בימים האחרונים, בהמתנה למתקפה הצפויה מצד איראן או חיזבאללה, הישראלים קנו יותר חטיפים, הזמינו יותר משלוחים מהסופר ואכלו יותר ג'אנק פוד. זאת לא הפעם הראשונה שהמושגים "אכילה רגשית" ו"קנייה אימפולסיבית" נקשרים למציאות הביטחונית, אבל נדמה שהמגמה רק מתגברת.
גם בחברות המשלוחים שמו לב לכך. "אין ספק שאירועי הימים האחרונים משפיעים על התנהגות הצרכנים", אומר בן פילדמן, סמנכ"ל מסעדות בוולט ישראל. "אנחנו רואים עלייה בצריכת שני מוצרים שמככבים בסלי הקנייה של הישראלים באופן קבוע - חטיפים וקולה זירו".
לדברי ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, "אחד הדברים שאנחנו יודעים היטב, וכבר מזמן אינו רק קלישאה, הוא שאוכל זה דבר מנחם. זו הסיבה לכך היא שפחממות ריקות, שעובדות על מנגנון העונג שלנו, הן מעין סם. העיבוד שלהן מהיר והן מיד עוברות למחזור הדם, בניגוד לפחממות מורכבות".
"מאכלים כמו במבה, שוקולד, מתוקים למיניהם וחטיפים מספקים אנרגיה זמינה ומעלים במהירות את רמות הדופמין, שנותן אפקט של עונג מהיר וריגוש, ומוריד את הלחץ".
"חשוב להבין למה אנחנו מקשרים שעת לחץ לצריכת מזון מוגברת", מוסיפה ד"ר מרגלית. "אוכל מספק אסקפיזם מסוים. אומנם הוא רגעי וחולף מהר, אבל זה עדיין אסקפיזם. הזמנת אוכל או צריכת חטיפים ומזון מעובד מהווה עבורנו איזושהי נחמה ומייצרת אצלנו חווית עונג סינתטית".
בפאפא ג׳ונס ישראל סיפרו כי "כשיש הסלמה, החרדה והלחץ עולים - והאכילה הרגשית עולה גם. אנשים מעדיפים להישאר בבית ולהזמין משלוחי אוכל. אנחנו מרגישים את זה בענף הפיצות, ורואים עלייה בהזמנות ברגעים שבהם יש איום ביטחוני גדול. אנשים מבטלים תוכניות, מעדיפים להישאר עם המשפחה בבית ולהזמין אוכל שהוא יותר חברתי".
"בנוסף", אומר סמנכ"ל המסעדות בוולט, "אנחנו מזהים עלייה בדרישה של הלקוחות למוצרי בסיס כמו מים מינרליים, שימורים וגם נייר טואלט. ההערכה היא שזה נובע מצורך להצטייד בתקופה של חוסר ודאות".
ד"ר לירז מבהירה: "בדרך לחיפוש אחר הדופמין, יש כאלה שצורכים סמים, יש שצופים בטלוויזיה או משחקים במשחקי וידאו, ויש כאלה שמספקים זאת באכילה. זאת משום שבעתות משבר, הגוף מקשר את האוכל לצרכים הכי בסיסיים ופרימיטיביים, ומחפש אגירה. אותו עיקרון פועל לגבי קניות – אנחנו לא יודעים מה יקרה בעתיד הקרוב, וחוסר הוודאות מביא אותנו לקנות מוצרים שאולי אין לנו מספיק כסף עבורם".