רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בקסם קרנות ו-ETF

זו אחת התעלומות הגדולות כעת בכלכלה הגלובלית: מצד אחד - התכווצות במשק, זינוק באבטלה, צניחה בצריכה הפרטית, אובדן ביטחון תעסוקתי וגירעונות שהולכים ותופחים; מצד שני - חגיגה בשוקי ההון. הדיסוננס רק מתגבר כשזוכרים כי מדובר ב"כלכלת מגיפה" ששינתה כמעט כל צעד בחיינו, מהתור למקדונלד'ס ועד סגירת השמיים, וכשמביאים בחשבון את חוסר הוודאות הקיצוני באשר למשך המשבר. כשמוסיפים לכל זה את היעדר התקציב בישראל ואת המצב הכללי באוצר, עם נטישת בכירים ויחסי עבודה עכורים, קשה להבין כיצד זה שת"א 35, למשל, בדרכו לסגור את השנה העברית בירידה חד ספרתית. קשה, אבל ננסה.        
  
ראשית, האדם הוא ייצור אופטימי מטבעו. האופטימיות היא עיקרון יסוד בכלכלה, והיא שהניעה את האנושות ממשבר למשבר. החיים הם מטוטלת, וגם באווירת "סוף העולם", לאחר מגיפות קטלניות, מלחמות כבדות והתרסקויות פיננסיות, ידעו הכלכלות לחזור לאיתנן ואף לצאת מחוזקות.  

שנית, ועם קשר ישיר לסעיף הקודם, ההנחה הרווחת היא שהחיסון הגואל לא מאוד רחוק מאיתנו. נדמה שמעולם לא הייתה התגייסות עולמית שכזאת מבחינת משאבים, שיתופי פעולה והשקעות טכנולוגיות, ושגם אם יתמהמה, קו הסיום של המירוץ חסר התקדים הזה בוא יבוא. 
ההסבר הבא קשור בנטייה אנושית נוספת - לחיות את הרגע ולחשוב פחות על המחר. אנחנו, כאזרחים וכמדינות לווים יותר כסף, קונים מניות ואג"חים ומושכים את השווקים כלפי מעלה. להגדלת הגירעון יהיה כנראה מחיר, אבל כרגע היא מזריקה חמצן לכלכלות ובאה לידי ביטוי בשוקי ההון (או באלטרנטיבות כמו קניית זהב). בעיקר כשהריבית היא אפסית עוד קודם למשבר הנוכחי, והיא הופכת את הכסף לזול יותר ואת החסכונות למשתלמים פחות.    
 
הסבר נוסף מסתתר במדדי המניות עצמם. מתברר שאכן, השווקים לא מתרסקים ולעיתים אפילו פורחים, אבל סקטורים מסוימים מציגים תמונה שונה לגמרי. כך, בעוד שהבורסה שלנו צפויה לרדת עד סוף תש"פ בפחות מ-10%, מדד הבנקים צנח בכ-25%. ובעוד שהנאסד"ק רשם זינוק מסחרר של כ- 45%, סקטור האנרגיה למשל חווה תקופה לא פשוטה כלל. לשם המחשה, שברון, הנציגה הראשונה בשוויה מהסקטור במדד 500 S&P, נמצאת כרגע רק במקום ה-33 שלו. איך זה קורה? 

הסיבה היא שהמדדים המובילים, שמהווים אינדיקטורים מרכזיים לשוק ההון, כבר מגלמים בתוכם – במשקל שהם נותנים לכל סקטור וסקטור – את תמונת המצב העדכנית. אם בעבר הבנקים וענקיות האנרגיה כיכבו במדדים כמעין ססמוגרף לכלכלה, הרי שכעת אלו מניות הטכנולוגיה – אפל, גוגל ופייסבוק – שמתגלות כאטרקטיביות ומושכות את השוק. לשם עבר ההון המרכזי עוד לפני הקורונה, ובשגרה החדשה, ימי ההתנהלות הווירטואלית בשלט רחוק, זה רק מתחזק. 

יש שמדגישים את הסיטואציה הפוליטית הנוכחית, ערב בחירות בארה"ב, ככזו שמנשימה את השווקים באופן מלאכותי ואפילו יוצרת בועה. אלא שכאן חשוב לשים לב שכל הממשלות והנגידים, ולא רק טראמפ וג'רום פאוול, נוהגים באופן דומה – מותירים את הריביות נמוכות ואף שליליות, מנפיקים ורוכשים איגרות חוב ומנסים בכל דרך להניע את הכלכלה. 

אז מי "צודק" – המשק או הבורסה? אם פתחנו באופטימיות, הרי שבערב ראש השנה אפשר גם לסיים באותה נימה: סין, שמהווה בחודשים האחרונים מעין כדור בדולח לכלכלה העולמית, כבר עברה ברבעון השני לצמיחה מתונה, וזה עוד לפני שהתממש בה ובשאר העולם הביקוש הכבוש – אותם צרכנים ומשקיעים פוטנציאליים שמעדיפים עדיין לנקוט גישה שמרנית, להוריד פרופיל ולצמצם ברכישות ובפעילות עסקית. 
השווקים וחוכמת ההמונים הטמונה בהם בדרך כלל ולאורך זמן אינם טועים. ב"יום שאחרי", כמו פוסט המשבר העולמי של 2008 או השפל הגדול של 1929, סביר שמחכה לנו התאוששות כלכלית בצורת V שתדביק ותצדיק את העליות הנוכחיות בשווקי ההון.

המידע המוצג מסופק ע"י קבוצת קסם (להלן: "קסם") מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ (להלן: "אקסלנס") כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויים ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.