למרות הכל: סוכנויות הדירוג העולמיות מרעיפות שבחים על המשק הישראלי

הטופ של המו"פ: קול זעקה קם מאז הבחירות האחרונות באפריל, לכנסת ה־21: ממשלת המעבר אינה יכולה לקבל החלטות, מה שעלול להביא להאטה בפעילות המשקית ולמנוע קבלת החלטות חשובות, שאמורות להועיל לצמיחה.

אלא שבפועל מתברר, לדברי בנק ישראל, כי ברבע השני של השנה הצמיחה של המשק הייתה מעל פוטנציאל הצמיחה שלו. כלומר, הצמיחה הייתה בשיעור המרבי שהמשק יכול להפיק בתנאים אלה. 

זעקה נוספת נשמעה בעקבות הגידול בגרעון התקציבי, שעלה לכיוון 3.8% מהתוצר ואף יותר. החשש היה כי סוכנויות הדירוג יפחיתו את דירוג האשראי של ישראל. ולא היא - שתי סוכנויות דירוג באו ארצה לאחר הבחירות, נפגשו עם פקידים וכלכלנים ואשררו את דירוג האשראי הגבוה של ישראל, חד וחלק. 

האחרונה שבחברות הדירוג שבאה ארצה היא סוכנות Fitch. האנליסטים של הסוכנות מצאו משהו תמוה בישראל: ביצועים מאקרו כלכליים חזקים, צמיחה ריאלית של 3.1%, אבטלה נמוכה ושוק תעסוקה הדוק, עלייה בשכר הריאלי  ולמרות זאת, אינפלציה נמוכה - בשנה האחרונה רק 0.5%. 

למרות פערים באיכות ההשכלה והחינוך בין קבוצות דמוגרפיות שונות בארץ, כאשר הכוונה בעיקר לפער שבין החרדים והערבים לבין השאר, לפי סוכנות הדירוג יש בישראל מגזר הייטק חדשני ומדד הפיתוח והתוצר לנפש הינם גבוהים מהחציון של מדינות הייחוס של ישראל. ממוצע העלייה בתוצר של ישראל בחמש השנים האחרונות היה חזק יותר מאשר במדינות הייחוס, והכל תוך תנודתיות נמוכה בצמיחה. אנחנו נוסיף שכל זאת בניגוד לנסיגה משמעותית בצמיחה במרבית העולם המערבי, שלא לדבר על המדינות המתעוררות או המתפתחות. 

לכן, דירוג האשראי של ישראל בעיני Fitch נותר +A. עם זאת, חברת הדירוג יותר מרומזת כי לדעתה הממשלה צריכה לבצע צמצום תקציבי לאחר הבחירות. אולם, גם צמצום פיסקלי, אומרת סוכנות הדירוג, או בשפת העם: חיתוך בתקציב המדינה לפעולות הממשלה אינו נורא, משום שהוא יתאזן בחלקו מתפוקת הגז במתחם "לוויתן" כבר בשנת 2020. 

במקביל, סוכנות הדירוג מודאגת מהעלייה בגרעון מרמה של 1.9% בשנת 2017, ל־2.9% בשנת 2018, והשנה ל־3.6%. עוד מודאגת הסוכנות מכך  שיחס החוב לתוצר עלה לכיוון 61% בשנת 2018, לאחר תקופה ארוכה של ירידה מרמה של 95% בשנת 2003, טרם תוכנית הייצוב של שר האוצר דאז בנימין נתניהו, ל־75% בשנת 2007, ערב המשבר העולמי בשנת 2008. החשש הוא כי יחס החוב לתוצר יעלה השנה ובשנת 2020. 

להערכתי, אין בזה רע, בייחוד על רקע ירידה חריפה בהוצאות המימון. זאת, בשל הירידה בריבית בשווקים, המאפשרת לממשלה לגייס הון במחיר זול, לעשר שנים, בעלות ריאלית שלילית. בכך ייחסכו מיליארדי שקלים מתקציב שרות החוב של מדינת ישראל, או בשפה פשוטה - תקציב הריבית לפרעון חובות. 

ומה בנק ישראל, היועץ הכלכלי של הממשלה, חושב על המשק, בסקירה שפרסם בסוף אוגוסט לקראת ההחלטה על הריבית? האם דעתו שונה מזו של האנליסטים של Fitch? ובכן, הבנק המרכזי משבח את מצב המשק. ערב הבחירות הנוספות באמצע החודש הוא אומר שהפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח בקצב הפוטנציאלי שלה ואינה מושפעת מהסנטימנט העולמי השלילי.

הבנק מציין כי הצריכה הפרטית, למעט בני קיימא והצריכה הציבורית, המשיכו למשוך את הצמיחה מעלה. הייצוא ממשיך למשוך את התוצר, בעיקר ייצוא השירותים, שוק העבודה ממשיך להיות הדוק, השכר עולה, בעיקר במגזר העסקי, וההשתתפות בכוח העבודה גבוהה.

סוכנות הדירוג מסבירה כי לישראל  גישה טובה להון מקומי ולהון בחו"ל, גם בקרב יהודי העולם. לישראל ממשיך להיות עודף בחשבון השוטף מאז 2003, ולדברי הסוכנות, זה יימשך בשנים הקרובות. לדעתי, הדבר מאפשר להסיט חלק מהביקושים לייבוא מחו"ל, מבלי שהגרעון התקציבי ייפגע בפעילות במשק או יגרור אינפלציה. ישראל היא מלווה נטו בעולם, מצבה טוב ממדינות בדירוג A או אפילו AA, נאמר בדו"ח של Fitch. פיתוח שדות הגז יתרום עוד יותר לחוזקה של ישראל בתחום המט"ח. 

הצמיחה תימשך

בתחילת אוגוסט השנה אשררה סוכנות הדירוג "סטנדרט אנד פורס" את דירוג האשראי של ישראל על הרמה הגבוהה של AA מינוס. סוכנות הדירוג מביעה פליאה על שהמשק צומח, למרות ההכרזה על בחירות חדשות החודש, ולמרות הכוונה להגיש כתבי אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, מה שהיה אמור להכניס את המשק לאי־ודאות. שלא לדבר על חוסר היציבות באזור וההאטה בצמיחה ובפעילות הכלכלית בקרב מדינות מובילות בעולם. "סטנדרט אנד פורס" אומרת כי המשק הישראלי מגוון, עמיד בפני זעזועים וימשיך לצמוח לפחות ב־3% עד 2022 - מעל ומעבר לממוצע במדינות ה־OECD. 

סוכנות הדירוג גם מתפלאה שהתוצר עלה במונחי דולר ב־60% מאז 2010, בעוד ששיעור האבטלה נמוך היסטורית. נוסיף כי הנתון האחרון הוא 3.7% ושמספר המשרות הפנויות עלה בשיעור שנתי של 2.5% בשלושת החודשים עד יולי, והגיע לכ־100,300, עוד סימן לחוזקו של שוק התעסוקה. 

הצמיחה בישראל נסמכת על עלייה חדה בצריכה הפרטית, המלווה את העלייה בשכר הריאלי. הייצוא של שירותים ראוי לציון כיום, ובעתיד המאוד קרוב גם העלייה בתפוקת הגז, אומרת סוכנות הדירוג. אנו נציין שייצוא השירותים עלה בחצי הראשון של השנה בשיעור של 14.3% ל־27.9 מיליארד דולר, ל פי נתונים מנוכי עונתיות. למעט חברות הזנק הוא עלה ב־7.7% ל־25.5 מיליארד דולר, בהתאמה.

אם כן, עולה השאלה מה סוד כוחו של המשק הישראלי, שממשיך לדהור קדימה, כאילו לא שמעו כאן על ההאטה העולמית? ובכן, הסוד טמון בעיקר ברמה הגבוהה של המחקר והפיתוח (מו"פ), שאין לו אח ורע בעולם בשיעורו. בשנת 2018 ההוצאה למו"פ אזרחי הסתכמה ב־65.7 מיליארד שקל, יותר מכל תקציב משרד החינוך, שכולל פיתוח, העומד השנה על כ־62.5 מיליארד שקל. ההוצאה למחקר ופיתוח מהווה 4.9% מהתוצר, שיא של כל הזמנים לפי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). חמש שנים קודם לכן היא הייתה 4.1% מהתוצר.

בשנת 2017, לגביה יש נתוני השוואה בינלאומיים, ישראל היא במקום ראשון, עם 4.8% מהתוצר ו־1,872 דולר לנפש. במקום השני דרום קוריאה, עם 4.6% ועם 1,766 דולר לנפש על מו"פ. יצוין כי ממוצע מדינות ה־OECD הוא רק 2.4% מהתוצר, וההוצאה לנפש היא 1,049 דולר. בבריטניה הכלכלה דועכת, כשההוצאה למו"פ היא 1.7% עם 747 דולר לנפש, בעוד שבארה"ב ההוצאה היא 2.8% מהתוצר ו־1,666 דולר לנפש. 

חברת הייעוץ האמריקאית האדירה "מקינזי", המעסיקה כ־26 אלף עובדים, קבעה בסוף אוגוסט  שההוצאה למו"פ איכותי בישראל, יכולתה המוכחת ומיומנותה בתחום הסייבר, הבינה המלאכותית ותעשיית ההייטק בשלל תחומים, הפכו אותה לשחקנית חיונית ראשית בתחום החדשנות לרכב אוטונומי ורכבים שידברו אחד עם השני. זאת, למרות שלישראל אין בכלל תעשיית רכב משלה. 

ואכן, כמעט אין שום חברת רכב בעולם המכבדת את עצמה, שאינה מקימה מרכז מחקר בישראל. ישראל מחזיקה בשיא עולמי במספר החוקרים - 17 מתוך 1,000 באוכלוסייה, נאמר בדו"ח של מקינזי, שמציין כי מאז תחילת העשור הוקמו 40 חברות בישראל בתחום הרכב האוטונומי ועוד 300 סטארט־אפים שמשכו השקעה כוללת של 18.4 מיליארד דולר. היום 10 מבין 15 חברות הרכב הגדולות בעולם פתחו בישראל משרד כדי ליהנות מזיו הטכנולוגיה המקומית.

לפי נתוני הלמ"ס ל־2017, למעלה ממחצית המו"פ בישראל ממומן על ידי חברות מחו"ל, כ־53%. המגזר העסקי המקומי מימן כ־36% והממשלה, באמצעות המוסדות להשכלה גבוהה, מימנה מעט מעל 10%. כ־99,700 איש הועסקו במו"פ בשנת 2017, עלייה של 13% בשנה לעומת 2016. לכ־5% מהם היה תואר שלישי. הזינוק המדהים בשנים האחרונות היה בענף תכנות מחשבים. בייעוץ בתחום המחשבים חלה עלייה של 6.2% בשנת 2017, לאחר זינוק של 23% בשנת 2016 ביחס לשנת 2015. 

בענף מחקר מדעי ופיתוח, הכולל חברות הזנק, מרכזי מו"פ בינלאומיים, חממות טכנולוגיות ומכוני מחקר, נרשמה עלייה של 8.1% בשנת 2017, לאחר גידול של 4% בשנת 2016. בענפי התעשייה נרשמה עלייה של 1.6% לאחר 2.8%. המשמעות היא כי הכלכלה הישראלית נסמכת על ההייטק החזק והמודרני, שבזכותו המשק כולו פורח. בענף ההייטק מועסקים למעלה מ־310 אלף עובדים והייצוא בשנים האחרונות של הענף בין 45%־50% מכלל הייצוא.