אחת ההשלכות הפוטנציאליות של הורדת דירוג אשראי היא נפילה של המטבע המקומי לעומת מטבעות זרים. יחד עם זאת, על אף החלטת פיץ׳ להוריד את הדירוג של ישראל, השקל התחזק אל מול הדולר, שנחתך ב-1.2% ונעמד על 3.72 שקלים.
ההתחזקות המפתיעה, כביכול, נובעת מהעובדה שגזירות בעקבות הורדת דירוג אשראי אינן דבר ודאי. מדינה בעלת כלכלה יציבה יחסית, כמו ישראל, מחזיקה ביכולת להתמודד עם הורדת הדירוג טוב יותר.
כך למשל, בפברואר האחרון, לאחר שהורידה חברת "מוד'יס" את הדירוג של ישראל, בורסת תל אביב דווקא רשמה עליות לאורך אותו חודש, מדדי המניות והאג"ח רשמו עליות שערים והשקל התחזק ביחס לאירו ולדולר.
פיץ' הסבירה את ההחלטה בעקבות המלחמה המתמשכת, הסיכונים הגיאופוליטיים המוגברים ופעולות צבאיות במספר חזיתות. החברה ציפתה שהמלחמה עשויה להימשך עד 2025.
הדבר יגרום להוצאות צבאיות גבוהות, הרס תשתיות ופגיעה בפעילות הכלכלית. נוסף על כך, פיץ' ציינה את חוסר קבלת ההחלטות הכלכליות הנדרשות ואת הקיטוב הפוליטי, שעלולים לעכב את תוכניות הקיצוץ לשנת 2025.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ציין כי הכלכלה הישראלית איתנה ומתפקדת היטב, והדירוג צפוי לעלות מחדש כאשר ישראל תנצח במלחמה. הוא לא התייחס לציון בפיץ' על חוסר קבלת החלטות כלכליות ולפיצול הפוליטי שצוין כהשפעה מרכזית.
החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, ציין את הצורך בווודאות עבור המשק, וקרא לגיבוש תקציב מדינה אחראי לשנת 2025. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הדגיש את חוסן הכלכלה ואת כוונתו להניח תקציב שיתמוך בצרכי המלחמה וימשיך לקדם את הצמיחה.
ההורדה האחרונה מדגישה את האתגרים הכלכליים שישראל מתמודדת עימם, אך גם מצביעה על יציבות מסוימת במשק, שמאפשרת להתמודד עם ההשפעות לטווח הקצר.