בצל הלחימה באוקראינה: האם ישראל יכולה להרוויח ממרוץ החימוש האירופי?

בארבע השנים שבין 2017־2021 ירדו המכירות של ציוד ומערכות נשק וביטחון ברחבי העולם ב־4.6% לעומת ארבע השנים 2012־2016. העולם היה רגוע, ובעיקר בשנתיים האחרונות היה עסוק יותר בנגיף הקורונה מאשר במלחמות. מי בכלל חשב על מלחמה באירופה לאחר הטראומה של מלחמת העולם השנייה? מי העלה בדעתו אפשרות למלחמת עולם שלישית?

הפלישה הרוסית לאוקראינה הכניסה לחרדה את מדינות אירופה, שנחו על עלי הדפנה במשך עשרות שנים, מאז תום מלחמת העולם השנייה. האירופים נסמכו בעיקר על הכוחות הצבאיים האמריקאיים החונים באירופה, ובגרמניה בפרט. עוד נסמכו האירופאים על רכישת כלי נשק וציוד ביטחוני, לרוב בהנחה, מהאמריקאים.

מדינות מערב־אירופה זלזלו בדרישה האמריקאית לעמוד בהסכם של ברית נאט"ו משנת 2014, שלפיו עד 2024 עליהן להגיע להוצאה תקציבית של 2% מהתוצר על ביטחון. גם הלחצים של הנשיא האמריקאי הקודם דונלד טראמפ לא הועילו. האירופאים העדיפו לבלות ולהעלות את רמת החיים, ולצאת לחופשות ארוכות על חשבון ימי חופשה שהמעביד נותן, בניגוד לארה"ב, בעוד הם מקבלים הגנה מקיפה מארה"ב.

שימו לב, מספר שעות העבודה השנתיות בגרמניה ירד בכ־24% בתוך פחות מ־40 שנה, ל־1,354 שעות בשנת 2017, טרם הקורונה, לעומת ארה"ב - עם 1,757 שעות שנתיות, ירידה של כ־3% בלבד באותה תקופה. גם שעות העבודה השנתיות בצרפת, ספרד ובריטניה נמוכות יותר משל ארה"ב. למה להתאמץ אם הברון האמריקאי מכסה חלק חשוב מהוצאות הביטחון של אירופה מאז תום מלחמת העולם השנייה (ו"תוכנית מרשל", סיוע כלכלי אדיר, שהציל את אירופה מפשיטת רגל ועוני בתום ההרס של אירופה כתוצאה מהמלחמה ההיא)?

הקנצלרית הגרמנית הקודמת אנגלה מרקל אטמה אוזניה לדרישה האמריקאית, בעיקר מצד טראמפ, לעמוד בהסכם להוצאה של 2% מהתוצר על ביטחון. עכשיו אירופה מזועזעת מהמלחמה באוקראינה, שמזכירה יותר את מלחמת העולם השנייה מאשר מלחמות זעירות יחסית בשולי היבשת, כמו בקווקז או ביוגוסלביה לשעבר. מדינות אירופה נדרשות מיד לשנות כיוון ולהעלות את תקציב הביטחון והחימוש.

ישראל, שבמשך עשרות שנים נאלצה להשקיע במחקר ופיתוח ושימושים בשטח הלחימה במערכות נשק מתקדמות, כדי לשמור על עצם קיומה בסביבה הערבית העוינת, שבעשרות השנים האחרונות הצטרפה אליה העוינות האיראנית, היא אחת המקורות המיידיים לרכישות ביטחוניות עכשוויות של אירופה.

מנוע צמיחה נולד

היצוא הביטחוני של ישראל, שאולי כבר הגיע ל־9 מיליארד דולר בשנת 2021 לאחר 8.3 מיליארד דולר בשנת 2020, 3% מהיצוא הבטחוני העולמי, יקפוץ מדרגה השנה ובשנים הבאות - עם מכירות מוגברות לכל העולם, שלפתע נחרד מאפשרות של מלחמות נרחבות. תעשיית ההייטק הישראלית, שהייתה בראש החץ של המשק הישראלי בשני העשורים האחרונים, תאמץ לחיקה את התעשייה הביטחונית, וזו תשוב ותפרח לצידה. למשק הישראלי יהיו שני מנועי צמיחה.

בשנים האחרונות, 2017־2021, הפכה ישראל ליצואנית הנשק העשירית בגודלה בעולם, כך על פי המכון הבינלאומי לשלום של שטוקהולם. חלק מהיצוא הביטחוני נועד להפחית עלות פיתוח אמצעי לחימה עבור צה"ל: ככל שמייצרים יותר, עלות הפיתוח הגבוהה מתפזרת ומתחלקת על יותר מכירות בארץ ובעולם. חלק מהיצוא הוא עסקי רגיל, שנועד רק להשיא רווח: לעתים מוכרים מערכות נשק שצה"ל אינו רוכש. זה בד"כ פחות אטרקטיבי, כי הקניין מתפלא למה צה"ל אינו רוכש פריט כזה או אחר.

חלק מונע מאינטרסים מדיניים של ישראל. מדינות המפרץ רכשו מערכות נשק ואמצעי ביטחון מתחת לרדאר, ללא פרסום נלווה, עוד לפני "הסכמי אברהם" הגלויים. עוד בשנת 2020 הן רכשו אמצעי לחימה וביטחון בהיקף של 0.8 מיליארד דולר. יש להניח כי נמכרו למדינות המפרץ גם תוכנות סייבר להגנה ומתקפה, וכנראה גם תוכנת פגסוס של NSO.

הביקורים התכופים של שרי הממשלה וראשי מערכת הביטחון הישראליים במדינות המפרץ מאז הסכמי אברהם, כולל ביקור הרמטכ"ל בבחריין בדיוק לפני שנה, רק מדגישים את ההאצה שתהיה ביצוא הבטחוני למפרציות. "פסגת הנגב", שהתקיימה השבוע, תאיץ תהליכים למכירות נשק למדינות ערב כנגד האיום האיראני. לא ירחק היום וגם סעודיה, יבואנית הנשק הגדולה בעולם, תרכוש מערכות נשק מישראל, מעבר לרכישות סודיות. על פי פרסומים שלא אושרו, ישראל מכרה לסעודים את מערכת הרוגלה פגסוס תמורת האפשרות לטוס מעל שטחה.

עוד בשנים האחרונות היו מכירות מוגברות לאחת ממדינות החשובות בקווקז, שלה גבול עם איראן, אזרבייג'ן. נמכרו מערכות נשק חכמות, וגם כלי טייס מאויש מרחוק, כטמ"ם, כולל מתאבדים, ואלה הכריעו את המלחמה בין אזרבייג'ן לארמניה. למרות העויינות בין ישראל וטורקיה באותם ימי מלחמה, ספטמבר־נובמבר 2020, ייתכן שהיה שיתוף פעולה סמוי בין ישראל לטורקיה. טורקיה אף היא סיפקה כטמ"ם מתאבדים מסוג Baykar לעם האזרי, שהוא עם ממוצא טורקי.

התעשייה האווירית מכרה מטוסי הרון לסוגיהם לשהייה של עשרות שעות באוויר, גם 52 שעות, עם חיישנים אלקטרו־אופטיים, מכ"ם ומכ"ם ימי וציוד לאיסוף מודיעין, לעשרות מדינות, כולל משמר החופים של אירופה, גרמניה שחכרה אותם, יוון וכן אזרבייג'ן, טורקיה, מרוקו, דרום קוריאה, סינגפור, ארה"ב ברזיל והודו.

חלקה של אירופה ביצוא הביטחוני של ישראל בשנת 2020 היה 30%, כך עפ"י נתוני משרד הביטחון, אחרי זה אסיה והפאסיפי 44%, צפון אמריקה 20% והשאר אפריקה ואמריקה הלטינית. עכשיו, בעקבות המלחמה המדממת באוקראינה והשלכותיה על הפחד של האירופאים מצפונות העתיד, היצוא לאירופה יגדל. כל מדינה באירופה תיאלץ להגדיל את ההוצאה הביטחונית שלה. התעשייה הביטחונית תתחרה באירופה בעיקר בארה"ב, שממנה האירופאים מייבאים 54% מהציוד הצבאי והביטחוני.

גרמניה אחרת

גרמניה כבר הודיעה על תוספת של 100 מיליארד יורו בשנה והעלאת תקציב הביטחון מ־1.5% מהתוצר ל־2%, כדרישת ארה"ב וברית נאט"ו כאמור. גרמניה שולחת עכשיו לאוקראינה רקטות נ"ט שפותחו בגרמניה, אבל המפעל לייצור הרקטות נרכש ע"י רפא"ל. גרמניה, בעלת הכיסים העמוקים, תתחיל עכשיו לחרוג ממדיניות הצבא הקטן, שבהנחיית ארה"ב החזיקה מאז תום מלחמת העולם השנייה. הפריט האהוב ביותר על הגרמנים הוא "מעיל רוח" של רפא"ל, המיירט טילים המכוונים לטנק ונוסף לכך באותן שניות קריטיות מאתר את  מקור השיגור, שלעברו נשלח מיד טיל לחיסול מקור הירי לעבר הטנק. המערכת הישראלי משולבת בטנק הסטנדרטי של צבא גרמניה, ליאופרד־2.

הגרמנים מוכרים לישראל צוללות, על כך דובר הרחבה בשנים האחרונות. גם שוודיה לא לוקחת סיכון: היא הודיעה כי היא מגדילה את תקציב הביטחון שלה עקב המלחמה באוקראינה. תקציב הביטחון השוודי, כ־6.7 מיליארד דולר, יגדל עד 2025 ל־9.3 מיליארד דולר, ויעלה מ־1.2% מהתוצר ל־1.5% מהתוצר. כבר השנה יגדל תקציב הביטחון השוודי בכ־0.3 מיליארד דולר. שוודיה הודיעה כי תרכוש מאלביט מערכות הישראלית פגזי טנקים בעשרות מיליוני דולר.

בריטניה, שצמצמה את תקציב הביטחון שלה באופן דרסטי בעשרות השנים האחרונות, במקרה זה - ירדה להוצאה של 2% מהתוצר, מתלבטת בימים אלה אם להעלות מחדש את תקציב הביטחון שלה. בשנת 2021 כבר עלה התקציב בשיעור ריאלי של 4.8%. מערכת הביטחון הבריטית רכשה מיצרנים ישראלים בשנת 2018 ציוד צבאי בהיקף של 46 מיליון ליש"ט, כולל מחברה בבעלות אלביט הנמצאת בבריטניה, שממנה נרכש ציוד מציאות מדומה. נשיא צרפת עמנואל מקרון אומר כי תהיה חובה להגדיל את תקציב הביטחון בתיאום מדינות האירופאיות, אך הוא לא פירט.

הודו, עליה מתחרים כילדים בגן ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הביטחון בני גנץ, היא יבואנית חשובה של מערכת נשק ומערכות ביטחון מישראל, ושיתוף הפעולה עמה נמשך זה שלושה עשורים. הודו היא יבואנית כלי הנשק השנייה בגודלה בעולם, לפני מצרים, אוסטרליה וסין. אין להודו ברירה אלא להתחמש מול סין, הממשיכה לצבור עוצמה צבאית לאחר שצברה כוח כלכלי רב בעשרות השנים האחרונות. היצוא הישראלי להודו עומד על כ־1 מיליארד דולר בשנה. בפרקטיקה, ישראל מעבירה בתחילה מערכות נשק להודו ולאחר מכן ההודים מקבלים רישיון לייצר מקומית מערכות בהודו גופא, כך שחלק מהערך המוסף נשאר בהודו.

היצוא להודו כולל טילים, כטב"מים מתאבדים, כמה סוגים של מטוסים לא מאוישים מסוג הורן, ומטוסים ללוחמה אלקטרונית. שתי החברות הביטחוניות הפעילות ביותר בהודו הן התעשייה האווירית ואלביט מערכות. חברות הודיות חתמו על הסכמים לרכישה ופיתוח ציוד לראייה למרחוק, קסדות חכמות לטייסים וגם טילי שיוט ארוכי–טווח, טילים לטווח בינוני ומערכות רדאר. התעשייה האווירית מייצאת טילי ברק 8 וטילים נגד מטוסים. יש חוזים מול הודו לשנים, במיליארדי דולרים, על רקע תביעות טריטוריאליות של סין בהרי ההימלאיה.

כל חתימה בין ישראל להודו היא בדרך כלל עם רישיון לייצור מקומי של ציוד, תחת פיקוח, הרשאה ופטנטים של היצרן הישראלי המקורי. שימו לב כי הודו מורשית לייצר ואף לייצא כטמ"ם כמו גם תחמושת, באישור ישראלי, למדינות בדרום–מזרח אסיה, וזאת כדי להפחית העומס על תקציב הביטחון של המדינה, הענייה משמעותית מסין. ההערכה היא כי מערכות הלייזר שמפותחות כיום בישראל יגיעו בסופו של דבר גם לידיים הודיות.

בכלל, הרבה חברות ישראליות מבקשות רישיון יצוא למערכות נשק ציוד, סייבר ורוגלה ליצוא. בשנת 2021 היו יותר מ–5,000 בקשות לרישיונות יצוא בטחוני ל־130 מדינות בעולם. בישראל רשומים 1,700 יצואני ביטחון עבור 11,000 מוצרים, כך על פי נתוני משרד הביטחון.

כמובן שישנם גם אלפי רישיונות שבוטלו בגלל שינוי במדיניות לגבי מוצר ספציפי, יעד היצוא או חשש כי ישראל תיתפס כמייצאת לאזורי מלחמה קיימים או מלחמות אזרחים, מה שעלול לכער את ישראל בעיני העולם ולהרע את מצבה של התעשייה הביטחונית, שמטבע הדברים אינה יכולה להצטייר כחיובית, בהגדרתה.

כל הנתונים בכתבה מתבססים על פרסומים פומביים ממקורות זרים