"אנחנו נמצאים בתחום התעסוקה עם ארבע מיליון משרדים, ומעריכים שנוסיף ב-2030 עוד כשלושה מיליון", אמר מוקמל. "אני מנסה להשוות את זה לתחום המגורים, שם בונים דירות וצריך לאכלס אותן. גם בתחום המשרדים צריך לאכלס. אנחנו רואים מנופים בכל מקום, אין מקום שאין בו מנופים לתעסוקה. זו הכנסה מאוד טובה לרשויות. יש כסף והבנקים מזרימים כמה שרוצים. אבל הדאגה הכי גדולה שלי היא איך מייצרים את כוח האדם שיאכלס את המשרדים הללו".
אתה חושש ממצב שבו מגדלי המשרדים יהפכו למגדלי רפאים אם לא יהיה את כח האדם המתאים לאכלס אותם?
"בעבר הייצוא הגדול של ישראל היה פרי הדר, אחר כך ישראל הייתה למרכז בינלאומי של יהלומים. בשני המקרים האלו את מקומם של עובדים ישראלים החליפו עובדים זרים, אשר בסופו של דבר רכשו מיומנות וקידמו את הענפים האלו במדינות שלהם. בשיחות שערכתי עם מנכ"לים בתחום ההייטק אין לי ספק שנתחיל לייבא לפה עובדים זרים, כי אנחנו לא מכשירים צעירים ישראלים לעבודה".
אתה חושש שאחת מחברות הבנייה תקרוס כי לא יהיה ביקוש?
"לא יהיה ביקוש. לא בגלל שהשוק לא מספיק טוב, אלא בגלל שאין מספיק כח אדם. מכסת כח האדם בארץ מוגבלת ובעשר השנים האחרונות לא נפתחו מכללות או אוניברסיטאות שיכשירו את הדור הבא". מה אתה צופה שתהיה רמת המחירים ב-2020?
"זו שאלה שבחנתי אותה לעומק. כרגע החבר'ה הצעירים נוהרים לתל אביב והחברות נכנעות לדרישות שלהם ושוכרות משרדים עבורם, והמחיר שם רק הולך ועולה. רמת גן, גבעתיים, רעננה וחיפה לא השכילו להכשיר מתחמים שנותנים חוויית עבודה לחבר'ה הצעירים האלה. הם רוצים לבוא לעבודה עם אופניים חשמליים ושיהיו להם מקלחות בבניין ושירותי הסעדה ברמה גבוהה. להעסיק עובד בפתח תקוה או ברעננה יותר יקר מאשר בתל אביב, כי כשאני בא לפתח תקוה כעובד, אני בא עם דרישות".איך נראה בניין הייטק כיום?
"תכנסו לבניין כזה ותראו שהעובד לא יוצא ממנו בכלל. יש שם הכל. הם עובדים 12 שעות למרות שעל פי החוזה הם אמורים לעיבוד רק שמונה שעות ובזמן הזה האח הגדול בודק מה הם אוכלים ושותים ומה לחץ הדם שלהם, ומנסה לתת להם את הכל". מה יהיה בעשור הבא? נהיה טוקיו הבאה?
"2030 תהיה שנה מאוד מיוחדת. בתחום התחבורה יהיה דגש על רכבות. בינתיים שר התחבורה עשה תשתיות נהדרות, אבל שכח איפה שמים את המכוניות שמגיעות ליעד. לא חשבנו על חניונים". יש בעיניך קשר בין נדל"ן מסחרי לדיור?
"אני מאמין שבעתיד לא תהיה ברירה אלא לעשות מתחמי דיור ומשרדים מעורבים. למשל בבניין יהיו משרדים מקומה ראשונה ועד 20 ומקומה 20 ומעלה יהיו דירות למגורים. יהיה גם דגש על מתחמי מגורים סביבתיים, כשחברות ההייטק יתחילו לשאול את עצמן איפה אפשר להלין את העובדים שלהן".