"הישראלים מאוד חכמים": איך הפכה ישראל למעצמת סטארט אפ דווקא בסין?

אמנם כל העולם כבר לא מתקשר אלינו בקשר לטיפול במשבר הקורונה, אבל בכל הנוגע לסטרטאפים, ובפרט לאלו שעוסקים בתחום הביומד, מתקשרים גם מתקשרים. הפעם הבשורה מגיעה דווקא מסין, המעצמה הענקית שלפני כמה שנים הבינה שישראל היא יהלום ששווה לאמץ ולהשקיע בפיתוחים מתוצרתה. היתרונות של המוח היהודי שממציא את הפטנטים לצד השוק הסיני עצום הממדים הם מפתחות בטוחים להצלחה.

MTP הוא מרכז להנדסה ויישום רפואי, שהוקם בשלהי שנת 2015 בתמיכתם של מינהל המזון והתרופות הסיני (CFDA) ומרכז הפיתוח הרפואי וההשקעות הסיני , בעקבות שבוע החדשנות והיזמות שנערך באוקטובר אותה שנה. שנה לאחר מכן כבר הכירה בו ועדת המדע והטכנולוגיה העירונית בבייג'ינג כבסיס למה שהוגדר כ"הישגי התעשייה האסטרטגית של בייג'ינג", שכבר התמקדה במחקר ובפיתוח תרופות, במחקר קליני ועוד.

המרכז מבקש לייצר אקוסיסטם מתאים לחברות מקומיות וזרות מתחום הביומד ולהעניק להם שירותי אקסלרטור (מאיץ) וחממה, במטרה לקדם מוצרים חדשניים בעולמות הרפואה, החל בתרופות, מכשור רפואי, מזון בריאות וקוסמטיקה רפואית וכלה באמצעי חיטוי.

באותה שנה הגיע לכנס החדשנות שוקי הרשקוביץ, יזם ובעלים של חברות הסטארט־אפ הישראליות בטאלין וסונוביה, העוסקות בתחום הביומד. רק כדי לסבר את האוזן, חברת בטאלין (Betalin Therapeutics) מפתחת לבלב ביולוגי מתאי גזע שמפיקים באופן עצמאי אינסולין ומיועד להשתלה בחולי סוכרת. חברת סונוביה מפתחת ציפויים אנטי־בקטריאליים ואנטי־ויראליים לבדים באמצעות טכנולוגיה שמשתמשת בגלי קול כדי להזריק לטקסטיל חלקיקי אבץ שלא מאפשרים לווירוסים ובקטריות להתקיים.

הראש היהודי

מרכז ההשקעות הסיני MTP השקיע עד היום כ־50 מיליון שקל בשבעה סטארט־אפים ישראליים חדשניים בתחומי הביומד, שהם 50% מכלל ההשקעות הזרות של המרכז מחוץ לסין, בהן גם בטאלין וסונוביה של הרשקוביץ. בטאלין, שגייסה עד היום 45 מיליון שקל, נערכת להנפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב, במטרה לגייס כסף למימון הניסויים הקליניים ולעיצוב המוצר שייערכו בבריטניה.

גם קרן המועצה האירופית לחדשנות של האיחוד האירופי הודיעה כי תשקיע בחברה בהשקעת מניות יוצאת דופן. סונוביה הונפקה בתל אביב בהצלחה בשנה שעברה.

"כשנפגשנו עם שוקי לפני שש שנים, הבנו שהישראלים מאוד חדורי אמונה, חרוצים, אנרגטיים וחכמים, ושבסך הכל יש לנו המון במשותף", אומר קוונטין קאו, סמנכ"ל השקעות ופיתוח בינלאומי ב־MTP: "אנחנו חושבים שישראלים ויהודים הם מבריקים וחכמים ועובדים קשה, ממש כמו הסינים. ישראלים טובים בהמצאות וביזמות, והסינים, עם השוק והאוכלוסייה הגדולים שלנו, יודעים להפוך את הרעיון והמוצר הראשוני למעשה".

בדרך לשליטה עולמית

חברות ישראליות נוספות שהמרכז הסיני השקיע בהן הן נוראמי מדיקל (Nurami Medical Ltd), שפיתחה שתל סינתטי המגן על המוח לאחר ניתוחים באמצעות ריפוי קרום המוח; טימקיור (Tymcure Ltd), שפיתחה פתרון חדשני לדלקות תוך־אוזניות שיוצרות סחרחורות, עד לאובדן שמיעה אפשרי; אימפלנט (implant B Ltd), שפיתחה שתל לשיניים שחוסך את הנזק שנגרם בחלק גדול מהשתלות השיניים; P־Square, שממקדת את מאמציה בפיתוח מכשיר רפואי נייד לא פולשני (הולטר) לאבחון ערמונית מוגדלת.

ננוביישן (Nanovation G.S), שפותחה בטכניון והמרכז הסיני השקיע בה, מפתחת פתרונות למחלות ריאה שונות באמצעות חיישן לשימוש מרחוק שמנטר את מצב הנשימה. ננוביישן גייסה לאחרונה מקרן המועצה האירופית לחדשנות (ECI) של האיחוד האירופי 5 מיליון יורו בהשקעת מניות.

"המרכז שלנו מפעיל פארקים תעשייתיים שכוללים גופים שעוסקים במחקר ובפיתוח של תרופות, רגולציה, השקעות ומימון, ייעוץ והדרכה, מומחי IT, מעבדות ציבוריות, מסחור ושיווק ועוד", אומר קאו, ומוסיף שמימון הפעילות והשקעות המרכז מגיע מחברות עסקיות ומאנשים פרטיים בעלי עניין והבנה בטכנולוגיה ובמדעים מדויקים.

רוי ז'ו, ממייסדות המרכז, המשמשת כסמנכ"לית פרויקטים ב־MTP, נרגשת מאוד מההשקעה בבטאלין: "הטכנולוגיה של בטאלין תייתר את הצורך בהזרקות אינסולין ותשפר לאין ערוך את חייהם של חולי הסוכרת לטווח ארוך. בכוונתנו להרחיב את שיתופי הפעולה וההשקעות שלנו בישראל בתחום הביוטק".

כשאני שואלת את הרשקוביץ אם הוא ממליץ לחברות ישראליות שעומדות בפני השקעה לפנות קודם כל לשוק הסיני, הוא עונה ב"כן" חד־משמעי. "זה תלוי איזו חברת סטארט־אפ. חברות בתחומי הביומד זו לחלוטין המלצה. החברות הללו שונות מחברות סטארט־אפ אחרות מכיוון שבתחום הביומד זה לא כמו חברה שבונה את התהליך שלה בצורה קצרה מאוד. ביומד זו חברה שבונה את עצמה באמצעות הרבה ניסויים ולאורך זמן".