"שיחקו איתנו במשך חודשים": קומבינת המפונים שעלתה למדינה יותר מ-150 מיליון שקל

ליטל אמסלם בן שושן מקריית שמונה, אם חד־הורית לבת 10 ולבן חמש, הפכה בשבועיים האחרונים לפרזנטורית של המפונים. היא זעקה את זעקתם של אלה שבעלי הדירות לטווח קצר רוצים לזרוק אותם החוצה לפני פסח, כיוון שהמדינה מקצצת להם בתשלום וגורמת להם הפסדים.

הבוס מכריח אתכם לעבוד בחג – האם זה חוקי ואיזה שכר מגיע לכם?
"פועלים מסביב לשעון": תחנת משנה 'גבעת אלה' בעמק יזרעאל נחנכה

בכל כלי תקשורת אפשרי היא סיפרה על המצוקה הגדולה שבה הם נמצאים. הפרנסה שאבדה, מסגרות הילדים שמסתיימות מוקדם, המשכנתה שממשיכה לרדת, הביטוחים שצריך לשלם ואין מאיפה, ואי הוודאות הגדולה שבה הם נמצאים, שעליה נוסף האיום שתלוי מעל ראשם לעזוב שוב את פתרון הדיור הזמני שמצאו.  

ההופעה שלה בוועדת הכלכלה קרעה את הלב. "אנחנו לא חפצים שזורקים אותם לרחוב", פרצה בבכי. "אין לנו לאן ללכת. אתם צריכים להבין את המצוקה שלנו, אנחנו לא תיירים עם טרולי שיכולים לעבור מחדר אל חדר", והצביעה על בנה הקטן שישב שם, "הילד הזה עבר כבר שלושה גנים. זה נראה למישהו הגיוני שאעביר אותו עוד גן? אני מתביישת להסתכל לילדים שלי בעיניים אחרי מה שהם עברו בחצי השנה האחרונה".

"יש מפונים רעבים"

במכתב ששלחה לשר האוצר סמוטריץ' כתבה: "ניסיתי לבדוק אפשרות של קבלת מענק אכלוס ושכירת דירה באופן עצמאי, אך מבקשים ממני חוזה לשנה קדימה על דירה ריקה". בהמשך היא מפרטת מדוע הוא ושר התיירות חייבים לבוא לקראת בעלי הדירות ולתת להם עוד 55 שקל למפונה ליום לדמי כלכלה: "יש מפונים רעבים. עצוב לי להגיד את זה, אבל ראה זאת כמצווה של קמחא דפסחא עבור המפונים".

אין ספק שדבריה של בן שושן כואבים ומוצדקים בכל מובן. אלא שמה שבן שושן לא סיפרה בוועדה הוא שמי שהביאו אותה לדיון הם בעלי הדירות לטווח קצר - אלה שאיימו, וחלקם גם קיימו, לזרוק את המפונים החוצה. הם ארגנו את ההסעה לכנסת שיצאה מתל אביב בשמונה וחצי בבוקר הדיון ומלווים אותה מאחורי הקלעים.

אחד מהם, ד' (השם שמור במערכת), גם נתן לבן שושן ולשאר המפונים, בקבוצת הוואטסאפ שפתחו לטובת המאבק שיזמו בעלי הדירות, עצות מה להגיד בתקשורת, במה להתמקד ואיך לענות לשאלות קשות. "לדעתי הראיונות מעולים", כתב לחברי הקבוצה, "אבל הם מפספסים את המטרה. אתם מבזבזים זמן מסך יקר שניתן לכם. צריכים להיות נקודתיים ולא להתפזר. 'רוצים דירות קבע עם כלכלה', צריך לבקש בצורה ברורה ולייצר להם כותרות. דוגמה: 'אם אני לא מקבלת כלכלה עוד כמה ימים, אנחנו עושים את החג בלי אוכל ושולחן ריק'. ומשם... דורשים מדוד ביטן שיוציא הוראה לתת לנו כלכלה של 30, 40, 50 שקל ביום. ולחפור ככה. את מרגשת, אבל אני לא חושב שייצא מזה הרבה. עוד יומיים שלושה כבר לא יזכרו את זה. דרישה: 'אני רוצה לפנות מפה לדוד ביטן, כשאתה תעשה את החג, קח בחשבון שאין לנו אוכל על הצלחת'". למי שתהה, המסר הזה עבר בכמה וכמה ראיונות של בן שושן שהתקיימו אחרי התדרוך הספציפי הזה.

העקיצה הגדולה

אלא שזה היה רק הקוקטייל של לפני הארוחה. ועכשיו לעיקרית. בואו נדבר על קומבינה, המילה הכי ישראלית שיש, שהפכה חלק מהדנ"א של מי שרוצה לשרוד במציאות המשוגעת שלנו. יש קומבינות קטנות. תחבולות שנועדו להשיג מה שאתה רוצה, עם עקיצה קטנה למי שעומד לך בדרך. נגיד, להגיע לתור בסופר, להודיע לאחרון שאתה אחריו, ומיד להמשיך בקניות ובסיומן להגיד לאלה שעומדים שם בסבלנות כבר 20 דקות, "סליחה, אבל הייתי אחריו".

ככל שהקומבינה פוגעת ביותר אנשים, או מנצלת אוכלוסיות חלשות כדי לעשות על חשבונן רווח, היא הולכת על הגבול הדק בין האסור למותר. מה שעשו חלק מהחברות שמנהלות דירות אירוח לטווח קצר, המכונות "דירות אייר בי אנד בי", עם התושבים שפונו מבתיהם, זו לא רק קומבינה מכוערת על גבם של מפונים שנמצאים בנקודת שפל, אלא אי־אמירת אמת במקרה הטוב, וביותר גרוע, מעשה שעלול להתגלגל לחדרי החקירה.
גורמים המעורים בפרטים מעריכים שמסוף נובמבר עד אפריל, בתקופה שבה לא היה פיקוח הדוק של משרד התיירות על בעלי חברות הניהול של הדירות לטווח קצר, היו ביניהם כאלה שהצליחו לעקוץ את המדינה ביותר מ־150 מיליון שקל על כ־2,000 מפונים שמתאכסנים בהן.

נחזור חצי שנה אחורה. תושבי העוטף, שדרות ואופקים היו הראשונים שפונו לבתי מלון ברחבי הארץ. כעבור פחות משבוע וחצי החל פינוי יישובי הצפון לחדרים שנותרו, ופוזרו לכל עבר. משרד הפנים, שמונה לטפל באירוע, עבד לצד הרשויות המקומיות, והתקשר ללא מכרז עם סוכן תיירות שעבד עם משטרת ישראל, כי הוא היה הכי זמין בשלוף.

תעריף נדיב

איסטרא קראה לבעלי ומנהלי דירות להצטרף אליה ולחוזה שחתמה, כארגון יציג, עם המדינה, להשכרת הדירות למפונים. התעריף שהשיגה היה נאה מאוד: 260 שקל (לא כולל מע"מ) ליום למבוגר ו־160 שקל (לא כולל מע"מ) ליום לילד עד גיל 18, או בסיכום חודשי, 20,400 שקל לזוג עם ילד, ו־25,200 שקל למשפחה עם שני ילדים. בשבועות הראשונים היא גבתה מכל חבר בארגון עשרה שקלים לראש ללילה, לדבריהם, כדי לממן את העלויות.

מכיוון שמדובר בסכומים גבוהים מאוד, גם לדירות בתל־אביב, כל שכן לדירות חדר וחצי בפריפריה, בסוף נובמבר החליטו במשרד האוצר והתיירות להפחית תעריפים, למורת רוחם של חברי איסטרא ובעלי הדירות שלא שייכים להתאחדות, ועבדו עם המדינה בנפרד.

התעריף החדש, והנדיב מאוד עדיין, עמד על 220 שקל למבוגר ו־110 שקל לילד (לא כולל מע"מ). או בחישוב חודשי 19,800 שקל לזוג עם שני ילדים. שכירות ממוצעת של יחידת דיור מרוהטת כזו באזור המרכז, פלוס ארנונה וחשמל, עומדת, בממוצע, על כ־12 אלף שקל בחודש, בפריפריה היא מגיעה לכ־8,000 שקל. כך שגם ב"תעריף ההפסד" הרווח של חברות הניהול גבוה מאוד.

לכאן נכנסה הקומבינה במלוא עוצמתה, ובלי טיפת בושה. חלק מבעלי חברות הניהול של הדירות לטווח קצר, שהתבאסו מאוד שחתכו להם את הרווחים, מצאו דרך להגדיל אותם משמעותית. באורח פלא הפכו הדירות שלהם ל"מתקן אכסון אחוד", שזוכה לתעריף נאה של 362 שקל ללא מע"מ למבוגר ללילה, ו־181 שקל לילד ללילה, ועליו לספק שלוש ארוחות ביום וניקיון פעם בשבוע. על זוג עם שני ילדים יקבלו מהמדינה 32,580 שקל, כשההוצאה נותרת כ־12 אלף שקל.

מתקן אכסון אחוד הוא דרג ביניים, או נכון יותר, יצור כלאיים, בין דירות לטווח קצר למלון. לפי החוזה של משרד התיירות, מדובר במתקן שאינו מלונאי, "הכולל לפחות 11 יחידות אירוח המרוכזות במבנה אחד או מספר מבנים סמוכים, באזור ג"ג תחום, הנסמכים על שטחים ציבוריים אחודים. המתקן בבעלות גורם אחד, שפעילות האירוח בו מנוהלת על ידי גוף ניהולי אחד".

מה זה מתקן אחוד

כדי להסיר ספק, ולהפחית קומבינות, פירטו במשרד התיירות שחור על גבי חוזה לאיזה מתקנים בדיוק הם קוראים "מתקן אחוד": "אכסניות נוער, מעונות סטודנטים, מדרשות, ישיבות, אולפנות, דירות בקיבוצים, חאנים ובתי ספר שדה, אך למעט", הודגש שם, "מתקני אכסון מלונאיים, חניון לילה שטח (קמפינג), צימרים, וילות ודירות אירוח". ולמי שלא הבין, דירות האירוח לטווח קצר לא נחשבות למתקן אכלוס אחוד.  

ההחרגה של דירות אירוח לטווח קצר מההגדרה, לא הרשימה, כאמור, חלק מבעלי הדירות לטווח קצר, שהצהירו על עצמם כבעלים של "מתקן אחוד", אף שאינם כאלה, תוך שהם מנסים להסתמך על פלפולים משפטיים. הגדילו לעשות כמה מהם שהצהירו על עצמם כמלון, לא פחות, ומקבלים מהמדינה 550 שקל למבוגר, ללא מע"מ, לדרגה המלונאית הנמוכה ביותר ומחצית מהסכום לילד. ובחישוב חודשי, זוג עם שני ילדים - 49,500 שקל. ההוצאה, כאמור נשארת בעינה: כ־12 אלף שקל בחודש במרכז.

כדי לעמוד בדרישות של אספקת שלוש ארוחות ביום, התפתח ענף של "כלכלת מפונים". המפונה סוגר עם בעל הדירה כמה "כלכלה" תקבל המשפחה בחודש בסכום פיקס מראש. התעריף לזוג עם שני ילדים במתקן אחוד או מלון עומד על כ־10,000 שקל דמי כלכלה, שאותם הם יכולים לקבל בשלל צורות: תווי קנייה, תן ביס, שוברים של וולט, מזומן כנגד קבלות מהסופר, מזומן או העברה בנקאית. זאת אחרי החתמת המפונה שהאוכל אינו ערב לחיכו, ולחלופין הוא מבקש לקבל כסף. בעל המתחם מצהיר על ה"כלכלה" כהוצאה למס הכנסה.

חלק מהמפונים הבינו שיש פה ביזנס והתחילו לדרוש דמי כלכלה מבעלי דירות האירוח במהלך המו"מ, כתנאי להיכנס לדירה. אחד מבעלי דירות האירוח אמר לנו: "אני לא יכול לספק להם דירה, ולתת כלכלה לזוג עם שני ילדים בסך 10,000 שקל ולכן אני נשאר ריק. הגברת אומרת בכנסת שאין דירות. אז יש דירות ריקות והרבה, רק בלי כלכלה, כי אנחנו לא גונבים מהמדינה. יש סעיף שמשרד התיירות רשאי לתת להם כלכלה בנפרד מבעל הדירה. אם הם רוצים, שייתנו את זה ישירות למפונה. אין לי עניין להתעסק עם זה".  

"זה נוח לכולם"

ר', אחת מבעלות הדירות, שלטענתה עובדת כחוק, נאלצת לשלם דמי כלכלה ועדיין מצליחה להרוויח, כתבה בקבוצה: "הרבה מפונים פנו אליי וביקשו דמי כלכלה גבוהים מאוד, ולא הסתפקו בכלכלה טובה שהצעתי ככל יכולתי. כשהסברתי להם שאני לא יכולה לתת כל כך הרבה כי אני מדווחת ולא מקבלת כמו האחרים, הם אמרו לי שאולי כדאי שגם אני ארמה כדי שאוכל לתת. שאלו אותי למה אני לא עושה את זה, והעדיפו ללכת לאותן חברות בלי לקחת בחשבון שזה אולי סיכון. המצב היה נוח לכולם ואף אחד לא חשב שזה יתפוצץ".

היא חשפה עוד קומבינה שעושים בעלי דירות כדי לא להסתבך עם מס הכנסה. זוג עם שני ילדים נרשם כזוג עם ילד, ועל הילד הנוסף מקבל מענק אכלוס של 110 שקל מהמדינה. "לפעמים קל יותר לרשום פחות מאשר לתת כלכלה", התוודתה ר'. "אף אחד לא יודע אם יום אחד מס הכנסה יחליט לבוא עלינו ולהגיד לנו שזה לא סבבה שדיווחנו על זה כהוצאה. אם הם יבואו עם אמירה כזו, הלך על בעל העסק. הוא עלול לא רק שלא להיות ברווח, אלא אפילו בהפסד. מצד שני, מפונים מעדיפים כסף ולא רישום פחות, מניסיון. ואני אשתף שיש דיבור באוויר שכמו שמשרד התיירות עצר כספים, אז אולי לא רחוק היום שמס הכנסה יתערבו. אנשים הרבה יותר מפחדים. לכן, טוב יותר שהכלכלה תבוא מהמדינה".

וכשר' דיברה על עצירת כספים, היא התכוונה לכך שבתחילת אפריל הבינו במשרד התיירות שיש פה הונאה בסדר גודל לא מבוטל. הם שכרו משרד רואי חשבון ונעזרו בצוות משפטי שהחל לבדוק את המלונות והמתקנים האחודים, שנוספו לרשימה. ל־28 מתקנים אחודים נעצרו התשלומים, 18 מלונות נבדקים כעת.

למרות הידוק הפיקוח, עדיין קיימות קומבינות בשטח. בעלי דירות לא אוהבים לארח יחידים, כיוון שהתשלום עליהם לא מכסה את ההוצאות. כדי להתגבר על המכשול, הם מנצלים סעיף שמאפשר לרווקים או גרושים להיות בדירה עם בן זוג. המפונה ממלא הצהרה עם תעודת זהות של "החבר" או "החברה", לכאורה, בעלי הדירה מדווחים על אירוח של זוג, וחולקים איתו את הרווח, כדמי כלכלה. גם גרושים יכולים לעשות טריק דומה עם הילדים. הילד, או הילדים, רשומים גם על האמא וגם על האבא, ומזכים אותם בדמי כלכלה.

"שיקרו ורמסו"

י', אחד המפונים, שהבין כבר בתחילת הדרך איך בעלי הדירות עושים עליהם ועל המדינה סיבוב, כתב בקבוצת הוואטסאפ: "כמה דירות יש בתל־אביב שמושכרות באופן קבוע ב־20 אלף שקל בחודש? אפשר לשים את הדברים על השולחן ולהודות שאין מספיק תיירים בארץ, ולכל החברות של Airbnb אין כרגע לקוחות בערמות שמחכים להם על הקו.

"ליטל", הוא פנה לאמסלם בן שושן. "שיקרו, רמסו, עבדו ושיחקו איתנו במשך חודשים. החברות האלה הבינו שעלו עליהן, ובמקום לבוא ולומר לנו את האמת, הן המשיכו למכור לנו סיפורי שווא בתואנה ש'משרד התיירות שינה להם סיווג', בזמן שמלכתחילה הן אלה שעשו את הבלגן. תסלחי לי שלא נשארה לי טיפת סימפטיה עבורם.

"עכשיו הם מנסים לקחת סיפורים קשים של אנשים, כדי לשנות את המצב לטובתם, לא לטובתך. מנסים להשתמש בנו כמו בובות ודרך ליצירת כסף והתעשרות, וזה פשוט הזוי, מקומם ופלילי. הרצון שלך ושלנו הוא מבורך, אבל לא ריאליסטי, כי הבקשה היא להמשיך ולייצר רווח מטורף לבעלי הדירות הללו על חשבוננו, בזמן שנציגי המדינה אומרים לך בוועדות שהם בכלל לא רצו להיכנס איתן להסכם".

ואיפה משרד התיירות בכל הסמטוחה הזאת? ברור שניהול הפינוי לא בוצע באופן מיטבי, בלשון המעטה, אבל מצד שני, לפני כניסתו של שר התיירות חיים כץ לאירוע, הוא נוהל באופן קטסטרופלי לגמרי.

 "נושא מורכב"

יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן מסר בתגובה: "הדיון בוועדה נערך לבקשת חברי מועצת העיר קריית שמונה והגיעו אליו מפונים שהשמיעו את דבריהם. כשנכנסתי לעובי הקורה, הבנתי שמדובר בנושא מורכב ולכן טיפול הוועדה בו הסתיים".

ממשרד התיירות נמסר: "כדי לאפשר את מרב הגמישות, אנו מציעים למפונים שני מסלולי אירוח עיקריים: בית מלון בפנסיון מלא ודמי מחיה יומיים למתפנים עצמאית, בגובה של 200 שקל למבוגר ו־100 שקל לילד, שהם 18 אלף שקל נטו לזוג+ 2 בחודש.

"במקביל, המשרד קיבל לטיפולו מתווה של משרד האוצר למימון דירות מגורים בלבד, המשמש כ־2,000 מפונים. בביקורת שטח שנערכה בחודשים האחרונים עלה כי עשרות חברות לניהול דירות דיווחו דיווח שווא וקיבלו תעריף מלון, הגבוה בהרבה מהסכום שלו הן זכאיות בפועל. המשרד הודיע לחברות על הממצאים ועל קיזוז רטרואקטיבי של כספים עודפים. מתוך התחשבות ברצון המפונים, הסכים המשרד להמשיך בהתקשרות בתעריף דירה, שעומד על 23,868 שקל בחודש לזוג + 2. צר לנו על ניצול מצוקת המפונים ועל הבטחות שווא שניתנו על ידי החברות לדמי כלכלה. המשרד ישתף פעולה ויעמיד את כל המידע שברשותו לגופי חקירה ואכיפה שיבקשו זאת".

מאיסטרא לא נמסרה תגובה.