חוק הגיוס החדש של הממשלה צפוי לעלות לאישור השרים בישיבת הממשלה כבר ביום שלישי הקרוב. שר הביטחון יואב גלנט, המתנגד לתוכנית, לא יהיה נוכח בהצבעה, בשל העובדה שבאותו הזמן הוא צפוי להיות בביקור בארצות הברית.
גנץ החזיר לנתניהו את הנושא הנפיץ בחוק הגיוס: לא נהיה שותפים לקומבינות
מחוק הגיוס ועד המזח הזמני: רצף האירועים בישראל מצביע על תמונת עתיד עגומה | יעקב פרי
יואב גורדוס, ראש אגף התקציבים באוצר, חיבר מסמך אזהרה חריף מפני השלכות הפטור הגורף מגיוס חרדים: "במידה והאוכלוסייה הנמצאת כיום במעמד 'תורתו אומנותו' הייתה מתגייסת בדומה לאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, ניתן היה לקצר את משך שירות החובה בשבעה חודשים לכולם", כתב.
"לחילופין, ניתן היה לצמצם את היקף ימי המילואים הצפויים להיות לתעסוקה מבצעית בשנת 2024 (ובשנים הבאות ככל והיקף הימים יישאר דומה) בכ-86%. כך למשל, לוחם מילואים שהיה צפוי לשרת 36 ימים בתעסוקה מבצעית, עם גיוס אוכלוסייה זו היה צפוי לשרת כחמישה ימים בלבד".
הצעת החוק כוללת, בין השאר, קביעת מכסות גיוס בידי הכנסת, טווח זמן של שנה לעמידה במכסות אלה והארכה במידת הצורך. אי־עמידה ביעדים לגיוס חרדים תגרור סנקציות כלכליות, שייכנסו לתוקף בעוד שלוש שנים ובאופן יחסי לעמידה ביעדים.
סעיף נוסף, המדבר על העלאת גיל הפטור ל־35, מחולל סערה בממשלה. זאת, בעוד הדרג המקצועי במשרד האוצר ממודר לגמרי מהמגעים בעניין. בכירים באוצר העבירו מסר לממשלה, שלפיו אם העלאת גיל הפטור ל־35 תאושר, זה יהיה “אסון כלכלי”, שיקשה על שילוב חרדים בשוק התעסוקה. הדרג המקצועי באוצר מגבש חוות דעת חריפה נגד החלטת הממשלה המסתמנת בסוגיה זו.
החוק כאמור צפוי לעלות לאישור השרים כבר בשבוע הקרוב, ותזכיר החוק צפוי להיות מוגש עד 21 באפריל, וב-19 יובא לאישור הממשלה. הצפי הוא להשלים את הליכי החקיקה עד 29 ביוני, כחודש לפני שיסתיים מושב הקיץ של הכנסת.
לדברי גורמים כלכליים בכירים, דחיית גיל הפטור תגזור אי־יציאה לעבודה של כ־200 אלף גברים חרדים, באופן שיפגע בכלכלת ישראל באופן קשה מנשוא. “תעסוקת גברים חרדים היא כבר היום האתגר הכלכלי הגדול ביותר של ישראל. העלאת גיל הפטור תתקע מקלות בגלגלים ותפגע במצב עוד יותר".
הכלכלן ניר דגן: "העלאת גיל הפטור לחרדים תביא לגידול במספר התלמידים הפיקטיביים בכוללים, הגדלת התקציבים לכוללים, עלייה במספר העובדים בשחור וירידה באיכות כוח העבודה וברמת ההשתתפות בכוח העבודה".
יו״ר מפלגת ישראל ביתנו ח״כ אביגדור ליברמן: ״אם לא נצליח לחוקק חוק גיוס חובה לכולם, החברה הישראלית תתפורר, המדינה לא תוכל להתקיים. אני קורא לגנץ ולאיזנקוט להפסיק לנסות לבנות שבילים לשת"פ עתידי עם דרעי וגפני. איפה כתוב גם שאסור לעבוד? אם הרמב"ם ורש״י עבדו במשרה מלאה, כולם יכולים לעבוד. הם היו יהודים לא פחות טובים מדרעי וגפני".
למשבר חוק הגיוס החדש מתווספת הודעת צה"ל מיום שישי, על כך שיוארך שירותים הצבאי של חיילי הסדיר בארבעה חודשי שירות ל־36 חודשים. לטענת צה"ל, השינוי יאפשר חזרה לכשירות של סדרי כוח בצבא בהמשך המלחמה.
יוצאי שב"כ להגנת הדמוקרטיה מסרו: "חוק ההשתמטות המוצע יפגע בחוסן הלאומי ויבזה את הציבור המשרת הנושא בנטל.
אחרי השבעה באוקטובר אין עוד מקום להשתמטות משירות בצה״ל שזקוק לאלפי חיילים. די עם הקומבינות, מדינת ישראל בשעתה הקשה זקוקה נואשות למנהיגות אמיתית ואנו קוראים לנבחרי ציבור שעוד נותרה בהם מעט יושרה ואחריות להתנגד חוק ההשתמטות".
לדברי חברת הכנסת לשעבר איילת נחמיאס ורבין: "ערב שבת, ומודיעים לנו על הארכת השירות הסדיר, בעוד הפטור יימשך. זה לא יוכל לקרות. הנטל לא יהיה שווה לעולם, הוא לא שווה גם בתוך השירות, אבל אין סיכוי שהפטור ימשיך כפי שהיה". תגובת תנועת בונות אלטרנטיבה: "שוויון בנטל הוא צו השעה. זה הזמן לבנות מחדש את ישראל, ביחד - למען העתיד שלנו ושל הילדות והילדים שלנו".
תגובת התנועה לאיכות השלטון: "הממשלה שוב מבקשת לפעול בניגוד להוראות החוק ולקיים מצג שווא של חקיקת חוק גיוס. בפועל, לכולם ברור שלא יתגייס אף תלמיד ישיבה. עצוב מאוד שבזמן מלחמה הקואליציה הזו רק מגבירה את הנטל על ציבור המשרתים ממילא, ולא מסוגלת אפילו לקבוע שחלק מתלמידי הישיבות חייבים בגיוס עכשיו, לא בעוד שנה או שנתיים".