יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן) יכנס הבוקר (שני) את הוועדה לדיון ברפורמה בבנקאות ובקיצוץ במסגרות האשראי בכרטיסי האשראי הבנקאיים (בנק הפועלים ובנק לאומי) מינואר 2022. הקיצוץ הוא חלק מרפורמת שטרום, שנועדה להגביר את התחרות בין הבנקים.
חברי הכנסת אורי מקלב (יהודה התורה), מיכל שיר (תקווה חדשה), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), ינון אזולאי (ש"ס) ודוד ביטן (הליכוד) דרשו לקיים את הדיון היום מחשש כי הקיצוץ יפגע קשות בשכבות החלשות ובקשישים.
הבנקים חויבו במקור לקצץ ב־10 מיליארד שקל את המסגרות בכרטיסי האשראי שהונפקו על ידם. הקיצוץ הוא על מסגרות בסכום של 5,000 שקל ומעלה והוא חל על 50% מהמסגרת. למרות זאת, עקב התפרצות הקורונה צומצם הקיצוץ ל־45% והוא חל על מסגרת של 7,500 שקל.
תוקף ההקלה צפוי לפוג בסוף חודש ינואר, ואם לא יחול שינוי כלשהו ההוראות ייכנסו מיד לתוקף במתכונתן המקורית. ברפורמה הונח כי קיצוץ מסגרות האשראי הבנקאיות יעודד את חברות האשראי החוץ־בנקאיות להתחרות בבנקים. על פי נתוני הפיקוח על הבנקים, דבר זה לא קרה.
חברות האשראי החוץ־בנקאיות לא סיפקו את המחסור במסגרות אשראי, ולכן אם המהלך ייכנס לתוקף בינואר 2022, אלפי לקוחות עלולים להיפגע ויכולתם לקבל אשראי תרד באופן דרסטי. מדובר בשכבות המוחלשות, שאין להן מסגרות בחשבונות העו"ש בבנקים.
עמדה זו תוצג היום בוועדה על ידי אילנית מדמוני, מנהלת יחידת החדשנות בבנק ישראל, שניהלה שיח בנושא עם יו"ר ועדת הכלכלה ונציגי הארגונים החברתיים. עמדתם של חברי הוועדה זוכה במפתיע לתמיכה של ארגונים חברתיים שונים, שחוששים מפגיעה בשכבות המוחלשות.
כדי למנוע את הפחתת מסגרות האשראי יש צורך בקבלת הסכמת האוצר ובנק ישראל. לשר האוצר אביגדור ליברמן יש סמכות לשנות את התקנות. באופן עקרוני אפשר לדחות את לוח הזמנים למועד לא ידוע, אבל במקרה כזה יהיה צורך בשינוי חקיקה וקבלת הסכמת הכנסת.