"קיומם של מוסדות חזקים ועצמאיים (כמו בנק ישראל או מערכת בתי המשפט), חיוניים ליציבות ולשגשוגו של המשק לאורך זמן", כך קובע נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, בדוח הבנק ל־2022 שפורסם אתמול.
לדבריו, "תהליכי החקיקה הנדונים בימים אלה בישראל, מחדדים על רקע ההתפתחויות הפיננסיות בעולם את הצורך להבטיח את עצמאותם ומקצועיותם של המוסדות בישראל ואת הצורך ששינויים משמעותיים ייעשו בהסכמה רחבה".
בדוח השנתי נקבע מחדש, שתרומת העלאת הריבית לירידת מחירי הדיור אינה משמעותית. ירידת מחירי הדירות החדשות המיוחסת לחודשים האחרונים מוסברת בגידול המלאי אצל קבלנים עקב העלייה בקצב התחלות הבנייה ב־2022 ובשל הגידול בעלויות המימון שלהם.
בנוסף, עליית הריבית על המשכנתאות מקשה על זוגות צעירים להשיג את ההון הנדרש לקניית דירה. פרק מיוחד מייחסת הסקירה לנושאי האנרגיה.
נקבע כי ישראל הצליחה לשמור על אינפלציה מתונה באופן יחסי לארה"ב ולאירופה בזכות סבסוד של כ־3 מיליארד שקל של מחירי האנרגיה ומחירי הגז. המחירים הנמוכים בישראל גם מוסברים בעצמאות אנרגטית, בזכות מציאת מאגרי הגז תמר ולווייתן.
מתווה הגז סייע לשמור על יציבות אספקת הגז לישראל. עם זאת, בבנק מתריעים כי ההסכמים שקיבעו את המחירים, עלולים ליצור שוב מצב שבו מחירי הגז הטבעי בעולם דווקא נמוכים יותר מאשר בישראל.
בבנק ישראל סבורים שהסכם השכר במגזר הציבורי שנחתם עם ההסתדרות, יביא לעלייה מתונה יחסית בשכר, שלא תיצור לחצים אינפלציוניים.
ביחס לתעסוקה במשק, מתברר שבעוד שהצעירים הערבים מצמצמים פערים ונסמכים פחות על הממשלה, בקרב צעירים חרדים הפערים מתרחבים, הם פחות אקדמאים, יש קיפאון בתעסוקת גברים חרדים, ומשקי בית חרדים נסמכים יותר על קצבאות ממשלתיות.
על רקע זה, יש חשיבות להגדיל את הפריון בקרב האוכלוסייה החרדית, ואחד החסמים מפני אקדמיזציה הוא החוסר בלימודי ליב"ה. נזכיר, כי בניגוד לעבר, תקצוב מוסדות החינוך החרדים אינו מותנה בלימודי ליב"ה או מחויבויות אחרות ליציאה לשוק העבודה.