דוח של הכלכלן הראשי במשרד האוצר ורשות החדשנות מציג תמונה מעניינת לגבי ענף הייטק הישראלי. הדוח, שפורסם היום (שלישי), מציג סקירה בנוגע לתרומת ההייטק להכנסות המדינה: יותר משליש ממס ההכנסה שמגיע לקופת המדינה, משולם על ידי עובדי הענף.
ההייטק הוא אחד הענפים המרכזיים במשק. הוא היה אחראי לכ-20% מהתוצר של ישראל ב-2023 ול-53% מהייצוא מהמדינה. קצב ההצטרפות של עובדים לענף בעשור שבין השנים 2022-2013 היה גבוה פי 3 מאשר בשאר המשק, והשכר בו היה גבוה באופן משמעותי מהממוצע - פי 2.7 מהשכר למשרת שכיר או שכירה במשק ב-2021.
המלצה לשר האוצר: להטיל מס של 3% על רווחים לא מחולקים בחברות לא בורסאיות
לנסוע או להישאר בבית? זה לא משנה, הדמיון גדול יותר ממה שאתם חושבים
בשנת 2020, כ-24% מכלל תשלומי המס בישראל הנובעים מחברות ומשכר – הגיעו מההייטק. בשנת 2021 כאמור, היו השכירים והשכירות בענף ההייטק אחראים לכ-36% מתשלומי מס הכנסה משכר, כלומר למעלה משליש.
הדוח מעלה נתון נוסף: 85% מהכנסות המדינה הנובעות מענף ההייטק קשורות בעובדים ובעובדות בענף, בעוד 15% בלבד קשורות ישירות בחברות. המשמעות – עובדי ההייטק אחראים לתשלומי מס הכנסה גבוהים יותר מאשר החברות עצמן. הפער נובע בעיקר משכר ממוצע גבוה שמוביל לתשלומי מס גבוהים יותר.
הנתון הזה אומנם מציג את רווחיות עובדי ההייטק למדינה, אבל במציאות בה קיים חשש סביר מבריחת מוחות ומעבר עובדים רבים בענף לחו״ל, מדובר בבעיה ממשית. הדוח הזה מהווה, למעשה, קריאת השקמה – המדינה חייבת לשים דגש על שימור העובדים בהייטק ולפעול להגדלת כמות המשרות בענף.
עם כל הכבוד לחברות הגדולות ולסטארטאפים, לרוב אין להם רווחים שעליהם הם משלמים מס חברות. מרבית החברות הרווחיות נהנות משיעורי מס מופחתים במסגרת חוק עידוד השקעות הון. הרווחיות של הענף נובעת בעיקר מהעובדים: תשלום מס ההכנסה החודשי הממוצע של עובד הייטק בשנת 2021 היה 6,966 שקלים - פי 6.3 מהממוצע בשאר המשק (1,112 שקלים). לכך מצטרפת העובדה שתשלומי המס של העובדים גדלו ב-66% בשנים 2021-2016.
כדי להמשיך ליהנות ממיסי הענף שמניע את הכלכלה, לא די בהגדלת מספר המשרות. יש לוודא בנוסף שיהיה מי שיאייש אותן, ושהאנשים שיעשו זאת יבואו מכל קצוות החברה. כרגע, 57% מהמיסים נבעו מקבוצת המועסקים הדומיננטית המאפיינת את הענף - גברים, יהודים (שאינם חרדים), העובדים במרכז הארץ ובתל אביב. השתתפות יתר האוכלוסייה – נמוכה בהרבה.
״לישראל אין את הלוקסוס של להיות כלכלה כושלת״
לכך מצטרפת בעיית בריחת המוחות. בשנים האחרונות, ענף ההייטק הוביל את המגמה המדאיגה, עם ריבוי רילוקיישנים ושפע הזדמנויות המוצעות לעובדים מחוץ לארץ.
עומר מואב, מנחה הפודקאסט ״עושים חשבון״ ופרופ׳ לכלכלה באונ׳ רייכמן ובאונ׳ ווריק, מסביר את החששות בשיחה עם ״מעריב״: ״אחד המאפיינים העיקריים של עובדי ההייטק הוא הניידות שלהם. עברנו למציאות בה התלות במיקום ספציפי נמוכה הרבה יותר – וכשזה המצב, יש שבוחרים להעביר את הקריירה שלהם ליעד אחר״.
פרופ׳ מואב גם מביע את דעתו ומותח ביקורת על הממשלה, שלדבריו מאיצה את סכנת המחסור בעובדי הייטק: ״מובלת כאן מדיניות שפעמים רבות סותרת את תפיסתם של אנשי הענף, שמתאפיינת לרוב כיותר ליברלית. מהליכים כמו קידום ההפיכה המשטרית גם בימי המלחמה, המשך תקצוב מגזרים עניים ועידוד הבורות בקרבם, כינוי ההייטקיסטים ״אליטות״ – כל אלה יכולים להיות פשוט לא מקובלים על אותם אנשים״.
״בכלכלה, אופטימיות לגבי העתיד היא משתנה קריטי״, הוא מוסיף, ״כשהמדינה שופכת כסף על דברים לא הגיוניים ובזמן גירעון עצום שרק הולך ומעמיק, עובד ההייטק, כמשלם מיסים עיקרי כפי שעולה מהדוח, יודע שהחשבון יוגש לו – והוא לא מרוצה מזה. הבעיה היא שבמציאות הנוכחית, הוא גם מתקשה לראות אופק אחר. גם המצב הביטחוני והתמשכות המלחמה לא מוסיפות לאופטימיות שלהם. עזיבות של עובדים כאלה עלולות להוביל לספירלת קריסה כלכלית״.
״ישראל איננה יוון או ארגנטינה״, מסכם פרופ׳ מואב, ״היא לא יכולה להרשות לעצמה להיות פושטת רגל ולשרוד ככה. אנחנו מוקפים באויבים ומנהלים מלחמה. כנגזרת של זה, אנחנו צריכים מערכת ביטחון חזקה – ויכולת לממן אותה. אין לנו את הלוקסוס של להיות כלכלה כושלת״.