באיחור אופנתי של כשלושה חודשים, אישרה אתמול ועדת הכספים את הקמתה של קרן בהיקף של 4 מיליארד שקל לסיוע ל"עסקים בסיכון". לפי האישור, המדינה תהיה ערבה ל־60% מכספי הקרן, בהשוואה ל־15% בקרן עסקים רגילה (שהיקפה הוגדל השבוע מ־14 מיליארד שקל ל־18 מיליארד שקל).
כמה מהבנקים נמנעו עד כה ממתן אשראי לעסקים בסיכון כמו מסעדות ובתי קפה. בעלי אולמות אירועים ובעלי משרדי תיירות וביקשו מהם להמתין עד להקמת הקרן המיוחדת. בגלל האיחור באישור הקרן, רבים מבעלי המסעדות ובתי הקפה נאלצו לסגור, ונראה שאחרים, שכבר פתחו, יעדיפו לא לקבל את הכסף.
סכום ההלוואה המרבי יעמוד על 10 מיליון שקל, ועסקים יחויבו להוכיח שמחזור הכנסותיהם בחודשים אפריל־מאי ירד לפחות ב־50%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. האוצר התחייב לשלם בשנה הראשונה את הריבית על ההלוואה, שתעמוד על פריים + 1.5% בשנה (כיום 3.1% בשנה). בתנאים אלה, לעסקים בסיכון לא יהיה תמריץ לקבל את הכסף שאותו יצטרכו להחזיר.
ח"כ ניר ברקת טען בדיון כי ערבות מדינה של 60% בהלוואות לעסקים בסיכון שומרת על הבנקים יותר משהיא שומרת על העסקים. "מוטב לתת את הכסף לבעלי העסקים במישרין, במקום כרית ביטחון לבנקים", אמר, בשל החשש שהבנקים ינצלו את ההזדמנות ויעניקו אשראי גם לעסקים שאינם בסיכון וכך ייהנו מהערבות המוגדלת של המדינה. כדי לוודא שזה לא יקרה, ידרשו במשרד האוצר שמי שמקבל את הכסף ימוקם ברמת סיכון גבוהה לפי הדירוגים הפנימיים בבנקים.
מנכ"ל איגוד המסעדות שי ברמן: "לדאבוננו, לחלק מהעסקים הקרן כבר לא תוכל לסייע. עדיף שהממשלה תשלם פעימה נוספת של המענק לעצמאים, שהפגיעה בעסקיהם נמשכה גם בשבועות האחרונים. משום מה, חודש מאי נעלם מלוח השנה של המשרד".