תחילת שנת לימודים היא ללא ספק תקופה מרגשת ומאתגרת עבור ילדינו, אך לעתים היא יכולה להיות גם תקופה מעט לחוצה יותר כלכלית עבורנו ההורים. בעוד רובנו עוד מתאוששים מהתקציב של חודשי החופש הגדול שהושקע באירועים מהנים כמו קייטנות, בילויים וטיולים, תחילת שנת הלימודים מביאה איתה גל נוסף של הוצאות שונות, שחלקן אף נמשכות אל תוך שנת הלימודים עצמה. אז איך לחזור לשגרה בלי לשבור את התקציב המשפחתי? קבלו כמה עצות קטנות שיעשו הבדל גדול.
חזרה לשגרה ולאיזון
"המשמעות של חזרה לשגרה היא הרבה יותר מאשר 'הילדים צריכים מעכשיו לישון בזמן ולקום בזמן'", מסבירה ד"ר לירז מרגלית, פסיכולוגית חברתית וחוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי. "זה מצב שכל המשפחה צריכה להתכוונן אליו, כי בשגרה יש דפוסי חשיבה שונים מאשר בחופש. אנחנו מחזירים את הדברים למסגרת, ועבור ילדים בגילים הרכים ועד גיל 14 לערך המסגרת הזו היא קריטית לאיזון שלהם. לכן חשוב שההורים יתחילו מבעוד מועד לסגל את הילד לגבולות. למשל, שיעשה פעם ביום מטלה או מטלות כלשהן בשעות קבועות. זה נכון גם לשבועות הראשונים של שנת הלימודים, כשהילדים חוזרים מבית ספר וקשה להם להושיב את עצמם ולהכין שיעורי בית".
כל הציוד הזה הכרחי?
כשם שצריך להרגיל בחזרה את הילדים לשגרה היומית שלהם, כמו למשל חזרה לסדר היום הקבוע הכולל זמני שינה מוגדרים, זמני ארוחות ידועים, זמן קבוע להכנת שיעורים, לחוגים וגם לחברים, יש להרגיל אותם חזרה לתרבות הצריכה הסולידית יותר של משק הבית. קצת פחות "אמא, תקני לי" כשמסתובבים בקניון, ויותר הגדרה מראש יחד עם הילדים של תקציב דמי הכיס, תקציב החוגים ושיתוף בתהליך קניית הציוד לבית הספר. עכשיו זה הזמן הכי טוב להכניס אותם למסגרת הזו.
"עם פתיחת שנת הלימודים ההוצאה העיקרית היא כמובן רכישת ציוד, מחברות, ספרי לימוד, תיק וכדומה", אומרת גליה רוח נוי מהמרכז לצמיחה פיננסית בבנק הפועלים. “לעתים נראה כי הרשימה הזו היא אינסופית, והנטייה הטבעית שלנו כהורים היא שלילדים שלנו לא ייחסר דבר. לכן, לפני שיוצאים לקנות את כל הציוד החדש, וגם אם כבר קניתם ואתם צריכים השלמות במהלך השנה, שבו עם הילדים וערכו סדר במגירות הציוד שלהם. עברו איתם מול רשימת הציוד החדשה ובדקו מה באמת צריך ומה נשאר משנים קודמות. זה גם שיעור בקיימות וגם שיעור בצרכנות, מסתבר שלמידה קורית גם תוך כדי שנת הלימודים וגם לפניה".
בילויים בקניון OUT, פעילויות העשרה IN
רוח נוי ממליצה לערב את הילדים בתוכניות הכלליות והכלכליות העתידיות לשנה הקרובה. שיחה כזו תצמצם חוסר ודאות מצדם ותגביר את ההבנה שלהם על התנהלות כלכלית שבשגרה שאינה כוללת כל הזמן בילויים וחופשות. זה גם הזמן להראות את ההבדל בהוצאות - מתקציב בילויים עוברים לתקציב חוגים ופעילויות העשרה. חשוב לתווך לילדים שעכשיו, כשחזרנו לשגרה, אפשר וצריך להשקיע את הכסף בפעילויות מעשירות. תוכלו לשתף את הילדים בשיקולים הכלכליים שלכם כמשפחה ולבנות יחד איתם תקציב הכולל את החוגים שירצו ואת הבילויים המשפחתיים הצפויים בהמשך השנה.
להסתפק בשני חוגים
"היצע החוגים יכול לעתים לבלבל את הילדים ואותנו ויכול לגרום לנו לשלוח את הילדים ליותר מדי חוגים", מדגישה רוח נוי. "לכן כדאי לערוך סקר שוק מסודר ולבדוק חוגים דומים במסגרות אחרות זולות יותר או קרובות יותר לבית שיצמצמו את הוצאות הדלק והזמן על הכביש למשל. בחלק מהמקומות רישום של מספר אחים יחד יכול לזכות אתכם בהנחה, ושווה לבדוק זאת.
"כדאי גם לבדוק את מדיניות הביטולים, לנצל שיעורי ניסיון בחינם לפני שמתחייבים לשנה שלמה וכן לבדוק את התמורה למחיר ולאחר מכן לשתף את הילדים בשיקולים להחלטה אילו חוגים לבחור, וכך, על הדרך, גם ללמד אותם שיעור בסדרי עדיפויות וקבלת החלטות מושכלת. כמובן שכל זה צריך להיות במסגרת התקציב הכולל שהגדרנו לחוגים במהלך השנה".
"יש כיום הורים שאוהבים להשוויץ בכך שהילד שלהם הולך לחמישה־שישה חוגים, וזה נהיה אצלם מעין סמל סטטוס", מוסיפה ד"ר מרגלית. "אבל זה לא משרת את המטרה שאותם חוגים אמורים לשרת - את הילד. עבורו, לימודים ושיעורי בית הם בדרך כלל חובות לא נעימות. לכן החוג אמור לאפשר לו פתח ללימודים שהם לא 'עונש'. בסוף, האיזון המיטבי לדעתי, הוא לא יותר משני חוגים שהוא בחר יחד איתכם - אבל כאלה שהוא יקדיש להם זמן. מחקרים מראים שאם הילד בחר את החוג בעצמו, הוא יעשה הרבה יותר מאמץ ליהנות ממנו מאשר אם ההורים בחרו אותו בשבילו".
דיאטת דיגיטל
בשני העשורים האחרונים נאלצים הילדים להתמודד עם הסחות הדעת והגירויים של הסביבה הדיגיטלית. ד"ר מרגלית סבורה שזה מאבק קשה עבור כל ילד, ולכן על ההורים לבוא ולסייע לו. "מחוץ לכיתה, הילד שולט בכל האינטראקציות שיש לטלפון הנייד שלו - הוא מגביר את הווליום והוא מחליט איזה תוכן לראות ואם להחזיר אחורה או להריץ קדימה. ופתאום הוא מוצא את עצמו יושב עם עוד 30 ילדים בכיתה ומגלה שהוא לא יכול להחזיר את המורה קדימה או אחורה. זה מעבר קיצוני בין החופש והשליטה שיש לו בדיגיטל לעומת העולם המציאותי של בית הספר. בכיתה, הרבה פעמים גם חם ולח, והילד נאלץ להקשיב לתכנים ולגירויים שהוא לא בחר בהם, כשהסלולרי מחוץ להישג ידו. זה יוצר אצלו דיסוננס שהוא לא פעם מקור להפרעות קשב ולהישגים ירודים בלימודים, גם אם מדובר בילד מאוד אינטליגנטי".
איפה יכולים לעזור כאן ההורים והמורים?
"ההמלצה המוכחת היא שילד לא יהיה יותר משעה וחצי בדיגיטל בכל מה שלא קשור למטלות לימודיות. מעבר לזה, למדנו בשנים האחרונות שברגע שהילד קיבל הודעה לטלפון שלו והוא באמצע מטלה לימודית, הוא לא יוכל להתרכז עד שלא יידע ממי היא הגיעה. קשה מאוד עם ההסחות האלה לחזור לאותה נקודה, כי זה דורש מאמץ כפול מהמוח. לכן זה הופך את המטלות ללא אפקטיביות. ההורים צריכים לעזור לילדים לייצר משמעת עבודה ולארגן לו מרווחי זמן ומשימות ללא הטלפון הנייד. למשל, להכין שיעורי בית כשהטלפון לא בחדר. בהתחלה זה קשה, אבל בתוך כמה שבועות הילדים יתרגלו לזה ואפילו ילמדו להעריך את הזמן בלי הדיגיטל ואת הדברים הקטנים בחיים שהם לא רואים כשהעיניים שלהם נעוצות במסכים, כמו השמיים הכחולים או האנשים סביבם. אנו רואים שילדים שנמצאים ב'דיאטת דיגיטל' כזו הם יותר מרוכזים, יוצרים אינטרקציות טובות יותר עם החברים, מבינים טוב יותר הבעות פנים וההישגים הלימודיים שלהם עולים משמעותית".
מקצוענים שפועלים בשבילך
עם פתיחת שנת הלימודים החדשה, מעריב ובנק הפועלים במדור מיוחד שמטרתו לספק ידע וכלים לחזרה מיטבית לשגרה והתנהלות פיננסית נכונה ומתוכננת בצומתי החיים השונים.
המרכז לצמיחה פיננסית מזמין את כלל הציבור לקבל הדרכה בזום ללא עלות על איך לנהל תקציב ביתי מאוזן ולחסוך כסף. ההרצאה תתקיים בתאריך 7.9.2022, יום רביעי, בשעה 20:00. ובנוסף, הטבה ייחודית למשתתפים בהרצאה: ליווי פיננסי משפחתי אישי - ללא עלות, של עמותת חסדי לב בחסות בנק הפועלים, בכפוף לתנאי ההשתתפות. פרטים באתר המרכז לצמיחה פיננסית.
המידע נכון למועד פרסומו, והוא אינו מהווה ייעוץ או תחליף לייעוץ המתחשב בצרכיו של כל אדם ומותאם לו באופן אישי.