שירות התעסוקה מפרסם הבוקר את דוח מחלקת המחקר שלו לסיכום שנת 2021 – שנת התאוששות המשק ממשבר סגרי הקורונה של 2020.
שנת 2021 אומנם החלה בשיא במספר דורשי העבודה בשירות התעסוקה, שעמד בחודש פברואר 2021 על 867 אלף, אבל מפתיחת הסגרים חלה ירידה עקבית ורצופה במספרם.
המגמה התחדדה עם תום הפסקת הזכאות לדורשי עבודה בחודש יולי (מתחת לגיל 45) ובחודש אוקטובר (גיל 45 ומעלה), כאשר מספר דורשי העבודה ירד ל־341.6 אלף ול־206 אלף בהתאמה.
בחודש האחרון של שנת 2021 עמד מספר דורשי העבודה הרשומים על 177.8 אלף והתקרב למצב שקדם למשבר. עם זאת, בשירות התעסוקה מדגישים כי הגם שמספר תובעי האבטלה חזר לרמתו לפני המשבר, מספר תובעי הבטחת ההכנסה נותר גבוה גם עם תום המשבר - בסוף שנת 2021 מספרם עמד על 77 אלף בהשוואה למספרם טרום המשבר, כשאז הוא עמד על 62 אלף בלבד.
פערים נוספים אפשר לראות בחלוקה לפי מאפיינים דמוגרפיים, כמו שיעור גבוה יותר של דורשי עבודה ערבים. כמו כן, אפשר לראות פערים לפי קבוצות גיל: מחד גיסא, קצב החזרה לעבודה של צעירים היה איטי יותר ביחס לתקופה שלפני המשבר; ומאידך גיסא, בקבוצות הגיל 25־44 מספר תובעי האבטלה החודשי הממוצע ירד בין 2019 ל־2021 (ירידה מ־26 אלף ל־21 אלף בגיל 35־44) לעומת פער הפוך בקבוצות הגיל 45־65 (עלייה ל־25 אלף לעומת 12 אלף בגיל 45־54). נתונים אלו מלמדים כי עם החזרה לשגרה רבים מהם עדיין לא חזרו להיקפי התעסוקה שהיו מקובלים עבורם טרם המשבר.
על פי הדוח, אף ששוק העבודה התקרב בסוף שנת 2021 למצב שקדם למשבר במגוון מדדים, כמו שיעורי התעסוקה, שיעורי ההשתתפות ומספר דורשי העבודה, כשבוחנים את הנתונים לעומק אפשר לראות לא מעט מגמות שונות ולעתים אף תהליכים סותרים.
"השיעור והמספר של הגברים המועסקים הגיע בסוף שנת 2021 למצב שקדם למשבר בניגוד לנשים שטרם חזרו למצבן באותה תקופה", נכתב בדוח.
כך במהלך הסגר הראשון הפער בין נשים לגברים עמד על כ־124 אלף דורשות עבודה יותר מאשר הגברים באותו סטטוס. עם החזרה של המשק לפעילות במהלך שנת 2021 הלכו והצטמצמו הפערים בין המינים, כאשר הפער בדצמבר 2021 עמד על כ־6.4 אלף בלבד, אך נותר בעינו.
רק 31% מהגברים החרדים עובדים במשרה מלאה
מהדוח עולה כי ברבעון הרביעי של שנת 2021 עדיין היו שיעורי התעסוקה של מרבית קבוצות האוכלוסייה נמוכים מאלו שהיו ב־2019. לפי הדוח, בשתי קבוצות אוכלוסייה היה שיעור התעסוקה גבוה יותר.
בקרב הנשים החרדיות הגיע שיעור התעסוקה ל־81% - בכך הן השיגו את יעד התעסוקה שלהן ל־2030 ואף עברו אותו - ושיעור התעסוקה בקרבן היה נמוך בכ־1.5% בלבד משיעור התעסוקה בקרב הנשים היהודיות הלא־חרדיות. כמו כן, בקרב הנשים הערביות עמד שיעור התעסוקה על 41% – גבוה ב־4% משיעורו בסוף 2019.
עם זאת, למרות שיעור התעסוקה הגבוה של החרדיות היקף התעסוקה שלהן ושל הערביות קטן, ובהתאמה שכרן נמוך – ברבעון האחרון של 2021 עבדו במשרה מלאה (יותר מ־35 שעות שבועיות) רק 37% מהנשים החרדיות ו־26% מהנשים הערביות. נוסף על כך, רק 31% מהגברים החרדים מועסקים במשרה מלאה.
זאת ועוד, שיעור התעסוקה נפגע בייחוד בקרב גברים ערבים, ובשנת 2021 היה נמוך בכ־8% משהיה בשנת 2019 וב־12% מיעדי התעסוקה של הממשלה ל־2030.
במקביל חלה עלייה חדה בשיעור חסרי המעש (אלה שאינם עובדים ואינם לומדים) בקרב הגברים הערבים הצעירים. בשיא המשבר עמד שיעור חסרי המעש על 43%, ובמחצית השנייה של 2021 הוא ירד, אך עודנו גבוה מאוד – 35%.
בסוף 2021 שיעור המועסקים בהייטק עלה ב־15% ביחס ל־2019, אבל ענף האירוח והאוכל שנפגע באופן החד ביותר במהלך הסגרים לא התאושש באופן מלא גם בסוף 2021, ומספר המועסקים בו נמוך ב־19% יחסית ל־2019.
שיעור הנשים בקרב המועסקים בהייטק ירד ב־2021 ל־33.4%, ושיעור הנשים בתפקידים טכנולוגיים בהייטק נמוך עוד יותר ועומד על 27.5%.
כיום 10.3% מהעובדים במשק מועסקים בענפי ההייטק.