יפה ושונה: בשנת 1934, לאחר שעלו ארצה מפרנקפורט שבגרמניה, הקימו טובה ויהודה דורפצאון ז"ל בשכונת מונטיפיורי בתל אביב את "פלפוט" - ראשי תיבות של "פלסטיין פוטו" - עסק לייצור ולהפצת גלויות וכרטיסי ברכה. "בהתחלה הגלויות שימשו בעיקר את החיילים הבריטים והאוסטרלים שהיו בארץ", מספר בנם, מיכה דורפצאון, מבעלי חברת פלפוט. "להורים שלי היה קשה לחדור לשוק, כי היו פה גלויות מתוצרת צ'כיה וגרמניה, אבל תהליך היבוא שלהן לקח זמן. כשנפטר חיים נחמן ביאליק ביולי 1934, היה ביקוש לגלויות עם התמונות שלו. הם יכלו לספק זאת מיד, בתוך כמה ימים, לעומת היבוא, שהיה לוקח הרבה מאוד זמן. זאת הייתה נקודת הכניסה והחדירה שלהם לשוק. ההורים גרו ויצרו בתוך דירה קטנה בשכונת מונטיפיורי. את ההפצה באזור תל אביב עשתה אמא, שהייתה מכתתת רגליים בחולות בין מונטיפיורי לאזורים הבנויים יותר, כמו אלנבי ודיזנגוף, ומציעה את הסחורה לחנויות".
פעם, לפני שהעידן הדיגיטלי השתלט על חיינו, היה משהו מרגש מאוד בכרטיסי הברכה שהיינו שולחים, נותנים ומקבלים לחגים. "מובן שהנושא של כרטיסי ברכה לראש השנה אינו דומה כיום למתכונת שהייתה בעבר, אפילו עד לפני שנים ספורות", אומר דורפצאון, ומספר: "המקור של כרטיסי ברכה הוא בסוף המאה ה־19. זאת הייתה תקופה שבה משפחות התפצלו והייתה הגירה גדולה לארה"ב. בהמשך המשיכה מלחמת העולם את הטרנד, ומלחמת העולם השנייה גרמה למשפחות להתפצל. גלויות וכרטיסי ברכה היו אמצעי קשר מדרגה ראשונה לאחים ולאחיות שהיו באזורים אחרים ושונים לגמרי בעולם. בתקופה מאוחרת יותר, לקראת הקמת המדינה, מי מהמשפחה שעלה לארץ ישראל, שמח לשלוח חומרים שמראים את התפתחותה".
אילו כרטיסי ברכה ייצרו הוריך?
"לקראת ראש השנה היה ביקוש רב לכרטיסי ברכה. הוריי יצרו בעיקר כרטיסים עם חומרים ויזואליים: צילומי נופים של ארץ ישראל, צילומים של דברים שקורים בארץ. אחד משיאי הביקוש היה לאחר מלחמת ששת הימים. הניצחון הבלתי־צפוי בממדיו גרם התרגשות גדולה מאוד בציבור היהודי, בארץ וגם בחו"ל. אחרי ששת הימים הייתה התלהבות ענקית והזדהות גדולה. תוסיפי לזה את העובדה שמשפחות התפצלו,כמו שציינתי, אחים היו פזורים על פני כל העולם ושלחו כרטיסי ברכה זה לזה. היה גם נהוג שילדים בבתי הספר היו נותנים לכל חברי הכיתה כרטיסי ברכה לראש השנה".
מתי תמה העדנה הזאת?
"עוד לפני שהגיעו האמצעים האלקטרוניים התחילה ירידה מסוימת. פעם, כאמור, האחים היו מפוזרים על פני העולם והקפידו לשלוח זה לזה גלויות וכרטיסי ברכה. כשזה עבר לדור השני, הקרבה כבר פחתה. עם הזמן הגיעו גם פייסבוק ו־וואטסאפ ויצרו מודל חדש של קשרים, מה שגרם לכך שהצורך בכרטיס עם החומרים המצולמים, או אפילו עם אלמנטים קישוטיים, פחת".
כבר אין פרנסה
בואו לא נקבור מהר מדי את כרטיסי הברכה. "עדיין יש ביקוש לכך ברמות מסוימות, ואנחנו מכינים בכל שנה עיצובים חדשים לראש השנה", אומר דורפצאון, "מובן שזה לא אותו ביקוש כמו שהיה פעם, אבל יש לקוחות שמחפשים. עדיין יש גם מסורות במשפחות לשלוח כרטיסי ברכה לפני סעודת החג לבני משפחה שמתגוררים בחו"ל, או לצרף כרטיס ברכה יפה למתנה".
עם כניסת הדור השני לעסק, התחילו יוזמות חדשות. כיום חברת פלפוט עוסקת בפיתוח, בייצור ובשיווק מתנות, מזכרות לתיירים ומוצרי חזרה לבית הספר, בשילוב זכיינות למותגים בינלאומיים מקומיים. בין שלל המוצרים עדיין אפשר למצוא כרטיסי ברכה. "היום רק בנישה של כרטיסי ברכה וגלויות כבר אין פרנסה", מודה דורפצאון, "אם פעם גלויות וכרטיסי ברכה יכלו להיות עסק בפני עצמו, כיום זה הפך להיות חלק בתוך עסקים רחבים יותר. אבל אנחנו עדיין מתייחסים לזה ברצינות מאוד".
אפשר בהחלט לומר שהברכות הדיגיטליות החליפו את כרטיסי הברכה המסורתיים. פייסבוק, וואטסאפ, אינסטגרם וכל פלטפורמה דיגיטלית אחרת היא זמינה, נגישה ומהירה. בתוך שניות ספורות אפשר לאחל חג שמח למשפחה, לחברים הקרובים וגם לחברים הווירטואליים, שאולי אינכם מכירים כלל. בלחיצה אחת, בלי יותר מדי מאמץ, אין־ספור נמענים יקבלו את אותו השטנץ של "שנה טובה", שהנגיעה האישית חסרה בו כל כך. מי שירצה להתאמץ קצת יותר עבור היקרים לו, יוכל למצוא פתרונות באתרים שונים המאפשרים לעצב כרטיסי ברכה ללא תשלום.
אולם, למרות זאת, דורפצאון וגם אחרים העוסקים בתחום טוענים כי עדיין יש דרישה מסוימת גם לכרטיסי הברכה המסורתיים, שבהם אפשר לכתוב ברכה אישית לאדם היקר לך. "כמה את באמת מתייחסת להודעות הלקוניות של 'שנה טובה' שאת מקבלת בוואטסאפים או במיילים?", שואל אסף יולזרי, מבעלי "יולטה", חנות למוצרי נייר. בחנויות בתל אביב וברמת השרון אפשר למצוא בין היתר אקססוריז למשרד, מוצרי יצירה, מחברות, מכשירי כתיבה וגם כרטיסי ברכה לאירועים ולחגים. "זה בטח יפתיע אותך, אבל אחת הקטגוריות הנמכרות ביותר אצלנו היא דווקא כרטיסי הברכה", הוא מבהיר, "בעבר רבים נטשו את כרטיסי הברכה המסורתיים ועברו לכל מיני ברכות דיגיטליות, אולם בשנה האחרונה יש עדנה מחודשת ורצון לחזור לנייר, למגע, לחומר".
איך אתה מסביר זאת?
"אני חושב שבעידן הדיגיטלי הזה, כשהכל מתחיל ונגמר בנייד ובמחשב, יש געגוע לדברים האמיתיים כמו של פעם. תוסיפי לזה את העובדה שיש לנו כרטיסי ברכה ייחודיים, עם כל מיני איורים מיוחדים מאוד וקישוטים מעניינים. אלה כרטיסי ברכה שאת רואה בחו"ל ברשתות כמו Anthropologie, Liberty, בחנויות המיוחדות ביותר בעולם. רוב הכרטיסים שלנו מיובאים, ואנחנו גם מייצרים. למשל עיצבנו גלויה מיוחדת לקראת החג - האיור הוא של חברה בינלאומית, לקחנו את הזכויות שלו והדפסנו על הגלויה 'חג שמח'".
מי כיום הוא הקהל של כרטיסי הברכה?
"אלה לא רק אנשים מבוגרים, אלא גם צעירים שרוכשים מתנות יפות לחג למשפחה ורוצים לצרף להן ברכה יפה. הם רוצים שנוסף לעטיפה, יהיה כרטיס ברכה תואם ושהכל ייראה יפה ומושקע. יש גם כאלו שאוהבים שיהיו להם כרטיסי ברכה בבית לכל אירוע וקונים כרטיסי ברכה מעוצבים".
הטרנד הירוק
העלויות, גם אם בוחרים במוצר היקר ביותר, עדיין שוות לכל כיס. "המחירים מתחילים בגלויה בחמישה שקלים ויכולים להגיע עד 17 שקלים לכרטיס ברכה בודד, תלוי בסוג ובעיצוב", אומר יולזרי, "אנחנו עובדים כל השנה עם כרטיסי ברכה. קטגוריה של יום הולדת חזקה מאוד, ובחגים מתווספות הברכות לחגים. כרטיסי ברכה בפני עצמם לא יכולים להחזיק עסק, אבל הם אחד מתוך המון קטגוריות מוצרים שיש לנו".
יש טרנדים בכרטיסי ברכה?
"בטח. עד לפני שנתיים למשל זה היה יותר הסגנון הטרופי: פלמינגו, תוכי וכדומה. היום כבר רואים שהמגמה הזאת נחלשה, והטרנד הבוטני הוא חזק מאוד. כלומר, גוונים של ירוק ואיורים של צמחייה, עציצים".
כשהייתה בת 16 החלה הילה קומם - כיום בעלת משרד "אוצר תרבות" העוסק בתחום יחסי הציבור - למכור כרטיסי ברכה מצוירים ביד. "בחופש הגדול הסתובבתי בין בתי קפה בתל אביב, הצגתי את הכרטיסים ואנשים קנו", היא מספרת. "סבי, משה פלקוביץ ז"ל, שורד שואה שהיה חרש מגיל 6, רצה לתמוך בי, ובסוף הקיץ הכפיל את הסכום שהרווחתי. כך עד שהייתי בת 17. באביב לאחר מכן הוא הלך לעולמו. לאחרונה, כשהכנתי כרטיס ברכה מצויר ומחורז לאחיין שלי, נזכרתי שיש לי את היכולת הזאת ושזה עוד ערוץ להכנסות בזמנים הללו של הקורונה. מכיוון שקידמתי עד היום בעיקר תרבות ומופעים, לרוב הלקוחות שלי אין כרגע מה לקדם, ולכן חשבתי על אפיק הכנסה נוסף. כל ברכה שאני מכינה נוצרת ביד עם טוש וצבעי מים, ויש שמזמינים ברכה אישית לאדם מסוים. את הברכות האלה לא שולחים בוואטסאפ. נותנים ביד או שולחים בדואר מהיר".
האם יש ביקוש לברכות מסוג זה?
"קונים ממני בעיקר אנשים שזוכרים את ההתרגשות של לכתוב ברכה ולקבל אותה. אפשר לומר אנשים בני 45 ומעלה. אני משווקת את הכרטיסים בחשבון הפייסבוק שלי ובקבוצות וואטסאפ. אנשים מספרים אחד לשני, וזה עובר מפה לאוזן. כיוון שאני מציירת אותם ביד, הם אישיים מאוד ולא נראים כמו משהו מסחרי. מה שעוד מיוחד בברכות שלי הוא שיש להן הומור עדין. למשל, יש לי ברכה לשנת שלווה שבה מצויר מישהו שמחזיק ואוכל שלווה. או שיש לי ברכה של שנה מאושרת שבה רואים אישה מחזיקה בדיקה שלילית לקורונה. ברכה סטנדרטית עולה 20 שקלים, ומינימום הזמנה הוא 60 שקלים. ברכה אישית לפי הזמנה יכולה לנוע בין 30 ל־100 שקלים, לפי המורכבות".
אף שאנשים רבים עדיין מחפשים לקראת החגים כרטיסי ברכה מיוחדים שאותם יוכלו לשלוח או להעניק לבני משפחתם ולחבריהם הקרובים, אי אפשר להתעלם מהעובדה שכל סוגי הברכות הדיגיטליות השתלטו על חיינו. בעלי עסקים, למשל, שרוצים לברך את לקוחותיהם לקראת החגים, אף ישקיעו סכום סמלי בעיצוב כרטיס הברכה הדיגיטלי. "כבר בקושי מבקשים ממני לעצב כרטיסי ברכה מודפסים. הרוב מבקשים דיגיטלי. לצערי, הדפוס נעלם מהעולם. אני מעדיפה נייר מודפס, אבל אני מהדור הישן", אומרת רות רודין, אומנית ומעצבת גרפית, העוסקת גם בעיצוב כרטיסי ברכה דיגיטליים.
מה מאפיין ברכות של לקוחות עסקיים?
"הרבה חברות מבקשות שכרטיס הברכה יהיה באותה שפה גרפית של העסק שלהן, למשל, אם השפה הגרפית של חברה מסוימת היא הצבע הכחול, אותו הצבע יופיע גם על כרטיס הברכה הדיגיטלי. מה שיתחלף הם רק התוכן והאימג'. למשל, רואה חשבון שרוצה לשלוח ללקוחותיו כרטיס ברכה דיגיטלי ממותג בלוגו שלו, עם השפה הגרפית שלו. זה שהוא מוסיף רימון או תפוח זה בסדר, אבל בסופו של יום יש לו את הלוגו שלו, וזה הופך לעוד מוצר פרסומי־שיווקי עבור בעל העסק. אנשים פרטיים כמעט שלא מזמינים כרטיס ברכה דיגיטלי מעוצב. הם לא יתעסקו עם זה, אלא לרוב יעשו 'העבר' למה ששלחו להם או שימצאו לעצמם תמונה בגוגל ויכתבו עליה ברכה. לעומת זאת, לבעלי עסק חשוב לשלוח כרטיס ברכה עם המיתוג שלהם".
כמה זה עולה?
"המחיר הממוצע לעיצוב כרטיס ברכה דיגיטלי הוא 250־300 שקלים. הלקוח מקבל קובץ שהוא יכול לשים בכל מדיה מקוונת שיבחר ולשלוח לאין־ספור אנשים. השנה, בגלל הקורונה, הרבה עסקים מדשדשים, לא עובדים, סגורים, אין להם כסף. מרגישים זאת גם בהזמנות של כרטיסי ברכה, אף שלא מדובר בסכומים גדולים. אני עובדת הרבה עם עולם התיירות והמלונאות, ואלה שני מגזרים שממש שבקו חיים. עכשיו הם יעדיפו לכתוב בפייסבוק 'שנה טובה' וזהו".