בשורה לכ־200 אלף גמלאי קרנות הפנסיה הוותיקות. ל"מעריב" נודע כי קיצוץ הזכויות, בסך של 1.4% מגובה הפנסיה, שאמור היה להיכנס לתוקף בחודש הבא, יידחה בחצי שנה. על פי ההערכות, הקיצוץ היה גורע מגובה הפנסיה החודשית עשרות עד מאות שקלים, לפי גובה הפנסיה.
שר האוצר ישראל כ"ץ ביקש להתמודד עם סוגיה זו על ידי קידום החקיקה להעלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים מ־62 ל־64, ובכך לפתור את בעיית הגירעונות בקרנות. אלא שבגלל אילוצים פוליטיים והקדמת הבחירות, ולמרות המאמץ, לא הספיק כ"ץ להגיע להבנות שיאפשרו את קידום החוק דרך חוק ההסדרים.
בעקבות כך פנה השר ליועץ המשפטי לממשלה והבהיר את הנסיבות לבקשת הדחייה. אף שזוהי בקשת הדחייה החמישית במספר, לנוכח הנסיבות הפוליטיות החריגות החליט היועץ המשפטי לאשר דחייה בקיצוץ של חצי שנה בלבד. ההנחה היא כי עד יולי 2021 תוקם ממשלה חדשה, שתטפל בסוגיית הקיצוץ בקרנות ודחיית גיל הפרישה לנשים. ההנחיה לדחיית הקיצוץ תימסר לקרנות בימים הקרובים על ידי הממונה על שוק ההון באוצר ד"ר משה ברקת.
מהאוצר נמסר בתגובה כי "עוד בשנת 2017 התקבלה החלטה על ידי הממונה הקודמת לסגירת הגירעון בקרנות הוותיקות, שעלה על שיעור של 0.65% הקבוע בחוק בדרך של קיצוץ זכויות עמיתים. הפעלת ההחלטה נדחתה על ידי הממונה הקודמת והממונה הנוכחי כדי לאפשר הימנעות מהקיצוץ בין היתר באמצעות העלאת גיל הפרישה לנשים".
עוד נמסר כי "המהלך אמור היה להפחית את הגירעון מהשיעור האמור ולמנוע את הקיצוץ. נושא העלאת גיל הפרישה אינו בסמכות הממונה אלא בידי המחוקק, וסמכות הממונה לעניין המשך הדחייה בהפעלת הקיצוץ כפופה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה. כרגע מסתמן שהוא יאפשר דחייה נוספת של חצי שנה".
ממנהלת קרנות הפנסיה הוותיקות נמסר בתגובה כי לא התקבלה כל פנייה אליהם לדחות את הקיצוץ בזכויות ובאין הנחיה אחרת, החל מינואר 2021 קיצוץ הזכויות יצא אל הפועל".