ממלא מקום יו”ר דירקטוריון בזק דוד גרנות אינו מקבל שכר עבור כהונתו בתפקיד בשל תסבוכת משפטית. מבדיקת "מעריב־השבוע" עולה כי אף שגרנות מכהן בתפקיד כבר כמעט שלושה חודשים, טרם נקבע גובה השכר שלו.
יצוין כי מאז מינויו לדירקטוריון בזק, גרנות מקבל שכר דירקטור בלתי תלוי, על פי הקבוע בחוק. למרות זאת, לאחר שהתפוצצה פרשת בזק ועלו החשדות נגד בכיריה, ביקש בעל השליטה בחברה שאול אלוביץ’, אחד החשודים, מגרנות שימלא את מקומו באופן זמני. בעקבות כך גרנות משמש, במשרה מלאה, גם כיו”ר בזק וגם כיו”ר חברות־הבת של החברה: פלאפון, בזק בינלאומי ו־וואלה!.
מהבדיקה שנערכה מתברר כי הקושי המשפטי המונע את התשלום לגרנות נובע מהעובדה כי הוא נחשב עדיין לדירקטור בלתי תלוי. רשות ני”ע מונעת מדירקטור במעמד זה קבלת שכר נוסף, גם אם הוא משמש כיו”ר דירקטוריון. היועצים המשפטיים של בזק שקלו את האפשרות לשנות את מעמדו של גרנות לדירקטור “רגיל”, עובדה שהייתה מאפשרת לתת לו את התשלום, אולם גרנות סירב וביקש, “ללכת בדרך המלך”.
יצוין כי התמורה עבור כהונה של יו”ר דירקטוריון נאמדת ב־100 עד 150 אלף בחודש. לחלופין, אפשר היה לקבוע את התשלום לגרנות לפי גובה דמי הניהול ששולמו לאלוביץ'.
בסוף החודש הנוכחי ישלים גרנות כאמור כהונה של שלושה חודשים כיו”ר הדירקטוריון הזמני. כהונתו תוארך בפעם השלישית לפחות עד 1 בנובמבר, מועד שבו המגבלות שהוטלו על אלוביץ' עדיין יהיו בתוקף. בעלי מניות בחברה דורשים להפסיק את תשלום דמי הניהול לאלוביץ’ בנימוק כי מאז תחילת החקירה “הוא אינו מנהל את ישיבות הדירקטוריון”. למרות זה, על פי הנטען, גרנות מתואם לחלוטין עם אלוביץ’ ופועל בהתאם למהלכים העסקיים שהאחרון מכתיב לכאורה מאחורי הקלעים.
הוארכו ההגבלות על אלוביץ' ובכירי בזק
בתוך כך, בית המשפט האריך שלשום את המגבלות על בכירי בזק ובראשם אלוביץ’. פרקליטיו, עו”ד ז’ק חן ומיכל רוזן עוזר, מסרו בתגובה כי “נעתרנו לבקשת רשות ני”ע להאריך במקצת, ולתקופת החגים, את התנאים. הרשות מצדה הסכימה להקלות משמעותיות על אלה שכבר ניתנו”.
זאת ועוד, בית המשפט יתכנס היום לדיון בשני עניינים נוספים בנושא. הראשון בהם מתייחס לביטול המגבלות על מנכ”ל התקשורת לשעבר שלמה פילבר ובקשת באי כוחו שישוב לעבודתו במשרד. מאז פתיחת החקירה, פילבר אינו זוכה לתשלום שוטף. מחליפו הוא מימון שמילה.
הנושא השני שיידון בבית המשפט נוגע לבקשת אמצעי תקשורת להסרת צו איסור הפרסום המוטל על הפרשה. רשות ני”ע מתנגדת לכך משיקולים הנוגעים לחקירה. הסרת הצו עשויה לחשוף היבטים נוספים של פרשת בזק, שלא התגלו עד היום.
נציגי הרשות הודיעו לבית המשפט בתחילת השבוע האחרון כי החקירה עומדת בפני סיום, וכי בקרוב יועברו הממצאים להערכת הפרקליטות, שמלווה את החקירה מתחילתה.
עוד יצוין כי בניגוד למשטרה, רשות ני”ע, בראשותו של פרופ’ שמואל האוזנר, אינה נוהגת לתת פומבי להמלצותיה אם להגיש כתב אישום או לא בתיקי חקירה הנוגעים לה. למרות זאת, בשנים האחרונות אישר היועץ המשפטי לממשלה שני חריגים לכלל זה. הראשון שבהם היה פרשת אי.די.בי, שבמסגרתה הומלץ להעמיד לדין את נוחי דנקנר בחשד להרצת מניות, והשני נוגע להמלצת הרשות להעמיד מנהלים לשעבר של חברת החשמל לדין בעבירות של מרמה הפרת אמונים ושוחד.
לנוכח החשיבות הציבורית הרבה של פרשת בזק, שהתבטאה בין היתר בביקורת החריפה שנכתבה בדוח מבקר המדינה, בהחלט ייתכן כי הרשות תבקש את היתר היועץ המשפטי לממשלה לחשוף את המלצתה גם בתיק חקירה זה.