מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב התראיין היום (חמישי) בתוכניתם של בן כספית ופרופ' אריה אלדד ב-103FM והתייחס לאפשרות מדינת ישראל תיכנס לסגר רביעי בזמן משבר הקורונה. בלינקוב טען כי הוא בספק שהסגר יהיה אפקטיבי, "מכיוון שכדי שהוא יהיה אפקטיבי, הוא צריך להיות הדוק. ספק אם זה הולך לקרות".
"כשמדברים כל הזמן על סגר, זה יוצר ציפייה. אלו דברים שגורמים נזק מיותר. הסגר הזה לא רק עושה נזק כלכלי, כי אומרים שאולי אין ברירה, גם התועלת מבחינה רפואית מוטלת בספק. יצטרכו להשקיע כל כך הרבה מאמצי אכיפה, שספק אם זה הולך לקרות. אז אם יש שני גורמים מצטברים של נזק כלכלי עצום וגם ספק אם יהיה אפקטיבי – אז למה להתעסק בזה כל הזמן?", פתח מנכ"ל משרד האוצר את דבריו.
הוא הסכים שהסגרים הקודמים היו אפקטיביים, אך אמר כי זה נבע מהעובדה שלא היו חיסונים בתקופה ההיא: "בהתחלה הסגר היה מהודק, לאנשים הייתה משמעת, הם לא היו מחוסנים אז הפחד שיחק תפקיד מרכזי. עכשיו כמעט כל הדברים האלה השתנו להוציא המחיר. הרבה מאוד אנשים מחוסנים, אמנם לא מספיק, והרוב לא מפחדים, באופן מפתיע".
לאחר מכן התייחס בלינקוב לתקציב המדינה לשנים 2022-2021 שאושר בממשלה וממתין לאישור הכנסת. לדבריו, התקציב החדש יביא בשורות טובות לקבוצות החלשות באוכלוסייה וכי ניתן יהיה להעבירו במליאה.
למרות זאת, חוק ההסדרים דווקא יותר מסובך: "ראשית צריך לסכם עם יו"ר הכנסת איך בדיוק הוא מבקש שנחוקק את הדבר הזה, ייתכן שהוא יפצל חלק מהחוקים. יש רפורמות משמעותיות מאוד שם, שאני חושב שהן מאוד הגיוניות. הבעיה היא שההתנגדות או ההסכמה לרפורמות הגיוניות לא תלויה בהיגיון הפנימי של הרפורמה אלא לפעמים בסטטוס הפוליטי – למשל העלאת גיל הפרישה לנשים".
בנושא רפורמת החקלאות אמר מנכ"ל האוצר כי "נכון שהרפורמה מעוררת חשש בקרב חלק מהחקלאים, ויש חלק אחר שמרוצים ממנה, כי הם יודעים שהיא צופנת בחובה גם הרבה דברים חיוביים. אני לא יכול להגיד לכם שלא יהיו קשיים אבל מי שמנתח אותה בצורה שכלתנית ויורד לשורשיה ולפרטים שלה, יודע שהיא מיטיבה עם הצרכנים. זה לא מתקבל על הדעת שישראל תהיה אחד השווקים היחידים בעולם המערבי שלא פתוח לייבוא. זה לא הגיוני שכל שנה האוכלוסייה תגדל ולא יהיה ניתן להביא פירות וירקות ממקומות אחרים. זה לא הגיוני שנאכל פה פירות רק בעונות שהם גדלים פה".
לסיום הוא הוסיף: "אני חושב שמדינה לא צריכה להתנהל מתוך חרדה אלא מתוך ביטחון בחוזק שלה ובעתיד שלה. הרי אנחנו לא רוצים לסגור את החקלאות. תראו מה קרה כשפתחנו את שוק החמאה לתחרות – בסוף כמות הייצור הישראלי גדלה ב-10% והצריכה עלתה ב-30%. כלומר, לא רק שהתעשייה הישראלית לא נפגעה, אלא צמחה. נכון שהיא נאלצה קצת להתייעל, אבל הצרכן נהנה בצורה משמעותית. אם לא היינו רוצים פה חקלאות לא היינו מציעים תמיכה ישירה לכל דונם מעובד, תקציבים במעל 2 מיליארד לשכלול ולהשקעות בפיתוח, מתירים הגעה של עוד 6000 פועלים, להפריד בין תוצרת ישראל לחו"ל בסופרמרקטים. הטפת המוסר כאילו לא אכפת לנו מהחקלאות היא לא מקובלת עליי לחלוטין, כל מי שעוסק ברפורמה אכפת לו מהחקלאות הישראלית, מהשטחים המעובדים וממדינת ישראל. אבל הוא רואה גם את האזרחים".