום יש שני סוגים של מפונים. מפונים שבאים מתוך קהילות שנעקרו ושעבר עליהם חורבן, ויש גם הרבה אנשים פרטיים שנמצאים כרגע בסוג של עקירה זמנית, כאלה שיש להם לאן לחזור. מיזם התעסוקה שלנו פונה לכולם. יש לנו קשר עם המון מעסיקים בארץ בזכות עבודה עם תוכנית 'תעסוחיל' המסייעת בין היתר לחיילים בודדים וחיילים מקבוצות סיכון בנושאי עבודה. לכן יש לנו קשר טוב מאוד עם מעסיקים במשק ואנחנו יודעים לחבר אנשים לעבודות זמניות".
"כשלושה שבועות מתחילת המלחמה התחלנו כבר לקבל פניות של אנשים כגון 'בוא תעזור לחבר שלנו פה או שם למצוא בינתיים תעסוקה'. אנשים מבינים שזו הולכת להיות שגרה ארוכה. יש כאלה שמחפשים עבודה זמנית כדי לפתור בעיות פרנסה, ויש שצריכים את זה בשביל הנפש".
איך אתם מגיעים למפונים?
"עד עכשיו הגיעו אלינו, וגם היינו בכמה מלונות. עכשיו אנחנו מריצים טופס בכל מיני קבוצות וואטסאפ שבו מפונים ממלאים את הפרטים שלהם, כותבים מה המקצוע שלהם. כבר נהיו כמה שידוכים דרכנו. היו מעסיקים שחיפשו עובדים זמניים בחקלאות, הייתה פניייה של מישהו שהתקין נעילות ממ"דים וחיפש עובדים. ראינו גם שבעולם ההסעדה מחפשים אנשים. אנחנו גם מחפשים משרות שעל פי החוק אפשר להעסיק בהן בני הנוער. למרות שכיום גם המשק נמצא בחצי כוח ויש התמודדויות ואתגרים, עדיין יש מעסיקים שמאוד רוצים לעזור לאנשים, שרואים זאת כצו השעה".
האם ניכרת היענות של המפונים למיזם שלכם?
"בשבועיים הראשונים מפרוץ המלחמה היה מאוד קשה. עכשיו אנשים מתחילים להרים את הראש, מבינים שזו מציאות שהולכת להיות ארוכה. כרגע הכל עדיין מאוד התחלתי. בינתיים אנחנו עדיין עוסקים בפניות פרטיות שמגיעות אלינו, ובמקביל גם מתארגנים כדי לעשות זאת בצורה יותר רחבה".
ימי בנימינה
"בימים קשים אלו מספר לא מבוטל של מפונים הגיעו לאזורנו ואנו נרתמים לייצר עבורם הזדמנויות תעסוקה", אומרת טליה רוזיק, תושבת בנימינה. "אנחנו קבוצה של ארבעה אנשים מבנימינה, אסנת ברק, דוד אלימי, רקפת שפירא כץ ואנוכי. רצינו בעצם לעזור לכל מי שמפונה מביתו גם להתפרנס כי זו תקופה קשה, וגם להתנתק מהגיהינום שהם עברו. למצוא להם משרות רלוונטיות בטווח הגיאוגרפי הקרוב ולטווחי זמן משתנים. פנינו למעסיקים באזור שלנו, כתבנו בכל מיני קבוצות וואטסאפ של פארקי תעשייה. פתחנו גם אתר מהיר שמעסיקים יכולים למלא בו את פרטי המשרות שלהם. עכשיו התחלנו להפיץ את הדף של המשרות לרכזות ועובדות סוציאליות שעובדות עם מפונים".
"יש כל מיני משרות זמניות, כמו למשל פרויקט הסברה של איזו חברה; או משרות יותר קבועות בכל מיני מקומות, אפילו בחברות הייטק בסביבה שלנו. המפונים צמאים לעבודה, צמאים למשהו אחר. אנחנו עושים זאת כאמור דרך הרכזות והעובדות הסוציאליות, כי זה לא פשוט לפתוח סוג של חברת השמה. החלטנו לספק את המשרות למי שעובד עם מפונים, ואנחנו מקווים שייווצרו כך שידוכים נכונים".
איך עלה הרעיון?
"קודם כל, מהמקום הכי אנושי. אלה אנשים שאין להם בית כרגע, אז לפחות שתהיה להם קצת שגרה. אנחנו רואים חשיבות בכך שאנשים יוכלו לצאת לעבודה אפילו לכמה שעות ביום, להתאוורר, להיות יצרניים. גם בכל הנוגע לטיפול בטראומה זה מאוד קריטי לחזור לשגרה".
"אנחנו מתנדבים עם מפונים, עושים כל מיני דברים, כאשר תעסוקה זה אחד התחומים. תלינו מודעות בכ־20־30 מלונות, שבהן אנחנו פונים גם לאנשים שמחפשים עבודה וגם לכאלה שמחפשים עובדים. אבל בעיקר זה פונה לאנשים שנמצאים במלונות ורוב הזמן אין להם מה לעשות והם פשוט משתגעים", אומר משה דרויון, שמסייע ביוזמה של ארגון יהודי־אמריקאי JLIC, שכרגע מנסה בין היתר לעזור למפונים מהדרום ומהצפון למצוא עבודה בתל אביב ובאזור המרכז.
"זו יוזמה של אריאל קושיטסקי, שהגיע במיוחד לארץ לכמה ימים כדי לסייע בכך ושל הרב ג'וזף וולפסון ורעייתו, שהקימו סניף של הארגון בתל אביב", אומר דרויון. "אנחנו מנסים למצוא למפונים עבודות שמשלמים עליהן, או עבודות התנדבות שעליהן נשלם להם באמצעות תרומות מחו"ל. מדובר לרוב בעבודות זמניות. התחלנו לפרסם זאת כשבועיים לאחר פרוץ המלחמה. פנו אלינו בסביבות 30 איש. מצאנו עבודה לבן אדם אחד".
"הלוואי שזה היה פשוט למצוא לאנשים מהר עבודה בתשלום. זה לא פשוט בזמנים האלה שבהם עסקים מוציאים אנשים לחל"ת. יש כוונות טובות, אבל זה לא פשוט. אני מתכוון בימים הקרובים להסתובב בתל אביב בקורקינט מעסק לעסק ולשאול אם צריכים עובדים. העבודה הזמנית נותנת לאנשים אופציה לצאת קצת מהמלון".
בין זמני לקבוע
"אנו רואים עלייה של 17% בשליחת קורות חיים למשרות זמניות לעומת התקופה שלפני ה־7 באוקטובר. זה דבר שתואם את התקופה ואנחנו מעריכים שהביקוש למשרות זמניות ילך ויעלה", אומרת ליאת בן תורה שושן, מנהלת תחום קריירה ב־AllJobs. "בימים אלה חלק מהאנשים לא נמצאים בבתים שלהם, לא יודעים איך תיראה התקופה העתידית. אם בימי שגרה אנשים לא מאוד אהבו לשלוח קורות חיים למשרה זמנית כי אנחנו רוצים משרות לטווח ארוך, אז פתאום עכשיו רואים שיש אנשים שזה מתאים להם יותר. זה יכול להיות מפני שהם לא נמצאים במרחב הרגיל שלהם ועדיין רוצים להתפרנס ולעבוד בעבודה זמנית, וזה גם יכול להיות מענה נקודתי לתקופת הלחימה שאנו נמצאים בה".
לדברי בן תורה שושן, כחלק מהרצון של קבוצת אולג'ובס לתרום בתחומה למאמץ המלחמתי, "בעמוד הבית ריכזנו ואנו מקדמים משרות שנכללות תחת הקטגוריות הכי חשובות ורלוונטיות בעת הזו: עבודה מהבית; עבודה זמנית (יש כרגע כ־500 משרות זמניות מסוגים שונים); סיוע לחקלאות; וגם יצרנו קטגוריה חדשה 'מתגייסים למלחמה', שיש בה מעל 750 משרות, ביניהן משרות זמניות, משרות במשמרות, יש בתשלום, יש בהתנדבות, כאשר מה שמחבר את כל המשרות האלה זה שיש להן ערך ותרומה למאמץ המלחמתי. ואילו למגייסים שמחפשים עובדים לטובת המאמץ המלחמתי אנו מציעים לפרסם בחינם".
