עושה רושם שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מצליח מעל למשוער במשימתו להפתיע את השווקים. זה יפה, אבל חבל שההפתעות באות על חשבוננו.
הודעת הריבית שנמסרה השבוע דומה כמעט לחלוטין להודעת הריבית הקודמת. גם אז נמסר מטעם הנגיד כי ההחלטה התקבלה לאחר התלבטות לא פשוטה, וגם בהחלטה הנוכחית "ההתלבטות" נמשכה.
גם אז העריכה הוועדה המוניטרית ש"לאור סביבת האינפלציה, המדיניות המוניטרית העולמית, ההתמתנות בכלכלה העולמית והמשך הייסוף, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה לזמן ממושך, או להפחיתה כדי שהאינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד והמשק ימשיך לצמוח".
מדוע הריבית לא הופחתה מאז כפי שכולם צפו בהתאם לציפיות? מדוע שוב היה צריך למכור לציבור את אותה סחורה משומשת שלפיה הריבית תישאר ללא שינוי או שאולי תופחת בעתיד? נראה שהנגיד חושש ממשהו לא ידוע, ובינתיים הוא מאבד בהדרגה את אמון השווקים.
האנליסטים העריכו שלפרופ' ירון לא נותרה הרבה "תחמושת" פיננסית, ושאם יפחית את הריבית לא יהיה לאן להוריד אותה בזמן משבר אמיתי. אלא שבפועל אנחנו כבר נמצאים בזמן משבר, ואת זה יגיד כל יצואן שאיבד מתחילת השנה 9% מהכנסותיו במונחים דולריים.
אז כדי לא להגיד שנגיד לא עושה כלום, הוא התחיל לקנות דולרים במאות מיליונים או אולי ביותר ממיליארד דולר. קניית הדולרים נעשתה באותן רמות של שערים יציגים שהיו לפני חודש־חודשיים. אז מדוע עכשיו ולא אז?
כי הנגיד הצליח להפתיע את השווקים, ובניגוד לציפיות המוקדמות לא הוריד את הריבית. לכל בר דעת היה ברור שבעקבות כך הדולר והיורו ייחטפו, ולכן הוא מיהר להכין את מזוודת הדולרים, בדיוק כפי שהקטארים משנעים את מזוודת הדולרים מדי חודש לחאמס.
המהלך הוא מעט מדי ומאוחר מדי. בשני המקרים אין מדובר בפתרון שורש אלא בכיבוי שריפות מקומיות. עובדה שסוחרי המטבע לא התרשמו מהנגיד, והדולר וגם היורו שבו להיחלש אל מתחת לרמות שהיו ערב החלטת הריבית.
מאות מיליוני דולרים לכאן או לכאן לא מדגדגים להם כשהם מתמודדים עם נגיד לא נחוש, שפעם משדר שהריבית תעלה ופעם מספר שהריבית תישאר הרבה זמן ללא שינוי או שתרד, אף שבפועל זה לא קורה.
הספקולנטים קוראים מצוין את התנגדות הנגיד ולועגים לו. פרופ' ירון נותר נכון לעכשיו המבוגר האחראי היחיד בשטח. שלא כמו פוליטיקאים, הוא אינו זקוק לבחירות מועד ב', ג' או ד' כדי לבקש את אמון הבוחר. לפני יותר משנה נבחר לתקופת כהונה של חמש שנים, ואסור לו לבזבז אף דקה.
זו הסיבה שכהונתו ארוכה מזו של הכנסת. כדי להוכיח שהוא באמת המבוגר האחראי, הוא חייב, ראשית, להפגין אמינות, לתאם מראש ציפיות ולא להפתיע את השווקים. השווקים הפיננסיים אוהבים שעמום ויציבות ולא ביצי הפתעה.
החלטת הריבית הבאה תתפרסם ב־9 בינואר 2020. אם כבר מדברים על הפתעה, הגיע צריך להופיע בחדרי המסחר בשעות לא צפויות ולהפתיע את הספקולנטים המהתלים בו. אם הנגיד מחפש עוד הפתעה, אז שיתכבד ויפחית את הריבית עוד לפני המועד הרשמי.