מגמת ההיחלשות של הדולר לעומת השקל נרשמה גם השבוע. נכון לכתיבת שורות אלה, שער הדולר עומד על 3.4230 שקל. כיצד מגמה זו תשפיע על היצואנים והיבואנים, וגם עלינו, הצרכנים? "כרגע הדולר מתחזק בעולם, אבל נחלש מאוד אל מול השקל", אומר ד"ר אביחי שניר מבית הספר לבנקאות ושוק ההון, האקדמית נתניה. "מתחילת השנה הדולר ירד במעט יותר מאחוז, אחרי שבשנה שעברה הוא ירד בכמעט 8%. לעובדה שהשקל מתחזק יש כמה סיבות. קודם כל, בסיס שער מטבע נקבע לפי ביקוש והיצע למטבע, והכל נקבע ביחס לדולר. לפי שער הדולר נקבע גם שער כל שאר המטבעות. כרגע ישראל מייצאת יותר ממה שהיא מייבאת. זה יוצר מצב שיש לנו עודף של דולרים שנכנסים לארץ. ברגע שזה קורה - שיש יותר דולרים ממה שאנשים רוצים לקנות - אז המחיר יורד".
ד"ר שניר ממשיך ומבהיר כי בישראל יש שני ענפים שמייצאים בצורה חזקה מאוד. "קודם כל הייטק, ונכון להיום גם הגז", הוא מפרט. "הגז, יותר משיש יצוא שלו, הוא מפחית את הצורך של ישראל לקנות אנרגיה. מבחינה היסטורית, רבע עד שליש הוצאותיה של ישראל בדולרים היו על אנרגיה. ברגע שזה קטן, כי מוציאים את הכסף בשקלים, אז הביקוש לדולר יורד בהרבה. מצד אחד, יש כניסה של דולרים, מצד שני פחות ביקוש, ואז זה יוצר לחץ על הדולר. בנק ישראל החליט שהוא צריך להילחם בכך כדי לעזור ליצואנים, וזה בא על חשבון הצרכנים, כמובן".
כיצד זה מתבטא בפועל?
"מאז 2008 בנק ישראל פועל כדי להחליש את השקל, כלומר, נגד המגמה של חיזוק השקל. התנאים בשוק פועלים דווקא לטובת חיזוק השקל, ואילו בנק ישראל מנסה לפעול בכיוון ההפוך. יש לו מטרה כפולה: האינפלציה בישראל מאוד נמוכה בשנים האחרונות, מתחת ליעד שהוא בין 1%־3%, ובנק ישראל רוצה, על ידי היחלשות השקל, לגרום לעליית מחירים. הדבר השני שבנק ישראל רוצה זה לסייע ליצוא. הוא פועל לשם כך בשני מישורים: האחד, מחזיק את הריבית נמוכה. אבל זה לא מספיק בגלל שהריבית בכל העולם המפותח נמוכה יחסית. באירופה למשל הריבית היא אפס. בארה"ב העלו את הריבית, אבל מאז 2019 היא במגמת ירידה ומצפים לעוד ירידה. הציפייה שהריבית בארה"ב תרד, מחזקת את השקל עוד יותר.
"הפעולה השנייה שבנק ישראל עושה היא קניית דולרים. כלומר, אם אין ביקוש לדולרים, הבנק מספק ביקוש לדולרים. אבל הוא לא משתולל, כי יש כל מיני הסכמים בינלאומיים כובלים והוא לא יכול לעשות כרצונו. כמו כן, גם בבנק ישראל יודעים שתפקידם אינו להילחם בשוק. אין להם מנדט להילחם בשוק, ולכן הם לא רוצים לקנות יותר מדי".
האם הדולר צפוי עוד יותר להיחלש אל מול השקל?
"נכון לעכשיו, כמו שזה נראה, תנאי השוק הם כאלה שהדולר אמור היה להיחלש עוד, אבל בנק ישראל מונע זאת. כרגע, המטרה של בנק ישראל שהדולר לא ייחלש עוד, והוא מנהל מלחמה למנוע היחלשות נוספת של הדולר. כל החלטה של בנק ישראל להאט את קצב הרכישות, תביא להיחלשות נוספת של הדולר".
מהי ההשפעה של שערי המטבע הנוכחיים?
"מבחינתו כצרכנים זו פנטזיה נהדרת. כצרכן אני מאוד רוצה שהשקל יתחזק. ככל שהשקל מתחזק, מוצרי יבוא נעשים זולים יותר, ומי שמרוויח מכך הם היבואנים והצרכנים. היבואנים לא מעבירים אלינו, הצרכנים, את כל הירידה, אלא שומרים חלק לעצמם. כמו כן, אם את רוצה לטוס למשל לחו"ל, היום זה נעשה הרבה יותר זול. גם זה חלק מהיבוא. לצרכנים זה גן עדן כשהשקל מתחזק, ואילו ביצואנים זה פוגע מאוד. על כל יחידה שהם מייצאים, הם מקבלים פחות שקלים. זה גם יכול לפגוע ביצרנים ישראלים, אם הם מייצרים משהו שאפשר לייבא אותו. למשל, יש מכס די גבוה על יבוא של פירות וירקות. אבל כשהשקל כל כך מתחזק, יכול להיות שלפעמים כדאי לרשתות לקנות את הסחורה הזאת דווקא מחו"ל, כי אפילו אחרי המכס, זה עדיין יהיה כדאי להם".
מה אתה צופה שיקרה בחודש הקרוב?
"כנראה שהדולר ייחלש עוד טיפה, אבל בגלל חוסר הוודאות בארץ ובעולם בגלל הבחירות, נגיף הקורונה וכדומה, ייתכן שרגעית הדולר דווקא יתחזק".
יבוא נגד יצוא
כאמור, היבואנים אמורים ליהנות מהתחזקות השקל מול הדולר. "אם אני מתעלם מהקורונה, שהיא בפני עצמה יוצרת שאלות אחרות לגבי אתרי ייצור של מוצרי חשמל למשל, הרי ירידת הדולר בשיעור משמעותי מוזילה בעצם לישראלים את כל מוצרי היבוא", אומר רפי פרידמן, יו"ר חטיבת מוצרי חשמל באיגוד לשכות המסחר. הוא גם מסייג את דבריו ומנסה להסביר שעדיין זה לא כל כך פשוט. "בסופו של דבר, ליבואן יש גם הוצאות קבועות שאינן בדולרים, אלא בשקלים", מבהיר פרידמן.
"כמו למשל שכירת מחסנים, כוח אדם, הנהלה. כל זה עולה כסף" המשיך פרידמן והסביר כי "לכן, כשמחשבים בכמה המוצרים אמורים לרדת מבחינת המחיר, צריך לנכות מכך הוצאות שאינן בדולרים. חוץ מזה, יבואן גם מחזיק בדרך כלל מלאי לשלושה־ארבעה חודשים. מלאי קודם נרכש בשער הדולר הקודם. זה אומר שאתה מחזיק מלאי יקר יותר וחייב לעשות את החשבון של המחיר הממוצע. אבל תכל'ס, התחרות בשטח כל כך חריפה, שהרבה יבואנים, ברגע שרואים הזדמנות להוזיל מחיר, הם מוזילים כדי לתפוס נתח שוק. ברגע שיש שוק חופשי ופתוח, זה נכון לגבי כל מוצר. נכון לעכשיו, הצרכנים לא ממש יכולים ליהנות מירידת שער הדולר, כי עדיין מדובר במלאים קיימים. אבל למרות זאת, היבואן נוטה להאמין שיהיה טוב וכן מוריד מחיר. ואז מה קורה? כשכולם מורידים מחירים, כולם נמצאים שוב באותה תחרות אבל מנקודה נמוכה יותר".
פרידמן מסכם ואומר: "התחזקות השקל מול הדולר בסופו של דבר טובה ליבואנים ולצרכנים, אך בה בעת אני חושב בצער על היצואנים שצריכים להתמודד עם הוצאות שקליות ולייצא מוצר בתמורה יותר נמוכה. זה הופך את היצוא לפחות כדאי ובעייתי ליצרנים".
"ברור מאליו שהתחזקות השקל מול הדולר פוגעת בבשר החי. זה גם יכול להיות אל מול האירו, כי יש יצוא ישראלי גם לאירופה", אומר ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים. "כשיש לך ירידה של 10% ומעלה בשנה, זה בעצם חותך בכל שולי הרווח. רוב הענפים בתעשייה שלנו לא מרוויחים מעל אחוזים כאלה, והדבר גורם לחלקנו היום גם למכור בהפסד. תשאלי אותי למה אדם רציונאלי ימכור בהפסד? אחד, כי הוא מחויב בהסכמים או שהוא לא רוצה לאבד שווקים. ברגע שהפסקת למכור, איבדת לקוח בחו"ל וקשה לחזור ולמכור לו בפעם הבאה. אנחנו עוקבים בדאגה אחרי המצב".
"היצוא הישראלי התעשייתי גם ככה נסוג, והדבר הזה יכול להיות מכת מוות" המשיך תומר והוסיף כי "לכן, אנחנו קוראים כל הזמן לנגיד בנק ישראל ולממשלה להכריז על מצב חירום ולדון במצב במיוחד כדי לראות מה עושים. אין שום היגיון כלכלי שהשקל יהיה בין המטבעות החזקים בעולם. בשלב שהדולר מתחזק מול רוב מטבעות העולם, לא ייתכן שמול השקל הוא ייחלש. זו אנומליה לא ברורה לחלוטין. אנחנו כיום נמצאים בקשר עם נגיד בנק ישראל, ומקווים ומצפים שהנגיד יהיה גם מתואם איתנו ויעשה את הצעדים הנדרשים - ויש תקווה להאמין שכך יהיה - כדי לשמור על מחיר מטבע ראוי, ולא מצב שבו בעצם מפקירים את השוק לאחרים. אנחנו מקווים שהנגיד בהחלט יעשה דברים בהקשר הזה".