ראש הממשלה בנימין נתניהו זימן אתמול ללשכתו את צמרת האוצר בראשות השר בצלאל סמוטריץ', לדיון ראשון בתקציב המדינה ל־2023/24 ובחוק ההסדרים. בדיון גם נכחו נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון וצוות יועציו של נתניהו. הדיון אתמול נועד לשדר מבחינת נתניהו עסקים כרגיל, על רקע המחאות הנרחבות בציבור בעקבות הדיון שנערך בוועדת החוקה של הכנסת, שאישרה לקריאה ראשונה חלקים מסוימים מהרפורמה המשפטית. בדיון אתמול לא עלו ההשלכות האפשריות של הרפורמה על התקציב או על תחזית ההכנסות ממסים.
תקציב המדינה לשנה הקרובה יעמוד על 484 מיליארד שקל. חוק ההסדרים כולל יותר מ־40 חוקים, שחלקם יוצאו ממנו. התקציב מבוסס על הנחות עבודה שמרניות בנוגע להכנסות ממסים. הסיבה לכך היא ירידה מסוימת בגביית מס מענף ההייטק (ללא קשר לרפורמה) וירידה במיסוי נדל"ן.
עם זאת, כבר כעת ברור שכדי לשמור על מסגרת התקציב, שכולל את כלל ההוצאה ואת הגירעון הרצוי, חלק מההבטחות הקואליציוניות שניתנו על ידי נתניהו, הנאמדות ב־20 מיליארד שקל, לא יקוימו, יקוימו חלקית או שיידחו לשנת 2024. התוספות הקואליציוניות יסתכמו בשישה מיליון שקלים. כך למשל חינוך חינם לגילאי 0־3 לא יינתן השנה, כמו גם העלאה של 20% בשכר החיילים. גם דרישותיו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להגדלת תקציב המשטרה במיליארדי שקלים לא ייענו.
חלק מהנושאים הבוערים האחרים, כמו הפנסיות במערכת הביטחון או הסכמי השכר במגזר הציבורי, יידחו עד לאחר אישור התקציב. הדיון המואץ ברפורמה המשפטית נועד לרצות את חברי הקואליציה מהמפלגות החרדיות, במטרה שהם יאשרו את התקציב, שאמור להיות מובא לאישור הממשלה ביום חמישי הבא.
זאת גם הסיבה לחקיקה הבהולה ולרצון לאשר את הרפורמה בקריאה ראשונה בכנסת עוד לפני מועד זה.
במקביל, יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) איים אתמול במהלך ישיבת הוועדה כי "אם חוק ההסדרים לא יכלול מענה ליוקר המחיה לא נצביע בעד התקציב גם אם יהיו בחירות. הוועדה דנה בתחרות ברשתות השיווק במסגרת דיוני יוקר המחיה. איתן יוחננוף, בעליה של רשת יוחננוף, העריך כי המחירים ייעצרו".