"יש גירעון מבני, ואם נישאר על 'טייס אוטומטי' אנחנו עלולים להגיע לגירעון של 4.6%. אני זהיר אבל קובע כי אם תהיה התבדרות ביחס חוב תוצר ולא נעשה כלום, בשלב מסוים יהיו השווקים פחות סבלניים כלפינו". כך אומר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בראיון ל"מעריב" בתום שנה לכהונתו. 

"כשזה קורה, זה קורה במהירות ובעצימות גבוהות", ממשיך פרופ' ירון. "מסתכלים עלינו ואם יראו שאין תוכנית מוסדרת לטיפול בגירעון, השווקים יהיו יותר סקפטיים לגבינו ובאיזושהי נקודה הם יזהירו שדירוג האשראי ייפגע. אם האמון ייפגע ברור שזה יפגע בדירוג. אבל אנחנו לא שם".

יש הטוענים שאתה מאוהב בהעלאת מסים.
"לא שמעתי על כך. אני אומר כל הזמן שממשלה צריכה לבנות תמהיל הכנסות והוצאות המשקף את ההעדפות שלה, גם כשמדובר בתחום המסים. אפשר לדוגמה לשנות את נוסחת המיסוי הירוק, אבל אני לא נכנס לפירוט".

האם אתה מוטרד מעליות השערים הנמשכות בבורסה גם באיגרות החוב הקונצרניות?
"אנחנו ערים לתופעה שבגלל הריבית הנמוכה משקיעים מחפשים תשואה. כבר הצבענו על כך שרואים תמחור יתר וסיכון באיגרות חוב, אבל זה לא רק בישראל. המינוף במקומות אחרים בעולם גבוה יותר.

"אף אחד, גם לא בקרן המטבע הבינלאומית, חשב שהריבית הנמוכה תימשך כל כך הרבה שנים. אנחנו בוחנים את רמות המחירים, וזה חלק מחשיבות הוועדה ליציבות פיננסית. חלק מהתופעה של ריביות שליליות לזמן ארוך משפיע על נכסים כמו שוק המניות והמכפילים. לגבי רמת המחירים אני רוצה להיות סופר־זהיר. אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק".

לדברי הנגיד, "ההעדפה שלי היא עדיין לא להתערב בשווקים. אנחנו נותנים לשוק לעבוד. ברגע שתהיה סטייה - נפעל. חלון ההתערבות דינמי. אין דפוס פעולה דוגמטי בריביות או בתחום המט"ח. אני לא בטוח שיש פעילות ספקולטיבית. חלק מהפעילות נעשה על ידי גורמי היצוא, המתאימים את עצמם לשינויים בשער החליפין. יש גם 'עושי שוק', המבטיחים את הנזילות בשוק. אין ספק שיש זרמים בשוק הפועלים על סמך הציפייה לעתיד, אבל לא הייתי קורא להם ספקולנטים".

אם נסכם את הפרק של המדיניות המוניטרית, ניתן לקבוע שכרגע העדיפות שלכם היא שלא להשתמש בכלי הריבית?
"הבנת נכון. כל עוד המשק צומח, שוק העבודה הדוק ועליית השכר נמשכת לא נשתמש בריבית. למרות זאת, זה עדיין לא ירד לחלוטין מהפרק. יש מגוון כלים שכולם נמצאים על השולחן וכאלה שלא נוסו פה מעולם".

האם המערכת הבנקאית הישראלית תחרותית?
"בתחום המשכנתאות יש תחרות, אבל בתחומים אחרים, כמו עסקים קטנים, אין מספיק תחרות ואני לא מרוצה. עסקים קטנים הם מנוע צמיחה וצריך לפתח מנועי אשראי נוספים לעסקים קטנים כמו דרך איגוח, בנקאות פתוחה או מערכות סליקה מתקדמות".

פרופ' ירון מוסיף כי הוא תומך בכניסת הבנקים לתחום הביטוח. "אם הם צריכים לשווק את הביטוח אז אני בהחלט תומך. הם צריכים להתחיל בתחום המשכנתאות ויש תחומי ביטוח נוספים שרק יגדילו את התחרות. הנושא נמצא בדיון מול הרגולטורים. ברמה העקרונית, אני תומך בתנאי שזה יגדיל את התחרות ואת רמת השירות".

האם לדעתך יש צורך בהתאמות בשכר הבכירים בסקטור הבנקאי בעקבות גל פרישות הבנקאים?
"מדובר בנושא שראוי בהחלט לבחינה מחודשת. נכון שבסבב הנוכחי של פרישת מנהלי הבנקים היו לא מעט מועמדים חלופיים. יש כיום מנכ"לים ראויים, אבל צריך לבחון מה קורה בשדרה הניהולית הכוללת ומה התמריצים להישאר במערכת. אם רוצים הון אנושי טוב צריך גם לשלם. צריך לבחון את האפשרות להגמשת המרווח במסגרת הקיימת ולתת תגמול גם תלוי תשואה". 
הראיון המלא יפורסם במדור "שוטף פלוס", מחר ב"מעריב־‍סופהשבוע"