בכירי הפוליטיקאים בישראל, ראשי הייטק, רפואה, עסקים, דיור, כלכלה וחדשנות בישראל הגיעו היום (שלישי) לכנס פסגת העסקים של מעריב ו-וואלה! שנערך במלון דן אכדיה בהרצליה. במהלך הפסגה יידונו נושאים שבראש סדר היום הלאומי ובהם נושא הנדל"ן בישראל, מצב העסקים לנוכח משבר הקורונה, ההשקעות הגוברות בישראל, החדשנות הישראלית בתחומי הסייבר, הטכנולוגיה רפואית, התעסוקה ההיברידית, החקלאות, ההי טק והפיננסים, המשבר בענף התיירות ועוד.
ראשון הדוברים היה שר התיירות יואל רזבוזוב, שהתייחס למשבר התיירות בעקבות הקורונה: "אנחנו משתדלים לאזן בין בריאות וכלכלה. אם נראה שהוורינט לא ישפיע על התחלואה הקשה נצטרך לפתוח בכל המהירות". לדבריו, "אני הייתי בין מקבלי ההחלטות. כשראינו את הווריאנטים שמשרד הבריאות הציג, ואמרו שעל אלו לא הרמנו דגל אדום. יש פה דגל אדום, ואנחנו כן מרימים וסוגרים. כשאתה נמצא בין מקבלי ההחלטות אתה מבין שאתה צריך לפעול מהר ולשמור על בריאותם של אזרחי מדינת ישראל. עדיף שנפעל מהר ונסגור ונאתר כאן את המאומתים ונמנע את ההתפשטות מאשר שנתעורר עוד חודש. גם כך וגם כך יבקרו אותנו. איך נמנע בפעם הבאה? אנחנו משתכללים. בנוסף, יש לנו חיסונים, אנחנו מדינה מחוסנת. ילדים מתחסנים, וזה נותן לנו גם את ההגנה".
על איכוני השב"כ אמר רזבוזוב, כי היה בעדם וגם עכשיו, "כי זה הכלי היחיד לאתר את אותם מאומתים. בושה לנו שלא פיתחנו עדיין אפליקציה אזרחית, למה צריך להפעיל את שב"כ? כאילו אין לו מה לעשות חוץ מלאתר מאומתים?".
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שוחח עם ליאת רון ואמר כי משרדו החל לערוך ביקורת על ההיערכות הישראלית לגרעין האיראני. "חלק מחוסנה של ישראל הוא שכולם כפופים לביקורת, כולל מערכת הביטחון, צה"ל וגופי המודיעין שלנו", אמר. "הסיכון האיראני הוא סיכון מרכזי שמלווה אותנו פה במדינת ישראל. אנחנו עוסקים בכך, הן בהתנהלות של מערכת הביטחון והן בהיערכות גופי המודיעין. דוחות מבקר המדינה הם ברובם ככולם שקופים ומדווחים לציבור. התשובה היא כן, הנושא הזה על שולחני. התחלנו ביקורת בנושא הזה מתוך ראייה שמדובר בסיכון מרכזי".
המבקר התייחס גם לאיום הסייבר, ואמר כי הוא בודק את מאגרי המידע של רשות המסים: "יש סיכון רב בכך שהמידע המרכזי על כלל אזרחי המדינה, שנמצא בידי רשויות המס ונוגע להון של כולנו ולהכנסות של כולנו, האם הוא מוגן. מדובר באחד המאגרים הגדולים ביותר במדינה, ומעבר לזה שהוא נוגע לכל אחד מאיתנו, יש לו השפעה על תקציב המדינה, מכיוון שמכאן גוזרים את האומדנים של הכנסות המדינה".
פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, התייחס בכנס לתחזית הכלכלית ל-2022: "בהערכות הכלכליות שלנו בבנק הפועלים, ואנחנו גם בקשר עם המגזר העסקי, המשק הישראלי יהיה בתנאי פתיחה טובים מאוד ל-2022. אני מדבר על רמת המאקרו. רק אתמול פורסמו נתונים על שיפור נוסף בשוק העבודה. המילה שמאפיינת הכי טוב את המצב הוא שהמשק ייפתח בתנופה כלכלית. אנשים אומרים לי שמקורות כספיים יש, הבעיה היא למצוא את הפרויקטים המעניינים. היו ימים שהיה מחנק באשראי. התחום הבולט ביותר הוא ההייטק, וזה בדיוק הסיפור שם. כסף יש, השאלה היא לבחור עם פינצטה מה יהיו הפרוייקטים המעניינים. ישראל, לא בהרבה שנים בהיסטוריה שלה, הייתה במצב הזה. כפי שאמרתי קודם לכן, תנאי הפתיחה אמורים להיות טובים. במובן הזה, שנת 2022 צריכה להיות שנה טובה מאוד".
מייסד ומנכ"ל חברת צ'ק פוינט, גיל שוויד, התייחס בשיחה עם ליאת רון למתקפות הסייבר, והזהיר מהעתיד לבוא: "הדבר המפחיד הוא שבהתקפות סייבר כלי הנשק הכי מתוחכמים יכולים להגיע לידיים של כל ילד. זה יכול להיות גם טרוריסט. נדמיין את התרחיש הנורא, שגישה ל-F35 תהיה לכל ילד שרוצה להתקיף אותנו. הכוונות שלו יכולות להיות כלכליות או אידאולוגיות נגד המדינה".
שוויד גם חשף מה הוא חושב על חברת NSO: "אני מקווה שזה לא פגע בעסקים שלנו. יש פה בעיה מוניטין קשה. מהיום הראשון שנכנסתי לתעשייה הזו בחרתי להיות בצד שאין איתו כמעט בעיות אידאולוגיות. לא רציתי להיות חלק מהמערכת ההתקפית".
שר האוצר אביגדור ליברמן אמר בשיחה עם כתבת מעריב אנה רייבה ברסקי, כי כולם שואלים איך קואליציה כזו יכולה לתפקד. היא יכולה לתפקד ברגע שמתמקדים בחמישה נושאים שהם הקונצנזוס הלאומי הרחב - יוקר המחיה, מחירי הדיור, מאבק בפשיעה, שדרוג שירותי רפואה והפקקים בכבישים. כל עוד אנחנו נישאר כקואליציה בין אותן חמש הנקודות אפשר להתקדם. מה שמעניין את האזרחי הישראלי זה קודם כל יוקר המחיה ומחירי הדיור".
יוסי רוזן, יו"ר דירקטוריון המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, שוחח עם פרשן מעריב יהודה שרוני על השקעות בתחום האנרגיה הירוקה, ונשמע פחות אופטימי לגבי האפשרות שבקרוב נראה רק מכוניות חשמליות:"לתכנן ל-2050 הרבה יותר קל כי לא צריך להוכיח את זה. אנחנו בסופו של דבר מאמינים שיש שינוי רציני בתמהיל. מי שחושב שב-2030 ייסעו בישראל רק במכוניות חשמליות משלה את הציבור. בסופו של דבר יהיו יותר מכוניות חשמליות, יהיו מכוניות על מימן ומכוניות על טכנולוגיה חדשה, אבל לא ניתן ב-2030 להגיע לזה, אולי ב-2050.
סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת, שוחחה עם כתב הבריאות של מעריב, אליאב בטיטו, על עתיד הרפואה בשנים הקרובות. בדבריה התייחסה רגב רוזנברג לשאלה האם צריך להטיל סנקציות על לא מחוסנים, ואמרה כי לדעתה "לא צריך להטיל עליהם הגבלות, אלא לתת הקלות מסוימות רק למחוסנים. פטור מבידוד למשל. השר ליברמן אמר שצריך להשאיר את המשק פתוח, צריך לגרום לאנשים להמשיך לעבוד ולשמור על אנשים מדוכאי חיסון. זה מה שצריך להיות בראש".
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, תקף בכנס את הממשלה על מדיניותה לגבי העסקים ויוקר המחיה וענה לביקורת על כך שבעלי העסקים לא מורידים מחירים: "זה לא אמת. אנחנו קיבלנו דוח מפורט מהלמ"ס, על מה שקרה למחירים בקטגוריות מוצרים רבות. הייתה ירידת מחירים ריאלית ברמה של בין 20 ל-28 אחוז במוצרים רבים. במקום שבו יש תחרות יורדים המחירים. יחד עם זאת, צריך להבין שאנחנו בתקופת עליות מחירים דרסטיות בחומרי גלם, גם בחיטה וגם במוצרי פלסטיק. אתה נמצא במצב שחומרי גלם התייקרו מאוד. לקיים תחרות, זה לא רק במגזר העסקי. הממשלה מחויבת לדאוג שהמונופולים יפעלו כמו שצריך".
השר לביטחון פנים, עמר בר לב, התייחס לאפשרות שהתקוממות בחברה ערבית, כפי שקרה במבצע שומר החומות, תתרחש שוב, ואמר כי זאת אפשרות קיימת: "כמובן שזה עלול לקרות, אנחנו עושים מאמצים שאם זה יקרה בפעם הבאה התגובה תהיה מהירה ויעילה יותר - לעצור תהליך כזה באבו. הדבר השני לעשות את המקסימום כדי שבכלל לא יקרה. זה סיפור ארוך יותר, יש מהלכים גדולים שכלל ממשלת ישראל צריכה לעשות".
בפאנל על בהנחיית ליאת רון, ובהשתתפות נוי הדס, בעלת רשת "נוי השדה" ועו"ד רועי כהן, נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, דנו המשתתפים ביוקר המחיה ומחירי המוצרים ברשתות השיווק. "במידה והיו מושקעים משאבים בחקלאות יוקר המחיה היה פוחת משמעותית והייתה פה סחורה איכותית יותר, והמחירים כמובן יירדו. זה ישמור על הכלכלה, ייבוא לא יפתור את הבעיה הזו", אמרה הדס. היא התייחסה לדוגמה של מחירי התותים ואמרה: "למה אני מוכרת ב-39 שקלים לק"ג תותים ושופרסל מוכרת ב-70? הבעיה היא שהם לא יודעים לתפעל מוצרים שהם בעלי חיי מדף קצרים. הם קונים במחיר נמוך, ובעצם גם אם היו מייבאים את המוצר הם היו גוזרים את הקופון. הם שולטים במחיר, לא החקלאי ולא הייבואן".
כהן התייחס להחלטה של שר האוצר שלא לפצות בעלי עסקים ואמר כי הוא מוריד את אמון הציבור בממשלה: "עכשיו, בפתחו של הגל החמישי, שוב אותן טעויות. הרי אותו עסק, שבצורה כזו או אחרת הטילו עליו מגבלות, צריך להמשיך לשלם ארנונה, משכורות. אנחנו לא רוצים מענקים לכלל העצמאים, מי שנפגע - לתת לו בפינצטה מענה".
ד"ר גל אביב, מייסד ומנכ"ל בלנדר טכנולוגיות פיננסיות, שוחח עם יהודה שרוני על עתיד הבנקאות החדשה ומתח ביקורת על חוסר המודעות הפיננסית של הצרכן הישראלי: "הוא לא פראייר, הוא חסר מודעות פיננסית. בצרפת תלמד כבר ביסודי על זה. בישראל, מאיזושהי סיבה לא מלמדים את זה".
המשנה ליועמ"ש לשעבר ארז קמיניץ, שוחח עם יהודה שרוני על מחירי הנדל"ן המאמירים, ואמר כי "צריך למצוא את הדרך לא רק לכפות את הבנייה על ראשי הרשויות, אלא לראות באיזו דרך אפשר לתת תמריצים, ולנסות לקדם תשתיות בנייה. ככל שאתה מעצים זכויות, כך המטלות על הרשות המקומית גדלות, ומזה חוששים ראשי הרשויות. צריך לגרום להם לשלב זרועות ולהוציא היתרי בנייה מהר יותר".
פרופ' אייל וינקלר, מומחה בכירורגיה פלסטית וניתוחים קוסמטיים, מייסד ומנהל מרפאות וינקלר קליניק, שוחח עם כתבת הבריאות של וואלה, מירב כהן על עתיד תעשיית הטיפולים והניתוחים האסתטיים, ואמר כי קורות שתי תופעות מאוד מעניינות. להגיע ל-100 זה כבר לא מטרה בלתי מושגת. בעוד עשור או שניים נצטרך לעסוק בשינויים מהותיים יותר בעצירת ההזדקנות של הגוף. זה כבר לא יהיה מכניסטי. יש למשל שיתוף פעולה עם חברה ישראלית שעוסקת בתעשיית הלייזרים, ואנחנו חושבים שנצליח להגיע למקומות שבהם נעצב את השומן בגוף, למשל, באופן פחות פולשני ולא באמצעות תרופות שמשגעות את המוח. לשם זה הולך. דבר נוסף, אם את שואלת על משהו אתי, נצטרך להתעסק עם הגנים. בעיה אתית, אבל נגיע לשם".
איל וולדמן, יו"ר וולדו הולדינגס ולשעבר נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, שוחח עם קרן אוזן על תחום ההיטק ועל תופעת חדי הקרן. לטענת וולדמן, בישראל יש יותר יוניקורנים מאשר באירופה בגלל התרבות: "תסתכלי על גרמניה או יפן, אנשים מפחדים מכישלונות, והמצטיינים הולכים לעבוד בחברות הגדולות במקום לפתוח סטארט אפ. בישראל מי שבראש הכיתה שואף לפתוח סטארט אפ. אנשים לוקחים כאן יותר סיכונים. אירופה הרבה יותר שמרנית, ופה חותרים לסיכון. אני חושב שפחות מ-5% מהסטארטאפים שמצליחים יכולים להפוך להיות יוניקורן. אנשים צריכים לקחת את הסיכונים ולהיות מחושבים. הסיכוי להצליח הוא קרוב ל-5%".