פֶּסַח עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם (מתוך ההגדה). פסח, פירושו דילג. אבל כשמדובר בהשקעות וחסכונות אין מקום לדילוגים. סיפורי התעשרות מהירה מתאימים לאגדות. במציאות מדובר בסבלנות, שליטה עצמית ויכולת לרוץ למרחקים ארוכים.
עסקי התיירות בדרום מנסים להשתקם: "מקווים שהשקט יחזור ואנשים יוכלו לבקר"
"שיחקו איתנו במשך חודשים": קומבינת המפונים שעלתה למדינה יותר מ-150 מיליון שקל
הפעם, לכבוד החג שהתחיל בליל הסדר, בחרתי לחרוג ממנהגי ובמקום לכתוב על שוק ההון, לחזור שוב על מה שכולנו יודעים אך לא תמיד זוכרים לעשות – לעשות סדר בכספים ובחסכונות כדי לצמצם את ההוצאות ולהגדיל את ההכנסה הפנויה אותה אפשר לרתום כדי לעשות עוד כסף.
מיפוי: כצעד ראשון נמפה את כל החסכונות וההשקעות שלנו. נרשום היכן נמצא הכסף שלנו. קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל, פיקדונות וכספים רדומים אם ישנם. זה עשוי לדרוש מאיתנו קצת עבודה אך היום בעידן המידע הדיגיטלי זה קל הרבה יותר מבעבר.
ההודעות מהבנק ומהגופים הפיננסיים, בין אם הן באות בתוך מעטפה בדואר ובין אם באמצעים דיגיטליים, מכילות מידע חשוב מאוד עבורנו. לדוגמה: כמה כסף יש לנו בקרן הפנסיה וכמה הרווחנו או הפסדנו בשנה האחרונה. אך לפני הכל זה יאפשר לנו לדעת איפה נמצא הכסף. אחרי שיהיה ברשותנו את כל המידע הזה, נוכל לעבור לשלב הבא.
ניקוי: אחרי שאנחנו יודעים איפה נמצא הכסף, נתחיל לנקות ממנו לכלוך שהצטבר עליו לאורך השנים. נתחיל בעמלות ובדמי ניהול אותם אנחנו משלמים עבור ניהול הכסף שלנו. בהרבה מאוד מקרים, כשלא עוקבים באופן רציף אחרי עלות החסכונות, מאבדים הרבה מאוד כסף לאורך השנים.
כאן גם המקום לבצע התאמה. כלומר, אחרי שבודקים עמלות ודמי ניהול ומצמצמים אותם ככל האפשר, עלינו לבצע התאמה של החסכונות וההשקעות לחיים המשתנים שלנו. בדיוק כפי שאנחנו משתנים לאורך השנים כך גם אמורים להשתנות מוצרי ההשקעה שלנו ולהתאים את עצמם לצרכים שלנו. זה לא קורה אוטומטית ודורש את המעקב וההתערבות שלנו.
לדוגמה: בגיל צעיר אנחנו יכולים לקחת סיכונים גדולים יותר בקרן הפנסיה ולבחור במסלול מנייתי משום שבטווח הארוך שוק המניות נמצא תמיד בעלייה ומתקן את עצמו אחרי נפילות. אך ככל שנתקרב לגיל פרישה נצטרך לשנות את אופי מסלול ההשקעה כי אין לנו מספיק זמן לקחת סיכון.
ניוד: בדיוק כמו בסלולר כך גם בחשבון הבנק ובשאר המוצרים הפיננסיים השונים. אפשר לנייד את הכסף. אפשר להעביר חשבון מבנק לבנק. אפשר להעביר כספים מקרן השתלמות בחברה X לקרן בחברה Y וכן הלאה. למה לנייד? כדי להעביר את הכסף לגוף שמייצר תשואה ממוצעת גבוהה יותר ולהפחית דמי ניהול על הדרך.
איחוד: אפשר לאחד תוכניות חיסכון, קרנות השתלמות ומוצרי חיסכון אחרים באותו גוף (בית השקעות חברת ביטוח וכו') ולפעמים אפילו באותה תוכנית. זה יעיל יותר ומאפשר לעקוב בקלות אחרי הכספים שמצטברים. זה גם מגדיל את יכולת המיקוח שלנו מול מי שמנהלים לנו את הכסף.
מיטוב: במקרה הזה אני לא מתכוון למקסום התשואות שהכסף שלנו יכול להביא לנו משום שבכך עוסק הטור כולו. אני מתכוון לבדיקת והגדרת מוטבים, מורשי פעולה ויורשים במוצרי ההשקעה השונים. בראש ובראשונה בקרן הפנסיה אך גם בחשבון הבנק ובפוליסות השונות.
אגב, יש גם בשורה למי שמתקשה בביצוע הסדר הזה, היום ניתן למצוא לא מעט גופים שיודעים לעשות זאת ואף מתמחים בכך. אמנם זה עולה כסף, אך בחשבון סופי שווה הרבה יותר.
דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם
