משרד הכלכלה והתעשייה פועל יחד עם גורמים נוספים ביניהם משרדי ממשלה אחרים למציאת חלופות לייצוא וליבוא מטורקיה. בין הצעדים שבוצעו: הקצאת כמה מיליוני שקלים כדי לסייע ליצואנים בפעולות שיווק ואיתור שווקים חלופיים ליצוא, וגם נקיטת בצעדים בתחום הרגולציה כדי לסייע ליבואנים למצוא חלופות ליבוא מטורקיה.

במשרד הכלכלה מבינים היטב שהצלחת התוכנית תלויה בסקטור העסקי המקומי והם הגורם העיקרי שיצרך למצוא שווקי יצוא אלטרנטיביים ליצוא לטורקיה, אך בעיקר למצוא מקורות יבוא אלטרנטיביים בעיקר לשוק הבנייה והרכב.

במישור התגובות פועלים משרדי החוץ והכלכלה וביחד עם יתר הגופים בגופים הבינ״ל ובערוצים משפטיים בתגובה להפרות של הסכמי הסחר בין טורקיה לישראל והפרת עקרונות סחר החוץ של ה-WTO. בנוסף מתקיים שיח מול יצרניות הרכב הבינלאומיות למציאת פתרונות חלופיים לייבוא מכוניות המיוצרות בפעלי היצרניות בטורקיה. 

וכדי לתאם את הפעילות במאבק לחרם הטורקים היום התקיים כנס יצואנים בהובלת מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, אמנון מרחב, יו"ר מכון היצוא, אבי בלשניקוב, נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, נשיא לשכת המסחר ישראל טורקיה, גד שושן ומנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, רועי פישר. במסגרת הכנס עודכנו היצואנים על סיוע משרד הכלכלה וקיימו פגישות עבודה עם נציגי מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה למיקוד הפעילות מול שווקים חלופיים. בעוד שבוע  יתקיים כנס יבואנים בהובלת שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג׳מן ומנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, רועי פישר. בנוסף במשרד הכלכלה בוחנים מתן סיוע כספי לגורמים שנפגעו מהצעדים של טורקיה.

במשרד הכלכלה מעריכים כי ההשלכות למשק הישראלי מהחרם הטורי לא יהיו משמעותיות לאורך זמן  וזה אם השוק הפרטי ישכיל להתנתק מהייבוא מתורכיה ולעבור לחלופות שקיימות לייבוא מארצות אחרות יציבות וידידותיות. עם זאת אין לזלזל בסחר שלנו עם טורקיה. בשנת 2022 הסחר הבילטרלי הגיע לכ-7 מיליארד דולר, כשלושת רבעי ממנו ייצוא של טורקיה. 

אך לא יהיה קל למצוא תחלופות. למרות היחסים הפוליטיים העכורים היחסי המסחריים נמשכו ואף גדלו. שני המדינות קרובות גיאוגרפית מה שבא לידי ביטוי בהוצאות ההובלה הנמוכות. במשך עשרות שני התקיימו יחסי סחר הדוקים ועל רקע זה נוצרו יחסים מסחריים חברתיים רבים בין אנשי העסקים משני הצדדים.

על הממשלה לפעול כדי למזער עד כמה שאפשר את הנזקים לכלכלה המקומית ויש לפעול בעיקר במישור המשפטי הבינלאומי במישור על ההפרות הבינלאומיות שנגרמו מביטול חוזים בין השאר במסגרת הסכם הסחר בין שני המדינות. להערכתי לא כדאי להחריף את המצב אלא לתת לארדואן להוציא קיטור. ככלות הכל החרם הטורקי הרשמי בא בעקבות החלט ישראל לא להיענות לבקשתם להצניח סיוע לרצועת עזה.