בנק ישראל מעריך שהאינפלציה תמשיך לעלות במונחים שנתיים ותחצה את רף ה־4%. תחזית עדכנית של האינפלציה תפורסם בקרוב. בדברים שנשא השבוע במכון אהרון במרכז הבינתחומי הרצליה, התייחס הנגיד פרופ' אמיר ירון לשלוש סוגיות מרכזיות: האינפלציה, ענף ההייטק ופעילות משרד האוצר.
הנגיד הציג את ציפיות האינפלציה של החזאים וציין כי היא תרד רק ברבעון הראשון של 2023, ואילו ברבעון השני של אותה השנה היא תתכנס לתוך יעד האינפלציה הממשלתי (1%־3%).
לדברי הנגיד יש שתי משמעויות: ראשית, תחזית האינפלציה של בנק ישראל ל־2022 תעודכן כלפי מעלה. שנית, שבהחלטת הריבית הקרובה של הוועדה המוניטרית, שתהיה ב־4 ביולי, היא שוב תעלה.
הנגיד ציין כי למרות שהאינפלציה בישראל גבוהה מהיעד, הרי שהאינפלציה אצלנו נמוכה משמעותית בהשוואה לארה"ב ולמדינות ה־OECD. "למרות זאת, אנחנו נחושים להחזיר אותה ליעד", הדגיש הנגיד ושב ורמז על אפשרות להעלאת הריבית.
על רקע התגברות האינפלציה ובהתייחס לפרסומים על עסקת חבילה במשק, שלל פרופ' ירון את האפשרות להסכמי הצמדה למדד של השכר ותוספת יוקר. הנגיד שב על עמדתו בנושא התקציב והמליץ לממשלה לעבור בנושא התקציב לשיטה של יעד גירעון מבני, הנגזר מביצועי המשק, במקום כלל ההוצאה הנהוג היום.
הנגיד הרחיב את דבריו על מצב הייטק והפרסומים על האפשרות להאטה בענף שאותם הוא אישר. עם זאת, לדבריו מרבית חברות ההייטק נהנות מהכנסות, נזילות וגם נגישות למקורות אשראי, ולכן גם אם תהיה האטה, היא לא תהיה בסדרי הגודל של משבר הדוט קום.
פרופ' ירון הוסיף: "ההתכווצות בקורונה הייתה קטנה בזכות ההייטק. הוא מטבעו חשוף לכלכלה העולמית אבל הוא עמיד ומבוזר בהרבה תחומים. יש לו הכנסות, וזה לא רק 'כלכלת חלומות' כפי שנהוג היה לחשוב בעבר".
יו"ר בנק לאומי סאמר חאג' יחיא אמר באותו כנס כי האינפלציה בפועל גבוהה מ־4% לשנה, וכי מדובר בעיוות בחישוב הלמ"ס. מקורה של האינפלציה הוא בצד ההיצע והביקוש ובגלל עליית מחירי התשומות, העלאת הריבית תחמיר את המצב. לדבריו, "האינפלציה תעלה או תרד ללא קשר להעלאת הריבית".