רק 30% מהישראלים משקיעים במניות, והיתר סומכים על הבנקים והגופים המוסדיים. הסיבות ברורות: אנחנו חוששים לאבד את הכסף שלנו, ורובנו לא מבינים בזה כלום. פלטפורמת בלינק מנסה לשנות את זה ולשכנע את הציבור להתחיל להשקיע, גם אם סכומים נמוכים מאוד, בשוק ההון. זה לא יהפוך אתכם לעשירים בן לילה – אבל לפחות תוכלו להציל את הכסף שלכם ממלתעות האינפלציה.

עם יד על הלב, כמה מכם באמת מכירים, שלא לדבר על משקיעים, את שוק ההון? דבר אחד בטוח: כל הישראלים משוכנעים שחבריהם, שכניהם ובני משפחתם חושפים את החסכונות שלהם למניות, בעוד הם עצמם לא עושים זאת. ולראיה – "רק 30% מהאוכלוסייה בישראל משקיעים בשוק ההון".

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפת: כ-10% מהאוכלוסייה בישראל מרגישים עניים
עם בלעדיות על הטיסות מנתב"ג ובצל המלחמה: אל על מדווחת על רווחי שיא

על הקביעה הזו אחראי אלעד בנבג'י, מייסד ומנכ"ל משותף של בלינק. מדובר בפלטפורמת השקעות חדשה, שמטרתה לשחרר את מחסום הפחד של הציבור הרחב ממניות ולעודד אותו להשקיע בשוק ההון, גם אם מדובר בדולר אחד בלבד. ואם תהיתם, פלטפורמת ההשקעות החדשה הזו קיבלה אישור חבר בורסה, המאפשר לה להפעיל מסחר באופן עצמאי ומלא.

בנבג'י שימש בעשור האחרון כמנכ"ל אקסלנס השקעות וניירות ערך. לפני כן שימש כראש צוות בנקאות, ביטוח ושוק ההון ברשות התחרות. "ולמרות הכל, הבנתי ש-70% מהלקוחות הישראלים, שאין להם גישה ישירה לעולם ההשקעות, לא מודעים לחשיבות ההשקעה", הוא מספר. "זה מאוד הטריד. שאלתי את עצמי לא פעם למה הציבור הישראלי המתוחכם לא משקיע את הכסף שלו ומשאיר אותו בבנק. אנחנו עם שיודע להתמקח על הכל: כרטיסי טיסה, ביטוח, מוצרים בחנויות, אבל את הכסף שלנו אנחנו לא משקיעים".

לרפא את הפחדים

לצדו של בנבג'י עומדת שלומית ארז־ערמון, כמייסדת ומנכ"לית משותפת. לפני הקמת בלינק, שימשה ארז־ערמון כמנכ"לית חברת הפינטק פינג, ולפני כן כמשנה למנכ"ל אקסלנס השקעות וניירות ערך, שם הובילה את תחום הלקוחות הפרטיים. גם היא, כמו בנבג'י, מגיעה מהשוק השמרני המוסדי, זה שהרחיק את הלקוח הפשוט מעולם ההשקעות.

מימין - שלומית ארז ערמון אלעד בנבגי (צילום: הגר בדר)
מימין - שלומית ארז ערמון אלעד בנבגי (צילום: הגר בדר)

"השאלה הראשונה ששאלנו היא מה מרחיק את הציבור הרחב מהבורסה", מסביר בנבג'י, "התשובות שקיבלנו היו מאוד ברורות. 'אין לי מספיק כסף', היא הטענה הראשונה. אנשים סבורים שאם אין להם 100 אלף שקל ומעלה, אין טעם להשקיע. אנשים גם מפחדים להפסיד הכל, חוששים מהעמלות הגבוהות - והטענה הכי נפוצה היא שמי שלא מבין בהשקעות צריך להיות בחוץ".

כדי לפתור את הבעיות, לרפא את הפחדים ולפרוץ את המחסום, הבינו השניים שהדבר הראשון שצריך להשתנות הוא התפיסה ואת האופן שבו הציבור הישראלי רואה את עולם ההשקעות. "ראינו בזה שינוי שהוא מעין מהפכה, לעשות משהו שלא קרה עד היום בתחום השמרני ולפעול באופן אחר לחלוטין ממה שראינו עד עכשיו בישראל", אומר בנבג'י.

איך עושים את זה?
"קודם כל לא דרך בנק ולא דרך גוף השקעות. החשיבה הייתה להקים פלטפורמה פיננסית לגמרי חדשה שתתעסק בכל העולמות הללו". "המחשבה הייתה להכניס את רוח עולמות הסטארט־אפ לשוק ההון", מסבירה ארז־ערמון. "החדשנות והחשיבה מחוץ לקופסה, ובסופו של דבר גם ההקמה של בלינק, הייתה מקום להגשים בו את החלומות שלנו".

"כשחיפשנו איך לבצע את המהפכה שתגרום לאנשים להשקיע, חשבנו על כל מי שאנחנו מכירים היום שלא עושה זאת - על החברים, על ההורים שלנו, על אנשים מאוד צעירים וגם על מבוגרים. פילחנו את הסיבות מדוע הם לא משקיעים ומשאירים את הכסף בבנק, וניסינו למצוא דרך לתת מענה על איך באמצעות טכנולוגיה אנחנו מתחילים לפתור את הבעיות הללו. איך אנחנו גורמים לאנשים לא לפחד. באנו מגופים פיננסיים מסורתיים וגדלנו שם, ולכן ידענו שזה חייב להיות אחרת. שנינו ראינו את כל הבעיות מבפנים, את הבירוקרטיה ואת החסמים, והבנו שאנחנו לוקחים את כל מה שמקולקל היום ומתייחסים לזה אחרת".

השינוי החשוב ביותר, הבינו השניים, הוא הנגישות. "הדבר הראשון שהיה חשוב לנו לפתור זה שחווית המשתמש חייבת להיות פשוטה ונעימה", אומרת ארז־ערמון. "אנחנו עושים כל דבר היום באפליקציה, ואין סיבה שעולם ההשקעות לא יהיה שם גם כן. המטרה הייתה לפתח אפליקציית השקעות שתהיה זהה לחוויית הצריכה. גם אם זה אומר שבמקום ארבעה כפתורים נעשה כפתור אחד. כמו כן, כל הנושא של פתיחת החשבון לוקח שבע דקות. את יכולה להתעורר בבוקר, להחליט לפתוח חשבון – ואחרי 10 דקות כבר ניתן לרכוש מניה".

אבל איך אני, שלא מבינה דבר וחצי דבר בשוק ההון, יכולה לסכן את הכסף שלי?
"זו שאלה טובה, כי זה מחסום גדול נוסף: חוסר ההבנה. השפה היא מאוד מיושנת. ולכן הצעד הבא שעשינו היה לתת לאנשים אפשרות לאמן את שריר ההשקעה, גם בקטן. גם אם אין לך מספיק כסף, את יכולה להשקיע דולר אחד, להיכנס למערכת, ולאט־לאט לראות איך החרדה יורדת. אף אחד לא צריך לבוא ולשים מיד 50 אלף שקל, בלי הבנה ובלי ניסיון. אפשר 'להפעיל את שריר ההשקעה' וללמוד תוך כדי תנועה. לגבי התנודות, יש הרבה מניות יקרות שאת גם ככה לא יכולה לקנות אותן, כמו למשל מניית טסלה. גם את החסם הזה אנחנו מורידים עם השקעה בשברי מניות. זה מוריד את הפחד מכישלון ואת החשש להפסיד את הכסף".

במקום לבזבז בשיין

הצמד דואג להבהיר שהם אינם יועצי השקעות ולא נותנים המלצות, אבל מנגישים באפליקציה את כל נושא ההשקעה במדדים. "אנחנו מכוונים אנשים להשקיע במדדים", מסבירה ארז־ערמון. "בעיקר משקיעים חדשים. למשל, את מי שקונה באופן קבוע בכל חודש בסכום קטן, אפילו של 20 דולר. אנחנו ממליצים לעשות את זה באופן קבוע ולפזר את הביצים בכל מיני סלים. זה מה שטוב במדדים: זה גם מוריד את רמת הסיכון, וגם לטווח הארוך משתלם".

לוח בורסה בתל אביב 2020 (צילום: פלאש 90)
לוח בורסה בתל אביב 2020 (צילום: פלאש 90)

"אנשים מוציאים בשיין 500 שקל, בלי תשואה ובלי כלום", מוסיף בנבג'י, "את קונה וקונה, אז למה לא לקנות מניה? ואני אומר את זה לכולם: תקנו מניה ותבינו שעם השקעה לאורך זמן, הכסף שלכם יכול לגדול. אני יודע שיום אחד זה משהו שיחזור אליי בחזרה, וזה בסך הכל עניין של תפיסה".

זיהיתם צורך של תקופה, שבה אנשים רוצים לקחת אחריות על הכסף שלהם והם כבר לא סומכים על שום גוף?
"יש המון צעירים שמבינים שהתפקיד שלהם זה לדאוג בעתיד לחופש הכלכלי שלהם בעצמם, כי אף אחד לא ידאג לזה. המשקיעים החדשים לא מוכנים להשאיר כסף בבנק, כולם מבינים שצריך לקחת אחריות. זו אגב מגמה שאנחנו רואים לא רק בישראל, אלא גם בעולם, דור חדש של אנשים שעושים את זה גם בסכומים קטנים. אם את מוציאה 100 שקלים בשבוע על בזבוזים, שימי אותו בהשקעה".

בבלינק אין עמלות השקעה ואין דמי ניהול. סליחה על השאלה אבל איפה הרווח שלכם?
"אנחנו גוף מפוקח. מעבר לזה, המודל שלנו הוא פרימיום, זאת אומרת שיש לקוחות שמעבר לסכום מסוים של פעולות, משלמים לנו עמלות. יש הרבה כאלה. כמובן שגם אז מדובר בעמלות מאוד נמוכות ביחס לשוק המוסדי. אנחנו הרבה יותר זולים בכל הפלטפורמות, ובעתיד אנחנו נציג עוד אפשרויות השקעה ושירותים נוספים שיהיו בתשלום. אבל המודל למשקיע החדש הוא חינמי. אנחנו לא גובים עמלות והכל מונגש מאוד בגובה העיניים, במיוחד לאלה שבאו בפעם הראשונה. זה נותן תחושת מסוגלות שלא הייתה להם".

ובכל זאת, שאלה שעוברת בראשם של כל מי שלא השקיע עד היום: מה הסיכון?
"צריך להבין דבר מאוד חשוב: מי שחושב על רווח מהיר, שוק ההון לא בשבילו. ככל שטווח ההשקעה יותר ארוך, כך אתה יכול לקחת יותר סיכונים. ההצלחה בשוק ההון נעוצה בהשקעה לאורך זמן, ואז סיכויי ההצלחה עולים. שוק ההון לא מיועד למי שרוצה לשים בצד כסף למשך שנה וללכת. תשקיעי בכל חודש סכום קבוע, ותהיי סבלנית. ההצלחה שלך תניב לאורך שנים".

ארז־ערמון: "תשקיעי במדדים. את לא שמה כאן את כל הביצים בסל אחד, אלא מפזרת סיכונים. והדבר הכי משמעותי הוא להשקיע בגוף מפוקח. יש בזה הרבה ביטחון כשזה מגיע לכסף של הלקוח. אני לא מדברת רק על לשים את הכסף על המניה הנכונה, אלא מדברת על המהות של הכסף שיחזור אלייך בבטחה. בכך שאת משקיעה בגוף מיוחד על ידי הבורסה, את מבטיחה באופן משמעותי את הכסף שלך. פיקוח הוא דבר חשוב ויש לנו הפרדה בין הנכסים שלנו כחברה לבין נכסי הלקוחות. גם אם חלילה ניתקל בעתיד בבעיה, הלקוחות בטוחים לגמרי".

אין בנאמר משום המלצה או ייעוץ השקעות. הנאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ. השימוש במידע על אחריות העושה בו שימוש