ניצחון הבורסה לצד המיתון: מצבו של המשק הישראלי בעת המשבר

1.
חג לא שמח

שבועות, חג הביכורים, יכול היה לסמל את תחילת עידן היום שאחרי בענף המסעדות והמלונאות, אלא שנתוני בנק ישראל והלמ"ס על פיגוע המיתון השביתו את השמחה והוכיחו שהחזרה לשגרה עדיין רחוקה. 

נתוני עומק השפל הכלכלי לא הפתיעו את העסקים הקטנים ואת מיליון השכירים חסרי התעסוקה, והמצב הקשה נכון שבעתיים לגבי המסעדות, בתי המלון וענף התיירות כולו, שנפגעו אנושות על ידי הווירוס. לחזרתם של ענפים אלה לפעילות מוצמדת כוכבית ענק, ומרביתם יישארו סגורים גם ביוני. חוסר הוודאות עצום, ותוכניות החילוץ הן בגדר שמועה מבחינתם.

פקידי האוצר נוהגים כאילו המשבר הכלכלי חלף יחד עם הנגיף. שעון הארנונה ממשיך לדפוק, וזו תתייקר ב־2021 ב־1.1%. אף מסעדה או בית קפה לא קיבלו אשראי מהבנקים על חשבון קרן הסיוע. הקרן לעסקים במצוקה בהיקף 4 מיליארד שקל נמצאת בעצמה במצוקה, ואם הכסף יגיע בסוף יוני, כבר לא יהיה מי שיקבל אותו. הבטיחו לעצמאים דמי אבטלה גם במאי, אבל טרם נקבע המועד שבו יועברו לידיהם. בתי המלון בדרך להפוך לבתי אבות. קרן הסיוע לעסקים גדולים ממשיכה לקרטע, ושום מלונאי לא יעז להחזיר עובדים מחל"ת ללא רשת ביטחון. 

המסעדות ובתי המלון הם מחוללי צמיחה, המעסיקים יחד יותר מ־100 אלף עובדים, אבל זה לא עושה רושם על אף אחד ממקבלי ההחלטות. היועץ הכלכלי של נתניהו, פרופ' אבי שמחון, נעלם ממסכי הטלוויזיה, וכך גם מנכ"ל האוצר הפורש שי באב"ד ומנהל רשות המסים ערן יעקב.

המסעדות חזרו לפעילות בעקבות לחץ כבד שהפעיל שר הכלכלה הקודם אלי כהן. הוא לחץ ולחץ עד שגובש המתווה שהוא בגדר מעט מדי ומאוחר מדי. לפי התו הסגול, הכניסה תתאפשר רק ל־80% מתכולת המסעדה, והשולחנות עמוסי האלכוג'ל יהיו מרוחקים מטר וחצי זה מזה. התפריט יהיה חד־פעמי, עם שמירה מוקפדת במיוחד על היגיינת מטבח, שיכולה להתאים גם לבתי מרקחת. אז אולי כבר עדיף לאכול שם? 
שוחחתי עם בעל מסעדה על תוכניות הפתיחה, והוא הסביר בפירוט מדוע הוא לא יפתח: בעל הנכס לא מוכן לוותר על דמי השכירות, ומתנהלת התכתבות עם היועצים המשפטיים.

"אם צריך, אלך איתו עד לבית המשפט. הרי המדינה היא שהכריחה אותי לסגור", אמר לי והוסיף: "בעוד בעולם התחילו לשחרר כספים למסעדות, בישראל חוץ מהבטחות לא קיבלנו אגורה. הבטיחו פטור מארנונה שלא קיבלנו. הבטיחו החזרי מקדמות מס עבור ינואר־פברואר שיגיעו אולי בסוף יוני. הגשתי בקשה למענק פעימה שלישית כתוצאה מירידה במחזור, שכמובן עדיין לא טופלה. מדברים על היתר להצבת שולחנות מחוץ למסעדות, אבל בחום הקיץ בישראל - מי ירצה לשבת בחוץ? במסעדות שלי הועסקו 620 עובדים שכולם בחל"ת, שיסתיים בסוף החודש. אחזיר אולי 10% מהם, ואני בכלל שוקל לסגור את המסעדה ולהפוך אותה לאולם אירועים". 

חלק מבתי המלון חוזרים היום לפעילות בזכות פעילותו הנמרצת של נשיא התאחדות המלונאים אמיר חייק. מדובר במלונות היוקרה והבוטיק האטרקטיביים, עם תעריפים גבוהים ושולי רווח סבירים - בסך הכל כ־30 בתי מלון מתוך 430 הפועלים בישראל. בענף מועסקים 41 אלף עובדים, מתוכם 38 אלף הוצאו לחל"ת. לצורך הפעלתם הנקודתית של בתי המלון יוחזרו כ־5,000 עובדים. כל האחרים תלויים באוויר, כי לא ברור מה יקרה ביוני, שנחשב לחודש מת בתיירות פנים. ברור שהמלונות לא יקלטו עובדים רק כדי לפטרם בעוד חודש.

חייק מנסה לקדם בשיתוף ההסתדרות מהלך חל"ת גמיש: העובדים יוחזרו לעבודה, עם אופציה להוצאתם לחל"ת נוסף במימון המדינה. מודל העסקה מורכב ומאתגר ואינו פשוט ליישום. בנוסף, מתנהלים מגעים מתקדמים עם ההסתדרות להסכם קיבוצי לענף, במודל "מותאם קורונה". 

סימן שאלה ענק מרחף מעל עתיד הענף, מכיוון שמתיירות חוץ אפשר לשכוח עד סוף השנה, והשמיים ייפתחו לטיסות רק ביולי. לפי הערכות פנימיות, עד סוף 2021 כ־150 בתי מלון לא ייפתחו מחדש, ו־20 אלף מבין 41 אלף העובדים יפוטרו. מדובר בכוח עבודה מקצועי, שרכש מיומנות לאורך השנים. זה כואב במיוחד כי בחמש השנים האחרונות לא רק שהמילה פיטורים לא הופיעה בלקסיקון, אלא שבענף התלוננו על מחסור בידיים עובדות.

גם ההחלטה על סגירת שדה דב בקיץ הקודם התבררה כטעות פטאלית. אף על פי שהאזהרה מפני המהלך החפוז שוגרה בזמן אמת, לא נעשה הרבה לשנות את המצב.

מה ניתן עדיין לעשות כדי למנוע את שירי ההספד לענף? ניתן לעודד נופשים ממקומות עבודה מאורגנים לנפוש במלונות במחירים שווים לכל נפש. זאת אחריות ההסתדרות וועדי העובדים. במקביל צריך להחיות את תעשיית הכנסים, שנפחה את נשמתה לאחר שהייתה מקור פרנסה חשוב באילת.

ועדיין, הענף חייב לקבל את התמיכה הממשלתית. כרגע, הממשלה מתייחסת אליו כאל דבר מובן מאליו. שר התיירות החדש אסף זמיר כבר שחה במסדרונות הפוליטיקה העירונית, אבל במישור הממשלתי הוא טירון. בכוונתו להחליף את המנכ"ל אמיר הלוי בכוכב חדש. זה לא מספיק. זמיר חייב להתייצב במשרדי האוצר ולדרוש כספים שלא נוצלו בשל המשבר, כמו מענקים לעידוד הטיסות הזרות לאילת ותקציבי שיווק, הנאמדים ב־450 מיליון שקל. המלונאים וענף התיירות כולו הם הכתובת הטבעית, אך באגף התקציבים יקשו על המהלך.

2.
ניצחון הבורסה

ביום המסחר האחרון בבורסה לחודש מאי, שחל אתמול, פרסמו בנק לאומי ודיסקונט את דוחותיהם לרבעון הראשון של 2020, שעמדו בצל הקורונה. 

בנק לאומי שבניהול חנן פרידמן הפסיד 232 מיליון שקל לעומת רווח של כמיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החובות הבעייתיים שהצמיח משבר הקורונה וההשקעות הכושלות בבורסה גררו את הבנק להפסד חריג עם כוכבית לצדו. שינוי אקטוארי שצמצם את ההתחייבויות הפנסיוניות עקב עליית הריבית אמור היה להעביר את הבנק לרווח שייפרס לאורך הרבעונים הבאים.

לאופטימיות הזהירה לגבי המצב בעתיד יש להוסיף את העובדה שמאז סגירת הרבעון (ב־31 במרץ) התהפכה המגמה בבורסה, והבנק מחק את מרבית ההפסד. לא צריך להיות אנליסט דגול כדי להעריך שהרבעון השני בלאומי ייראה הרבה יותר טוב.

דיסקונט שבניהול אורי לוין צלח את הרבעון ברווח נקי של 279 מיליון שקל. אומנם הייתה ירידה של 31.1% בשל העובדה שמשבר הקורונה הזניק את הפסדי האשראי ל־656 מיליון שקל. בשורה התחתונה מדובר בהישג לא רע למנכ"ל לוין, המפרסם את הדוח הראשון שלו בתפקיד. הבנק הגדיל את פעילותו בכל התחומים ובכלל זה תיק האשראי העסקי והפרטי, המשכנתאות, הפיקדונות וההכנסות האחרות שאינן מריבית (בעיקר רווחים חד־פעמיים ממכירת איגרות).

מזרחי טפחות, שבעבר היה הראשון שפרסם את דוחותיו, והבנק הבינלאומי, ידחו את הפרסום ליום ראשון הקרוב. יציבות המערכת הבנקאית והחוסן יוצא הדופן שהפגינה העניקו רוח גבית לפעילי הבורסה. אחרי חודש אפריל, שבו זינקו המדדים המובילים ביותר מ־4%, סוגרת הבורסה במאי חודש חיובי שני ברציפות. מדד ת"א 35 עלה בכ־2% בזכות מחירי המניות הנסחרות גם בארה"ב ובראשן טבע ונייס. איגרות החוב הממשלתיות עלו ב־1.7% ושל הקונצרנים הגדולים ב־1.3%.

עם זאת, התעלומה עדיין בעיצומה: איך למרות עומק המיתון והאבטלה ממשיכה הבורסה לשגשג כאילו סוחריה חיים בעולם מקביל? האם הפרסומים על מצב העסקים הקטנים והשכירים לא הגיעו לאוזני הברוקרים? לפער הבלתי נתפס בין מספרי המקרו־כלכלה לגיליון השערים בבורסה יש כמה הסברים, שהעיקרי שבהם נוגע בהצפת טריליוני דולרים בשווקים הפיננסיים בחסות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ - שפועל במרץ על מנת שהברוקרים יסייעו לו בבחירה לכהונה נוספת.

בנוסף, עליות השערים מתמקדות בסקטורים שהפכו את משבר הקורונה מלימון ללימונדה. כך למשל, שופרסל הכפילה ברבעון זה את רווחיה ל־90 מיליון שקל. סך המכירות זינק ל־3.7 מיליארד שקל בזכות הפעילות באונליין, והפסדי רשת הפארם BE נחתכו בכ־50%. גם רווחי פרטנר, שבניהול איציק בנבנישתי, זינקו - מ־2 מיליון ל־10 מיליון שקל ברבעון הראשון. למרות הפגיעה בהכנסות מפעילות חו"ל (המכונות "רומינג") הגדילה פרטנר TV את מספר לקוחותיה ל־210 אלף ואת פריסת הסיבים האופטיים.

זאת ועוד: האופטימיות ביחס לאפשרות למציאת תרופה לנגיף הקורונה בשלב הראשון ולחיסון בשלב השני מעודדת את הסוחרים. כל ידיעה חיובית המתפרסמת בנושאים אלה מקפיצה את מדדי המניות באחוזים נוספים. המרוץ המעניין ביותר נוגע לחברה הראשונה שתפתח את החיסון המיוחל ותזכה לתהילת עולם. חברת קמהדע מפתחת תרופה המבוססת על נוגדנים של מחלימים מהנגיף. חברת סורטנו, שמניותיה נסחרות בוול־סטריט מקווה להצליח להקדים אותה, ואולי תהיה זו חברת הביוטק האמריקאית מודרנה, שעלתה השבוע לכותרות, חברת גלקסו סמית' הבריטית ואולי הישועה תגיע בכלל מחברה בסין.

3.
מדפיסים מזומן

בן סוכמן, מנכ"ל דפוס בארי שנכנס לתפקידו לפני כשנה, לא תיאר לעצמו שהאתגר העסקי הרציני שלו יהיה הקורונה. כמי שבילה את חייו הבוגרים על רצפת הייצור של בית הדפוס הוא ראה לאורך השנים כיצד הפרינט מפנה את הבמה לעולם הדיגיטל והאונליין.

בניסיון להימלט מגורלן העסקי של חברות ענק כמו קודאק ונוקיה, שנחו על זרי הדפנה, בדפוס בארי הדפיסו את המתכון להישרדות והמציאו את עצמם מחדש. בימים אלה השיקו חנות מקוונת למוצרי דפוס, מיתוג ופרסום, תחת המותג PIX. השירות החדשני מספק שירותים שונים, החל מעיצוב כרטיסי ביקור ועד מיתוג לעסקים קטנים ולצרכנים פרטיים.

"התרחבנו לעולם הדאטה והבנקאות: התחלנו בהדפסת צ'קים, פיתחנו פטנט המכונה 'מעטפית' והפכנו לגורם המקשר בין גופים כמו עיריות ומס הכנסה. זכינו במכרז להנפקת רישיונות נהיגה, וברשותנו קובץ התמונות של נהגי ישראל", אומר המנכ"ל.

ענק הדפוס, שנתונים עסקיים על פעילותו נחשפים כאן לראשונה, מעסיק 300 עובדים, מחציתם בני קיבוץ בארי והיתר מיישובי עוטף עזה. במסגרת ההתרחבות הקימו בחברה, בשיתוף בר הפצה של עידו ברגמן, את חברת מסר, המעסיקה 800 דוורים המתחרים בדואר ישראל בחלוקת מכתבים. בזכות התחרות, מחירי משלוח המכתבים ירדו בעשרות אחוזים. לאחרונה נרכשו שתי חברות לייצור אריזות קרטון: גרפיקה בצלאל וחברת חרט, המעסיקות 130 עובדים. המכירות מסתכמות ב־300 מיליון שקל לשנה, והרווח, לדברי גורמים בענף, נאמד ב־23־24 מיליון שקל לשנה.

בהתחשב בירידה הדרמטית בפעילות הדפוס, בארי נחשבת לחברה מצליחה. "משבר הקורונה העצים את מגמת המעבר לדיגיטל, אבל עדיין קיימות אוכלוסיות מבוגרות המעוניינות בדפוס אישי ואסור להדיר אותן", אומר סוכמן. "בשיא המשבר חברות האשראי הפסיקו להנפיק כרטיסים, כמות הנסיעות בכביש 6 צנחה, שליחת החשבוניות נעצרה, והפסיקו לחדש רישיונות נהיגה. אלה צרות של הטווח הקצר, אבל האיום האמיתי הוא הטווח הארוך, שבו אנשים עוברים יותר ויותר לדיגיטל".

כיצד נערכתם לשינוי?
"הכנו תוכנית אסטרטגית בשיתוף חברת גיל אסטרטגיות (BDO). הם המליצו להיכנס לתחום אריזות הקרטון למרות שנייר חדרה הוא שחקן מוביל. תחום נוסף הוא הדפסת אונליין. עשינו מחקר ובדיקות ארוכות בארץ ובחו"ל, והתברר ששיעורי חדירת הדפסת אונליין זינקו. הקמנו את האתר הטוב ביותר עם עורך המאפשר עריכה עצמאית של ההדפסות. התאמנו את המוצר לעידן הקורונה. למשל, ניתן לייצר מסיכה לעובדים עם לוגו שתבחר ללא מגע יד אדם. את רוב הדברים אנחנו מדפיסים, וחלק אצל ספקי משנה.

"דפוס בארי מעניקה כיום פתרונות עיצוב. לדוגמה, אנחנו עוזרים לישראכרט, סלקום, בנק הפועלים, כביש 6, שופרסל ואחרים לתקשר עם הלקוחות באמצעים חלופיים כמו משלוחים".

סוכמן מסכם את דבריו בנימה אופטימית: "אנחנו לא נחים על זרי הדפנה. אני מסתובב בכל העולם בחיפוש מנועי צמיחה נוספים על חשבון הפרינט. המפעל מאכיל בקיבוץ בארי אלף פיות, ויש לנו אחריות עצומה. ההנהלה מורכבת מבני קיבוץ ומצעירים שגדלו בבית הדפוס וחוזרים אליו".

4.
פרץ של אופטימיות

בפתיחת השיחה מבקש עמיר פרץ להדגיש שהמוטו שיוביל אותו הוא "כלכלה אנושית". לפני שמונה לשר הכלכלה והתעשייה הוא ערך סדרת מפגשים עם ראשי הארגונים הכלכליים כדי לשמוע ממקור ראשון על הבעיות והאתגרים.

"נתוני המיתון מדאיגים, ולכן העניין המיידי המעסיק אותי הוא החזרה מיידית של מרבית העובדים הנמצאים בחל"ת לעבודה והפיצוי לעסקים הקטנים. יש לתת להם תחושה של ודאות וביטחון תעסוקתי כדי שעם פתיחתם יהיה להם אורך נשימה", אומר פרץ. 

איך נראה מתווה הפיצויים שגיבשת בשיתוף התעשיינים?
"מדובר בפיצוי בסכום קבוע של 7,500 שקלים לכל עובד שיוחזר, כי היום למעסיקים אין תמריץ להחזיר עובדים. כדי שהעובדים יחזרו מחל"ת, מומלץ להפעיל את המודל הגרמני המשופר: העובד מקבל את השכר המלא, והמעביד מתחשבן מול האוצר. המודל יאפשר להפעיל פס ייצור שלם גם כשעובד יועסק בחצי משרה. את אותו מודל ניתן להפעיל במלונאות, שם מתנהל מו"מ להסכם קיבוצי בין ההסתדרות להתאחדות בתי המלון. מבחינת העובד, הוא מקבל מהמעביד 100% משכרו, וההתחשבנות הפנימית של המעסיק עם האוצר לא צריכה להטריד אותו. המודל חשוב במיוחד אם באמצע החורף יהיה גל תחלואה שני ורוב העובדים יישארו ללא זכאויות. בהשקעה של 500 מיליון שקל ניתן להכשיר עובדים שיאיישו 80 אלף משרות פנויות במשק".

במשבר 2003, כשהיית מזכ"ל ההסתדרות, שיתפת פעולה עם נתניהו בעסקת חבילה לחילוץ המשק. האם לנוכח המשבר היית חוזר על כך היום?
"ב־2003, במסגרת עסקת החבילה, תרומת המגזר הציבורי כללה קיצוץ בזכויות הפנסיה, הגנה על העובדים המוחלשים והעברת 77 מיליארד שקל להצלת קרנות הפנסיה הוותיקות. אין סיבה לא לעשות עסקת חבילה גם היום עם כל הצדדים. אבל צריך להפסיק את ההסתה נגד עובדי המגזר הציבורי. הוכח שהרעבה של המגזר ומערכת הבריאות פוגעת באזרחים. אני זוכר איך חשפו בעבר את תלושי השכר של המנתחים הבכירים ועשו להם שיימינג, ובעקבות משבר הקורונה מצטערים על כך. אני גם מציע להפסיק את המתקפות נגד המורים, שאינם אחראים לשיתוק המשק. הקורונה הוכיחה שהמגזר הציבורי הוא משענת חיונית למדינה".

מה עמדתך בנושא תשלום דמי אבטלה לעצמאים?
"אני חד־משמעית תומך. התשלום מגיע להם כמו לכל שכיר אחר. איציק שמולי שר העבודה והרווחה ואני מגבשים את המתווה. העצמאים יתרמו את חלקם לקרן האבטלה עם דמי ביטוח של 0.25%. המדינה תיתן מימון ביניים של מאות מיליוני שקלים בודדים. שוחחתי עם רועי כהן נשיא העצמאים, והם מוכנים לזה. נכון שיש חששות שהעצמאים שהם גם המעסיקים יפטרו את עצמם כדי לקבל פיצויים, אבל זה לא נראה לי הגיוני. הגיע הזמן שהמדינה תשנה את הגישה החשדנית כלפי העצמאים. נביא ביום ראשון הקרוב את ההצעה המגובשת לאוצר. המהלך יאושר רק במסגרת הצעת חוק ממשלתית ללא קריאה טרומית, ותעבור כנראה במסגרת חוק ההסדרים".

בזכותך גיל הפנסיה לנשים עלה ב־2003 מ־60 ל־62 ולגברים מ־65 ל־67. מה עמדתך הנוכחית לגבי המשך העלאת גיל הפרישה לנשים?
"המצב היום שונה לחלוטין. רוב האנשים שאני פוגש לא רוצים לעבוד מעבר לגיל 67. בקרב נשים המועסקות במקצועות שוחקים אני מתנגד לגמרי להעלאת גיל הפרישה. אם זה יקרה, צריכים לתת להן את האופציה לבחור את גיל הפרישה. וחוץ מזה, גם אם מעלים את גיל הפרישה לפנסיה, אין סיבה שייקחו לנשים את קצבת הזקנה מהביטוח לאומי המשולמת בגיל 62. אלה שטוענים שהעמדות שלי קיצוניות שוכחים שבזמנו הסכמתי להעביר עובדים בשירות הציבורי מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת".

אתה עשרה ימים בתפקיד וכבר מותקף בידי אנשי הליכוד על עמדותיך הסוציאליות.
"אין לי בעיה לנהל איתם ויכוח ענייני. אבל אני מתפלא איך לאחר משבר הקורונה האסימון שלהם עדיין לא נפל: מצד אחד הם מחזיקים בתפיסה של גאווה לאומית ובאותה נשימה תומכים בהעברת חקלאות וייצור לטורקיה או למזרח, שזה אנטי־ציונות. אני בעד תחרות והורדת יוקר המחיה, אבל אני רוצה לשמור על מקומות העבודה. לו הייתי שר הכלכלה לפני חודש, הייתי עושה הכל כדי למנוע את סגירת פניציה בגלל ייבוא בהיצף מטורקיה. הבעלים של המפעל יהפכו עכשיו ליבואנים. אסור לתת למגמה להתפשט. אני לא רוצה שהעובדים בישראל יהיו רק מוכרים בסופרמרקטים או עובדי משלוחים. חשוב לשמור על התעשייה, ואני לא מתבייש בהגנה על תוצרת הארץ. אם המחירים יעלו, נטיל פיקוח איפה שצריך. כל המדינות, אפילו קפיטליסטיות מובהקות כמו ארה"ב, מגינות על תוצרתן - במיוחד לאחר משבר הקורונה. אני לא מתעלם מעקרון התחרות, אבל אני רוצה כלכלה אנושית ועם צמיחה מכילה".

בינתיים מייבאים חמאה, מלט ועגבניות. איך זה מסתדר? 
"זה נכון, אבל מחיר החמאה לדוגמה ירד? התשובה היא לא, ואולי צריך להטיל פיקוח. בשבוע שעבר סבלנו מגל חום אדיר. בעוד חודש־חודשיים יהיה מחסור גדול בירקות וגם מחסור בביצים בגלל פגיעה במטילות. מותר נקודתית לייבא ביצים או מוצר אחר שבמחסור, אבל לא כמדיניות ארוכת טווח".

מה דעתך על הטלת גזירות כלכליות בעיתוי הנוכחי? 
"אפגש עם שר האוצר ונדון בכל. ישראל כ"ץ נכנס לתפקיד בתקופה מאוד קשה, ואעזור לו כדי להצליח. עד שלא נצא מהמשבר, אין טעם לפגוע במשק דרך מסים נוספים. כולם נמצאים במאבק וצריך לתת לדברים להירגע. עם סוגיות כמו שאלת הגירעון נתמודד מאוחר יותר. בתקופה שכולם מלקקים פצעים המטרה היא לסייע למשק ככל שניתן. הגזירות יחכו לזמן מאוחר יותר".

האם אתה מבין ללבה של ח"כ מרב מיכאלי, שהפכה לאופוזיציה בתוך מפלגת העבודה?
"מרב מיכאלי ראויה, ואני מכבד אותה ואת עמדותיה נגד הכניסה לממשלה. אבל העמדה הזאת הגיעה להכרעה במוסדות המפלגה. 91% מצירי הוועידה השתתפו בהצבעה, וההחלטה בעד כניסה לממשלה התקבלה ברוב של 65%. לו הוועידה הייתה מחליטה אחרת, הייתי מכבד אותה ולא מצטרף לממשלה. לכן לדעתי מרב חייבת לקבל את ההכרעה ולכבד את ההצטרפות לממשלה".

אתה מצפה ממנה לקבל את ההחלטה, כשלפני הבחירות התחייבתם "רק לא ביבי" והצהרת שלא תצטרף לממשלתו. הפרת בצורה בוטה את רצון הבוחר. 
"הייתי יו"ר המפלגה היחיד שאמר שנלך גם עם הרשימה המשותפת. רצינו לעשות מאמץ אמיתי להקים ממשלה חלופית, אבל לצערי זה לא צלח. מתחנו כמה שיותר את הרעיון של החלפת ביבי, אבל העם הכריע אחרת. החלופה הייתה בחירות רביעיות שעלולות היו להוביל לקרע בעם".

ואתם יושבים בממשלה עם נתניהו, שמשפטו נפתח השבוע. איך זה מסתדר עם הערכים של מפלגת העבודה?
"זה מאוד מפריע לי. אבל המציאות האלטרנטיבית, שבה הייתי מביט באדישות בעיניים של מיליון מובטלים, הייתה מטרידה אותי יותר. קשה להאמין שבחירות רביעיות היו מובילות לממשלה אחרת. לדעתי, התוצאה הייתה שנתניהו היה יוצא יותר חזק. משכנו עד לנקודת הקצה האפשרית, אבל הישראלים החליטו ביבי, וגם בג"ץ אישר את ההחלטה. עשינו הכל כדי להפיל אותו, אבל הציבור והקורונה הביאו אותנו לממשלה".

"אני לא מקבל את הביקורת הקשה נגד בני גנץ שהצטרף מתוך תחושה של שליחות ואחריות" הוסיף פרץ, "הכי נוח והכי קל היה להישאר באופוזיציה, אבל בחרתי אחרת. גם באופוזיציה אין עמדות ברורות. יושבים שם איווט ליברמן, נפתלי בנט, יש עתיד עם מחלוקות פנימיות והרשימה המשותפת. אתה רואה את הגורמים הללו מגיעים לאיזו הסכמה? אלה שתוקפים אותנו צריכים לזכור שהיום יש רוב של חברי הכנסת התומכים בהצעות הסיפוח והריבונות. הסיכוי היחיד למתן את ההצעות הוא מתוך הקואליציה. נתניהו מנוע מלהביא לכנסת הצעות כאלה מבלי שעברו דרכנו. אם בעוד שנה וחצי גנץ יהפוך לראש הממשלה, רבים ישנו את הביקורת נגדו".

אף אחד במערכת הפוליטית לא מאמין שהחילופים ייצאו לפועל. מה איתך?
"ההנחה שלי שונה. יש מבנה קואליציוני שקשה מאוד לזעזע. בנו קונסטרוקציה מאוד מסובכת שבה כל חוליה יכולה למוטט את המגדל כולו. אין מישהו שייצא במקרה כזה עם ידו על העליונה. הממשלה הזאת באמת מוכיחה שהפוליטיקה היא אומנות האפשר. לדעתי, הממשלה תשרוד מעבר לשנה וחצי, כי כולם מבינים שיש טראומה של בחירות נוספות. הציבור לא יסלח למי שיביא לבחירות חדשות, ללא קשר לימין ושמאל. הציבור הוא הגורם שיוצר את המשוואה הנכונה".

אתה באמת מאמין שגנץ יהיה בעוד שנה וחצי ראש הממשלה?
"לדעתי, כן. בני גנץ יהיה בעוד שנה וחצי ראש הממשלה, וכל הסימנים מצביעים על כך".