בחצי שנה האחרונה ישראל נמצאת בלחימה בחמש חזיתות. ועדיין, ישראל מדינת אטום, למודת מלחמות, עם גיבוי של בת בריתה ארה"ב ועם עליונות טכנולוגית וצבאית על אויבותיה, אפילו על איראן.
בצל עליית המדרגה מול איראן: סוכנות S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל
בהשקעה של מיליוני שקלים: H&O תשיק רשת מיוחדת לתינוקות ולילדים
ישראל גם הוכיחה שגם בעתות משבר יש לתעשייה חוסן ויכולת התאוששות מהירה. ההייטק ממשיך לגייס כספים, חברות ממשיכות לצמוח ובגדול מאז שהמילואימניקים חזרו לעבוד - "עסקים כרגיל" במשק הישראלי. אבל לישראל יש בעיה אחת; שהיא המפתח להורדת דירוג האשראי - לישראל אין אסטרטגיה מדינית.
הלחימה מול חמאס היא לחימה מול אויב במנוסה. אבל כשהקבינט שלנו לא מציב יעדים לציבור ולעולם, התחושה היא שזו מלחמה בלי סיום. מלחמה בלי סיום משמעותה חוסר יציבות במשק בטווח הארוך, חוסר יכולת לנבא על אם ומתי חזיתות נוספות ייפתחו ועל ההשפעה שלהו על המשק, ועל כמות הזמן שהמשק יצטרך לספוג הוצאות ביטחון אסטרונומיות שיגדילו את הגרעון של המדינה.
ברגע שהמנהיגים של ישראל לא יודעים מתי תסתיים המערכה, הבנקים בעולם מתחילים לחשוש. מדובר במלחמה שתימשך עוד חודש? עוד שנה? או אולי עוד עשור? מה שבטוח זה שבמלחמה אין מנצחים - יש מי שמפסיד יותר ומי שמפסיד פחות. ככל שהזמן עובר אנחנו מפסידים יותר ויותר. והמשק? הוא המפסיד העיקרי.
דמיינו עולם שבו עולה ראש הממשלה מול עם ישראל ומודיע - אנחנו נמשיך במלחמה עד לחודש יוני, בסופה ימשול בעזה שלטון חדש שמורכב ממדינות מפרץ מתונות, הגענו איתן להסכמה, וארצות הברית ובנות בריתה יעזרו לנו לשקם את הרצועה ולהחזיר תושבים לביתם.
במצב כזה לא רק שהדירוג לא היה יורד, הוא היה חוזר גם למצב שלפני הרפורמה המשפטית. הוא היה חוזר לדירוג של חברה עם שלטון אחראי.
הבנקים איבדו אמון בממשלת ישראל, לא במשק הישראלי. הבנקים מבינים שיש כאן ממשלה שעסוקה בלהציל את עצמה פוליטית ולא בלסיים לחימה ולשפר את המצב במזרח התיכון.
בינתיים בתור יזם במשק הישראלי, נאלצתי לעשות היפוך שרוול כדי לקבל ממשקיעים קרדיטים של חברה אמריקאית.
כל עוד אין אסטרטגיה ברורה מצד הממשלה, הדירוג ימשיך וימשיך לרדת. ומכיוון שאין אסטרטגיה באופק עם הממשלה הנוכחית - אין לי ספק שזה יקרה.
אופק רון הוא מייסד-שותף ומנכ"ל אושי, חברה פורצת דרך בתחום הפודטק