קריסות הבנקים האמריקנים סיליקון ואלי (SVB) וסיגניצ'ר ׁ(Signature Bank), לצד המשבר בפירסט ריפבליק (First Republic) שנמצא גם הוא בסכנת סגירה, ממשיכות לעורר דאגה במשק הישראלי. אופיר אנג'ל, יו"ר פירמת הייעוץ הבינלאומית auren ישראל, התייחס היום (שלישי) בשיחה עם מעריב אונליין להשלכות הצפויות של ההתפתחויות האחרונות, והעריך כי הן עשויות להוביל לעצירת הרפורמה במערכת המשפט.
קריסת בנק SVB והבהלה בענף ההייטק: מה המשמעות עבור האזרח הפשוט?
"יש כרגע גל קריסות בארה"ב, ואפילו אם הוא לא יימשך הוא כבר עכשיו משליך על ישראל, כי לפחות שניים מתוך הבנקים שחווים את המשבר הם בנקים שהחזיקו הרבה כסף של חברות ישראליות", מסביר אנג'ל.
לדבריו, ישנם ארבעה וקטורים משמעותיים שמשפיעים בשלב זה על המשק הישראלי, ביניהם הנסיגה בהשקעות בענף ההייטק העולמי, הירידה בהשקעות ב-2023 בעקבות ההצפה בשנתיים הקודמות, המחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט וכעת, כאמור, קריסת הבנקים האמריקנים.
"בישראל יש כיום קריאה של כמות קריטית באוכלוסייה שמביעה חוסר אמון בצעדי הממשלה. תחבר את זה עם מה שקורה בארה"ב, ותקבל דוגמה קלאסית נוספת לחוסר אמון, הפעם בבנקים", אומר אנג'ל. "כשרואים בעיניים שיש חוסר אמון במערכת הבנקים, ההנחה היא שחוסר אמון מאוד משמעותי במערכת הישראלית עלול לגרום לירידה משמעותית בפעילות העסקית של ענף ההייטק, הקטר שמוביל את המשק הישראלי, והחשש הוא שזה השלב הבא, שבו נראה אפקט דומינו. אני מקווה שזה מה שיעיר את מקבלי ההחלטות בשני הצדדים, כי יש כאן חשש אמיתי".
אנג'ל, יו"ר פירמת הייעוץ הבינלאומית auren, מספר כי עצירת ההשקעות בישראל מתרחשת כבר כעת מול עינינו. "אני יכול לספר לך שאנחנו בקשר עמוק מאוד עם משקיעים מגרמניה. בחודשיים האחרונים, למרות שהם לא אומרים את זה בצורה רשמית, הם מקפיאים את ההשקעות בישראל. עוד שבוע וחצי יש לנו נסיעה כדי לנסות להציל השקעות. זו תעשייה משמעותית, צריך לזכור שגרמניה היא המדינה השלישית שישראל סוחרת איתה בעולם אחרי ארה"ב וסין. הנזק שנגרם הוא מיידי, כי מדובר במכרזים שצריך לסגור ולא נסגרים".
"צריך להבין שההשקעות מול הממשלה נמשכות, אבל יש הקפאה מול החברות הישראליות", הוא מוסיף. "ההייטק כבר עכשיו מקבל מכה קשה".
כשאני שואל אותו מה יכולות החברות המקומיות לעשות על מנת להתמודד עם המשבר, הוא משיב: "מה שקורה עכשיו זה שיש הרבה משקיעים פרטיים, ביניהם יהודים, שמנסים לבוא ולסייע בהשקעות פרטיות. פרקטית, זו פעילות שאנחנו מברכים עליה, במיוחד כאשר עכשיו אין מקורות השקעה של קרנות. אחד הדברים שאפשר לעשות כרגע זה לפנות למשקיעים פרטיים ולבנקים".
ומה לגבי קבלת סיוע ממשרד האוצר?
"צריך לזכור שחברות ההייטק יצאו נגד הרפורמה ומקבלי ההחלטות. ברמת השיח שלהם עם העובדים שלהם קבלת עזרה מהממשלה נתפסת כצעד בעייתי. כשאתה לא מדבר על חברות בורסאיות אלא פרטיות, שמהוות בין 80 ל-85 אחוז מהשוק, צריך להבין שברגע שהן יצהירו שהן בבעיה יהיה להן קשה יותר למשוך משקיעים, מתוך הבנה שהמידע שיעבירו לאוצר הוא לא בטוח דיסקרטי".
