בתחילתה של המלחמה ניהלנו שיחה פתוחה עם פרופ' ירון זליכה, ראש בית הספר לחשבונאות כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו, על כלכלת המלחמה והאופן בו היא תשפיע על כיס שלנו. למעלה מחודשיים אחרי, חזרנו אליו כעת, לראות איפה אנחנו עומדים.
הפתרון להצלת המשק? ביטול הטבות מס מיותרות ועידוד חקלאות ותעשייה | בלעדי
מתקפה על סמוטריץ': "האוצר רימה בנתוני ההכנסות וההוצאות בתקציב 2024"
במה תלויה כלכלת המלחמה שאנחנו מנהלים?
"ניהול המלחמה עצמה כוללת שני רכיבים שונים שההתייחסות אליהם צריכה להיות נפרדת. ניהול המלחמה עצמה - הרכיב הזה כולל גידול חד פעמי בהוצאות הקשורות למלחמה וירידה זמנית בהכנסות הנובעות מהירידה הזמנית בפעילות הכלכלית".
מהו סדר הגודל הכספי של העניין? אילו השפעות יכולות להיות לו?
"ההיקף של הגידול החד פעמי בהוצאות והירידה הזמנית בהכנסות יגיע לסדר גודל שבין מאה למאה חמישים מיליארד שקלים. ההשפעה של הגרעון הזמני הזה שייווצר היא קטנה, מכיוון שמלכתחילה החוב הממשלתי הוא נמוך - כשישים אחוזי תוצר אל מול שיעור כפול ומעלה בארצות הברית".
"השיעור הנמוך של החוב הממשלתי מאפשר לנו לנהל את המלחמה, אפילו עם ההוצאות החד פעמיות, והפגיעה בהכנסות תגיע למאתיים מיליארד שקל. המשק הישראלי יוכל להתמודד עם המספרים בלי השפעה גדולה ארוכת טווח".
"הרכיב השני הוא כבר מאוד בעייתי ומחייב טיפול, וכמה שיותר מוקדם - כך ייטב. מדובר באותו גירעון מבני שנובע מהפער בין ההוצאות הקבועות. לא אותן הוצאות חד פעמיות שתיארתי קודם, אלא הוצאות קבועות לבסיס הקבוע של ההכנסות. אנחנו ראינו שהגירעון המבני התחיל להתבדר עוד לפני המלחמה. מאמצע 2022, המשק הולך ומאט ורמת ההכנסות בו יורדת וההוצאות שתוכננו לתקציב 2023, עוד לפני המלחמה, גבוהות משמעותית מההכנסות הקבועות. לכן עוד לפני המלחמה ראינו שהגירעון הלך והתקרב ל-3 אחוזי תוצר סדר גודל של חמישים עד שישים מיליארד שקלים.
לאן פנינו בעקבות הלחימה אילו השפעות יהיו לה מבחינה תקציבית?
"בעקבות המלחמה אנחנו צפויים לגידול קבוע בהוצאות הביטחון, לגידול לאורך הרבה שנים של הוצאות אגף השיקום במשרד הביטחון, להוצאות של מערך בריאות הנפש וכמובן בתשלומי ריבית על החוב החדש שנוצר במלחמה, אותם 100, 150 מיליארד שקלים, ואנחנו צפויים להיות בסביבת ריבית גבוהה יותר מסביבת הריבית האפסית שהיינו בה הרבה שנים. כל אלו מביאים את הגרעון הקבוע שלנו לאזור 4 עד 5 אחוזי תוצר כ-80 עד מאה מיליארד שקלים.
לכמה זמן ישפיע הגרעון ומה משמעותו?
"מדובר על גרעון שהוא שנתי קבוע, והוא מייצר כמה השלכות שליליות על רמת הפעילות הכלכלית. ראשית, לגירעון קבוע, בניגוד לגירעון זמני, יש השלכה שלילית על הציפיות של הצרכנים לעליות מיסים, כלומר, כאשר הצרכנים רואים גרעון כל כך גדול, הם יצפו לעליית מיסים. האוצר גם רוצה להעלות מיסים, לכן אנחנו צפויים לפגיעה בצריכה הפרטית".
"הצריכה הפרטית היא חמישים אחוזים מהפעילות במשק ושמונים אחוז מפוטנציאל הצמיחה שלה, ולכן פגיעה בצריכה תאט את הפעילות הכלכלית ותגרום לפגיעה נוספת בהכנסות הממשלה, ואז במקום שהגירעון יקטן הוא עוד יגדל. זו בדיוק הטעות שסילבן שלום עשה בשנת 2001 ו-2002 כאשר העלה מיסים נוכח גרעון מבני, והתוצאה הייתה שהכנסות הממשלה ממיסים הלכו וירדו עוד. לא רק שלא עלו עוד ירדו".
"מה גם שציפיות הצרכנים לעלייה נוספת ביוקר המחייה גם פוגעות בצריכה הפרטית וניתן לראות שיש כאן חסם משמעותי על הצמיחה. הגרעון המבני הלא מטופל משליך לשלילה על הצרכנים. גם חוסר העשייה המוחלט של משרד האוצר ושר האוצר בתחום יוקר המחייה מפקיר אותנו למונופולים וליבואנים הבלעדיים ומקרין גם מהצד הזה על הצרכנים והנה אנחנו בפני כדור שלג שהולך ומסתחרר".
על איזה גורמים נוספים מבחינה כלכלית זה משפיע?
"דבר נוסף הוא שכל עוד שהגירעון כל כך גדול, והוא לא מטופל, זה יקשה מאוד על בנק ישראל להפחית את הריבית ולכן הריבית צפויה להישאר גבוהה ולהכות גם בצרכנים וגם בנוטלי המשכנתאות וגם בממשלה עצמה שיש לה חוב נושא ריבית. בעצם אנחנו בלופ שאנחנו מתקשים לטפל בו", אומר זליכה.
לזליכה יש כתובת ברורה: "שר האוצר מסרב לטפל בגירעון המבני מסרב לטפל ביוקר המחייה, המלחמה מקרינה גם היא בכל זאת ואיפה אנחנו באים", הוא אומר.
כבכיר לשעבר באוצר, מה דעתך על הטענות כלפי התנהלות האוצר במשבר שנוצר? רק אתמול ראינו חייל מילואים שזועק על המצב.
"דווקא בהיבט הזה של הסיוע לעסקים, כולל עצמאיים, האוצר גילה נדיבות, יותר גדולה מאשר בתקופת הקורונה. הוא הציע מתווה עסקים, שהוא נדיב ויעיל ובכל זאת הוא יכול היה להיות הרבה יותר נדיב, אם הוא היה ממקד את תקציב הסיוע בעסקים, שהם עד נניח 10 או 20 מיליון שקל, במקום לפרוס את הסיוע על כל העסקים בעולם כאלה שהם 300 ו-400 מיליון שקל, הוא הגביל את הסיוע ל-400 מיליון במקום להגביל אותו ל-10 מיליון. באותו כסף יכלו לתת יותר לעסקים הקטנים, מאשר לבזבז חלק מכספי הסיוע על עסקים גדולים, שיכלו להסתדר גם בלעדיו".
בשיחתנו הקודמת דיברנו על כך שהוצאות המלחמה יגיעו ל-50 מיליארד שקלים. איפה אנחנו עומדים ביחס לזה ומה אמור להיות ההוצאה בהמשך?
"דיברנו על 50 מיליארד שקלים בצד ההוצאות, וגם עכשיו אנחנו מדברים על הסכום הזה. ההערכה הזו נשארה, אך בנוסף צריך לקחת בחשבון גם את הירידה הזמנית בהכנסות. זה עוד 50 מיליארד שקלים".
האם אנחנו בדרך לכמה שנים קשות מבחינה כלכלית?
"אם נטפל בגירעון המבני דרך קיצוץ בהוצאות ולא דרך עליית מיסים, כי אם נעלה מיסים לא נגיע רחוק, רק נדרבן את הצרכנים להיכנס לבונקר עוד יותר עמוק. אנחנו צריכים להניע את הצרכנים לחזור לרמת הפעילות הרגילה, ואת זה אפשר לעשות מצד אחד דרך קיצוץ בהוצאות שישכנע אותם שלא יהיה צורך בהעלאות מיסים, ומהצד השני בטיפול ביוקר המחייה שגם היו נכונים גם לפני המלחמה".
כיצד ניתן לעשות זאת?
"אם יטפלו גם בקיצוץ בהוצאות וגם במהלכים ליוקר המחייה, אז יהיה ניתן לאחר המלחמה לחזור לצמיחה מהירה ואז ההשלכות ארוכות הטווח של המלחמה יהיו קטנות מאוד. אבל אם אנחנו נמשיך לראות שר אוצר שלא עושה כלום ושום דבר, לא בזה ולא בזה, הוא יכניס אותנו למיתון שייקח לנו כמה שנים לצאת ממנו", הוא מסכם.