בכל עולם עוברים לבנייה בעץ, ורק בישראל בונים את האתמול בהתלהבות

הקהל - ישראלים שיזכו לכך, על המסלול, הספורטאים המתחרים ומלוויהם, ומסביבם חוג הסילון של חובבי הספורט בעולם - כל אלה יהיו בין באי טקס הפתיחה למשחקים האולימפיים ה־32, שישודרו לכל העולם ברוב הדר ופאר ב־24 ביולי 2020. הן הקהל בטוקיו והן הצופים בבית, ישתאו בוודאי על האצטדיון החדש הבנוי עץ, לפי מיטב המסורת היפנית. לא עוד בטון ופלדה כנהוג בעולם, ואפילו לא כמו האצטדיון האולימפי הישן, שנהרס בשנת 2014 ועל חורבותיו בונים כרגע, יומם ולילה מסביב לשעון, את יצירת הארכיטקטורה החדשה והידידותית לסביבה של הארכיטקט היפני העולה קנגו קומה Kengo Kuma, שכבר קנה לו שם בגישתו הידידותית לטבע ולמסורת.

האצטדיון החדש באזור שינג'וקו שבטוקיו ייבנה בעלות של כ־1.2 מיליארד דולר, לעומת מעל שני מיליארד דולר, לפי הצעת משרד האדריכלים הבריטי, המייצג את האדריכלית האדירה והמשובחת העירקית־בריטית, זהה חדיד. ההחלטה, שהתקבלה ביולי השנה, לדחות את ההצעה של משרדה של זהה חדיד (היא עצמה נפטרה לפני שלוש שנים במיאמי), הייתה בהתערבותו הישירה של ראש ממשלת יפן שינזו אבה. ראש הממשלה גרס שההצעה של קומה, זולה יותר, יפה יותר, ויותר יפנית מסורתית.

ממשלת יפן חוקקה עוד בשנת 2010 חוק לעידוד הבנייה מעץ, כדי להחזיר עטרת יפנית בתחום הבנייה ליושנה. היפנים מצאו כי הבנייה ידידותית לסביבה יותר מבנייה מבטון ופלדה, המזהמים את הסביבה פי חמישה מבנייה מעמודים ולוחות עץ, הן בתהליך הפקת חומרי הבנייה והן בבנייה עצמה. הכוונה לפליטת פחמן לאוויר. כמו כן, משך הבנייה באמצעות עץ ועמודי עץ קצר יותר. הבנייה של האצטדיון הייתה אמורה להסתיים החודש, אך ככל הנראה תסתיים רק בפברואר.

מספר המקומות באצטדיון ירד ל־68,000 לעומת כ־80,000 בתוכנית המקורית של חדיד, שנגנזה. יפן העשירה והמתוחכמת החליטה ללכת על צניעות, חיסכון ויותר עבודה מקומית. ראש הממשלה שינזו מבקש שכל המתקנים באצטדיון יישקפו את המסורת והיכולת היפנית. אני אוסיף כי יפן בעיניי היא מדינה עם אסתטיקה מדהימה ושקטה שאין שני לה בעולם, כמעט בכל תחום - החל בעיצוב פריטים קטנים העשויים ממיטב החומרים, עם פונקציונליות ויופי שקט המאיר על הסביבה, ועד למבנים ומקדשים העשויים בטוב טעם. גם גובהו של האצטדיון החדש יהיה צנוע יותר - רק 49 מטרים לעומת 70 מטר בהצעה של חדיד.

ניפגש ב־2041

בכל העבודות שלו, קומה מתכנן בניינים, אולמות ומבני ציבור המשלבים אלמנטים שמאפשרים למבנה להיות חלק מסביבתו הטבעית, הירוקה או הסלעית. הם מאפשרים לקרני השמש לפרוץ פנימה בשעה הנכונה עם האור הנכון, כאילו אין הבדל בין חוץ ופנים אלא מיזוג ביניהם. כלומר, אין חומות בין הרחובות, בין השכונה ולבין הבניין. הוא חלק מהסביבה העוטפת.

השנה, נפתח בטוקיו גם סניף חדש של רשת בתי הקפה הגדולה בעולם. זהו גם בית הקפה הגדול ביותר בעולם של הרשת, והארכיטקט שעיצב אותו הוא קנגו קומה. בית הקפה ובית הקלייה נפרשים על פני ארבע קומות, וכבר יש מי שעולים אליו לרגל, לראות את פלאי המבנה הארכיטקטוני העשוי שילוב של עץ ונחושת, בהשראת פריחת עצי הדובדבן.

כשהוא נענה לאתגר הממשלתי, קונגלומרט סומיטומו מתכונן לבנות עד שנת 2041 את גורד השחקים הגבוה ביותר בעולם שעשוי קורות עץ. גובהו יהיה 350 מטר עם 70 קומות. 90% של הבניין יהיו עשויים עמודים ולוחות עץ ורק 10% פלדה. זה יהיה הבניין הגבוה ביותר אי פעם ביפן, ללא קשר לחומרי הבניין. נציין כי יפן רגישה מאוד לנושא הגובה, כי האיים שלה יושבים על לוחות טקטוניים פעילים בתחתית הים והאוקיאנוס, שגורמים לרעידות אדמה שהביאו נזקים איומים למשק היפני. למשל, זו שאירעה בפוקושימה במרץ 2011, שגרמה להשבתת תחנות כוח גרעיניות ולקרינה רדיואקטיבית.

בנורבגיה, בעיר היפהפייה ברגן, קיים בניין Mjøstårnet, הבנוי עמודים ולוחות עץ. כרגע, זהו הבניין הגבוה בעולם שנבנה בשיטה זו. הוא מתנשא לגובה צנוע יחסית של 14 קומות, אך זכה בשנת 2018 בפרס על בנייה היי־טקיסטית ועל חדשנות בבנייה מלוחות עץ.

בלונדון מתוכננת הקמת גורד השחקיםOakwood Timber Tower ברובע ברביקן, המהווה את הסיטי של לונדון. קבוצה של אקדמאים מהחוג לארכיטקטורה בקיימבריג', אוהבי איכות הסביבה, מציעה לבנות אותו לגובה של כ־300 מטרים, עם 80 קומות, והוא יכלול 1,000־800 דירות. טענת הקבוצה היא שהבניין יהיה קל יותר, מה שחשוב לבעיית הקרקע הלא יציבה של לונדון. הוא ייבנה מחומרים מתחדשים (בניגוד לבטון ופלדה), ובפחות זמן מהחלופות. הבניין ישמש מודל ליכולתה של לונדון לצופף את האוכלוסייה בעיר שמתקשה לבנות לגובה בשל תנודות הקרקע. "בנייה בעץ היא מרגיעה וחברותית", טוענת הקבוצה, שמציעה חשיבה חדשה לגבי אופיים הרצוי של בניינים רבי־קומות, ולא להסתפק בהעתקה בעץ של בניינים מבטון ופלדה.

גם בקנדה יש כבר בנייני עץ גבוהים למגורים, למשרדים ולמלונות. חברה־ בת של גוגל (ליתר דיוק של חברת האם אלפאבית) מתכננת בניין מעבדות במסגרת פרויקט "עיר חכמה" בטורונטו. הבניין יהיה ידידותי לסביבה, עשוי קורות עץ אדירות במידות שלא נראו מעולם ובטכנולוגיה חדישה ביותר, לאורך הטיילת בצד המזח של אגם אונטריו. "העיר החכמה" תתנהל באופן אנרגטי כולל, עם רחובות שממיסים אוטומטית את השלג הנערם, ובאמצעות כלי רכב אוטונומיים.

בארה"ב שינו עוד בשנת 2018 את קוד הבנייה הבינלאומי לבנייה בעץ, עם הוראות בטיחות מחמירות המאפשרות כיום לבנות בניינים מעץ עד לגובה של 18 קומות. בסיאטל כבר אישרו בנייה לגובה של 18 קומות לבניין העשוי עמודים ולוחות עץ.

נעים מאוד, ביופיל

בנייה מעץ וחומרים טבעיים מתפשטת בעשור האחרון במהירות, על רקע התפתחות "ביופליה" biophilia. ביופליה, בתרגום חופשי, היא הגדרה לאהבה וחיים בצל מערכות הטבע. הבנייה מעץ מתאפשרת ומתפשטת עם פיתוח טכנולוגיה לדחיסת לוחות וקורות עץ רב־ז שכבתי משולב, כעין עץ לבוד חזק מאוד, Cross־Laminated Timber CLT. החשיפה לטבע, והרמוניזציה עם הטבע בשימוש בעץ וחומרים אורגניים לבנייה, לא רק שמרגיעים את הנפש אלא אף גורמים לשיפור המצב הבריאותי של בני האדם השוהים בבניינים או מבנים שהטמיעו את הטבע בתהליך הבנייה. זוהי בנייה בריאותית, שמביאה בחשבון את השמש, עונות השנה והעולם מסביבנו. דחיית הטבע, דחיית דברים טבעיים או בנייה מחומרים לא טבעיים יש לה מחיר כבד בבריאות האדם, גורסים אוהדי הביופליה.

בתחילת הציוויליזציה הטבע סיפק מזון, מחסה ומזור. המהפכות התעשייתיות שינו את גישת האדם לטבע. הפכנו את הכרך לאוסף בנייני פלדה, זכוכית ובטון עם מעט חומרים טבעיים. יצרנו מבנים־מפלצות שמזהמות את הסביבה. הזיהום הוא גם בתהליך ייצור חומרי הבניין בבתי החרושת, בהובלת החומרים והציוד לאתר וגם בבנייה עצמה, שפוגעת בסביבה ויוצרת פליטות גזים רעילים לאדם.

הדשא, הצומח, העצים והמים נדחקו לפינה והטמפרטורה של הכרך זינקה לרמות בלתי נסבלות. אתם זוכרים את תל אביב ורמת גן לפני שלושים ארבעים שנה? הנוף היה ירוק, היו עצים, הייתה רוח ובכלל היה "אוויר". היום הבניינים רבי־קומות, והעצים עודם מצלים רק על שכונות שטרם נדרסו בגלגלי השיניים של מכונות הענק, שחופרות לעומק כדי לבנות לגובה.

על רקע הכאוס של הערים המנוכרות החלה המגמה של בנייה עם שימוש בעמודים וקורות עץ, שהביופילים טוענים שהם בריאים יותר לאדם. כך, בית החולים השני בגודלו בבריטיש קולומביה בקנדה Surrey Memorial Hospital בנוי קורות עץ המחזיקות את אולם הכניסה המואר טבעית. הטענה של החוקרים היא כי 93,000 החולים הבאים בשערי בית החולים בשנה נרפאים מהר יותר מאשר בבתי חולים הבנויים בשיטה הסטנדרטית הרגילה. במילים אחרות, בנייה בעץ טובה לבריאות, זאת המסקנה של חוקרים שמצאו כי הוא מפחית לחצים ותופעות עצביות לשוהים בצל קורותיו, תרתי משמע.

גם תלמידים וסטודנטים שחשוב להם להצליח בלימודים, טוב יעשו אם ישהו בבניין בנוי מלוחות עץ, כך עולה ממספר מחקרים בעולם. בכלל, מי שנכנס לבניין עשוי עץ, אולם עשוי עץ או אכסדרה עם עמודי עץ, ירגיש הרבה טוב יותר מאשר ייכנס לבניין עשוי בטון מזוין, כמו למשל בנייני בתי המשפט בשדרות שאול המלך בתל אביב, שלמרות תחזוקתם משדרים עוינות. דווקא בגלל תהליך העיור בארץ ובעולם, שיוצר ניכור בין האדם לטבע, יש מקום להכניס את אלמנט העץ בבנייה גם בישראל החמה. העץ סופג דו־תחמוצת הפחמן ומשפר את איכות האוויר והסביבה. יותר ויותר חברות בעולם מציעות שירותים לבנייה מעץ בטכנולוגיות החדשות. יזמים ואדריכלים צריכים להיעזר בחברות זרות, כדי לייבא את הטרנד החדש והמרגיע של בנייה מעץ לישראל. בנייה כזו מחייבת מיומנות, מקצוענות, רגולציה בתחום, וכן הטמעת טכנולוגיות שכבר קיימות בעולם למניעת שריפות בבניינים מעץ.

לפני שתשאלו, אשיב שאין לדאוג לגבי מקור העצים. יש ארצות המשופעות בעץ כמו קנדה, המייצאת 20% מלוחות העץ בעולם; אחריה רוסיה, עם ייצוא של 11% מכלל הייצוא העולמי של לוחות עץ; ואחריה ארה"ב עם 9%. לידיעת הדואגים לאגן האמזונס, רק 2% מהייצוא העולמי של עץ לבנייה מקורו בברזיל. להערכת קבוצת הארכיטקטים מקיימבריג', קנדה בלבד יכולה לספק עץ בהיקף של 15 מיליארד מטר קוב בשבעים השנים הקרובות. כלומר, די למגורי מיליארד איש. ונזכיר שמה שטוב בעץ - היותו חומר טבעי מתחדש.

בישראל הבנייה עדיין היא של בטון, פלדה וזכוכית, כלומר: אנחנו בונים את האתמול בהתלהבות, עד שנדמה כי בפעם האחרונה שנעשה שימוש בעץ לבנייה מסיבית, היה כאשר שלמה המלך ביקש את חירם מלך צור לספק ארזים לבניית בית המקדש בירושלים. גם במאות האחרונות, לפני מלחמת העצמאות, בה הפכה לבנון לארץ אויב, היה ייבוא מסיבי של ארזים מלבנון וגגות צפת למשל, נבנו מעץ איכותי זה. אז, אולי הישראלים לא יזכו בכל המדליות שהם מקווים להביא ארצה מהמשחקים האולימפיים בטוקיו, אבל אם נשכיל להביא ארצה את בשורת הבנייה מלוחות עץ ומעמודי עץ, אפשר שנזכה למעט מרגוע ושלווה, שלה אנו כה זקוקים בארצנו הגועשת.