מי יודע, אולי זאת ההשקעה החמה "הבאה", אולי זה הסטארט־אפ שישנה את העולם כפי שאנו מכירים אותו. ואולי, כמעט ודאי, ששוב תהיה זאת ישראל שתגרור אחריה את העולם כולו. העולם של היום "זולל" אנרגיה בשיעורים בלתי נתפסים. אנחנו מוקפים במכשירים טכנולוגיים שדורשים עוד ועוד חשמל. מהפכת הבינה המלאכותית, או נכון לומר מהפכת המכונות שיעבדו בזמן שאנחנו מקבלים משכורת, רק מחדדת את הצורך הגואה ביצירת עוד ועוד אנרגיה.
יש שתי דרכים לייצר אנרגיה: מחומרים מתכלים (פחם, נפט, מזוט, גז, גרעין) ומחומרים מתחדשים (שמש, רוח, מים). רוב האנשים מכירים את מחיר הדרך הראשונה. זיהום אוויר, דילול משאבי כדור הארץ ועוד. אך את מחיר הדרך השנייה הרוב לא מכירים.
ההשקעה הנדרשת כדי לייצר חשמל מחומרים ירוקים ומתחדשים היא השקעה גדולה. כלומר, כדי לייצר חשמל בהספק של עיר גדולה צריך "קולטים" בשטח של מדינה קטנה – מה שמסביר מדוע פרויקטים של אנרגיה ירוקה התקדמו בזחילה לאורך השנים, למרות שהטכנולוגיה קיימת עידן ועידנים.
אבל בשנים האחרונות קרו שני דברים: קפיצת מדרגה טכנולוגית בכל מה שקשור לניצול אור השמש ומודעות גדולה יותר לאפשרות הזו. הרבה מאוד בתים כבר התקינו על הגג מערכת לייצור חשמל, ורוב המערכות החדישות מצליחות לייצר ובעיקר לנצל יותר חשמל ויותר שעות אור. עם זאת, חשמל ביתי יכול לשמש בעיקר כרזרבה למשק החשמל שנמצא במאזן שלילי: אנחנו צורכים יותר מכפי שאנו מייצרים.
בכל זאת יש מקומות בהם זה משתלם. מאוד משתלם. בואו נכיר מושג חדש: אגרו-וולטאי. כלומר, בתרגום חופשי, חשמל חקלאי. והחשמל הזה עשוי להיות הזדמנות השקעה מעניינת ומשתלמת למדי. הנה ההסבר:
גידולים חקלאיים סובלים בשנים האחרונות מתנודות מזג אוויר ומנזקי שמש שונים, בשל ההקצנה האקלימית שפוקדת פחות או יותר את כל העולם. הקיץ יותר חם, החורף יותר קר ובאופן כללי, גידולים חקלאיים נמצאים בסיכון מוגדל.
אפשר לצמצם את הסיכון על ידי יצירת הגנה בפני גשם חזק או שמש לוהטת, ולמרבה הפלא, מערכות לייצור חשמל סולארי שהוקמו מעל שדות, מטעים וכרמים, יצרו רווח כפול. מחד הן הגנו על הגידולים מפני השפעות מזג האוויר וסוככו על הגידול, ומצד שני הם ייצרו אנרגיה סולארית שהוזרמה למערכת החשמל. למותר לציין שבשטחו של שדה אחד אפשר להכניס כמות הרבה יותר גדולה של קולטים שאינם נדרשים להתמודד עם צילם של בניינים סמוכים.
התחום האגרו-סולארי נמצא עדיין בחיתוליו אך הוא גדל במהירות מדהימה משנה לשנה. חקלאים רבים הבינו את הפוטנציאל העצום וחברות טכנולוגיות מצאו בו כר פורה למימוש רעיונות ופיתוחים שיגדילו את הנצילות ואת הכנסותיהם של החקלאים.
לא כל גידול יכול לגדול מתחת לפאנלים סולאריים ולא כל גידול זקוק להגנה כזאת. אך האפשרות לנצל את המרחב החקלאי לייצור חשמל נקי, היא אפשרות מרתקת, מעניינת, ובעיקר עשויה להיות משתלמת למי שיבחר להיכנס לשוק לפני כולם.
גם המדינה הבינה את הפוטנציאל שיש במרחב החקלאי והיא כבר בונה תוכנית לעידוד חקלאים שיגדלו יבול חקלאי לצד יבול חשמלי. מה שאומר שגם המדינה שברוב המקרים פועלת לאט רואה את הפוטנציאל הערכי, הכספי והבריאותי. ומה איתנו?
כדאי לזכור שגם בעת מלחמה ובוודאי אחריה, אנשים זקוקים לאוכל ולאנרגיה. שני תוצרים אותן מספקת חקלאות חשמלית ("אגרו וולטאית"). אולי זה מסביר את הרשימה הארוכה של החברות שמפתחות רעיונות, מוצרים ושירותים לענף הזה שזה עתה עושה את צעדיו הראשונים (והמשמעותיים) על במת העולם. הנה רשימה חלקית שדליתי מהרשת. יש עוד הרבה חברות. תוכלו למצוא בקלות. דוראל, גולן סולאר, נטפים, אנלייט, טריגו, סאן אגרי, סולאר אדג' ועוד רבות וטובות.
והנה עוד נתון שכדאי לזכור: ישראל אולי אינה מדינה חקלאית במיוחד אך היא מדינה שטופת שמש. כלומר, חקלאי ישראל יכולים לספק הרבה מאוד חשמל מהשטחים החקלאיים שברשותם גם אם היבול החקלאי שלהם אינו מספק את הצריכה המקומית או אפילו מיועד לייצוא. מה שיפה בענף האגרו-סולארי הוא שכולם מרוויחים, ואפילו השמש הלוהטת תורמת לתשואה הכוללת.
דניאל שבקס הוא מנכ"ל "הירשוביץ פיננסים". אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.