ברבעון הראשון של 2023, סכומי ההשקעות בהייטק הישראלי עמדו על 1.7 מיליארד דולרים – הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2018, כך עולה מנתונים שפורסמו היום (ראשון) על ידי מכון המחקר של SNPI המתבססים על סקירת נתוני הרבעון הראשון.

עקב קריסת SVB: מיליארדי דולרים מכספי ההייטק עלולים לרדת לטמיון
יו"ר דיסקונט: "הרפורמה המשפטית עלולה להשפיע לרעה על המשק"

עוד עלה כי רבעון זה עמד בסימן שתי התפתחויות מדאיגות עבור הסקטור: המשך המיתון הכלכלי העולמי והניסיון לשינויים חוקתיים אותה הובילה הקואליציה. בנוסף, כ-%40 מסך ההשקעות ברבעון החולף הושקע בשלוש חברות בלבד:1 eToro, Wiz ו-Via שגייסו ביחד כ-660 מיליון דולר.

לדברי המכון, אם קצב ההשקעות הזה יימשך עד סוף השנה, ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים יסתכמו לכ-8.6 מיליארד דולר בשנת 2023 – ירידה של כ-60% ביחס להשקעות בשנת 2022 וירידה של כ-75% ביחס להשקעות ב-2021. אינדיקציה נוספת לירידה בפעילות ברבעון הנוכחי ניתן למצוא במספר נמוך של 112 בלבד סבבי ההשקעה, הנתון הנמוך ביותר מאז שנת 2014 (מועד תחילת רישום הסבבי הגיוס במאגר Finder).

נוסף על כך, סטארט-אפים חדשים שהוקמו אחרי 2022 או אלה שגייסו סבבי Seed החל משנת 2022 יושפעו משמעותית מהירידה בהשקעות ברבעונים האחרונים. ככל שתימשכנה שתי המגמות שמעיבות על ההייטק הישראלי (המיתון הגלובלי ואי-הוודאות כתוצאה מהשינויים החוקתיים) חברות אלה יתקשו לגייס סבבי A וחלק גדול מהן עלול להיסגר.

נתונים ראשונים על היזמות בשנת 2022 מלמדים כי בשנה זו הוחרפה מגמת הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים. המסקנה המצערת היא שאם שנת 2023 תמשיך במגמה זו - ישראל לא תוכל להיחשב עוד כאומת הסטארט-אפ. 

שנת 2023 החלה עם סימנים חיוביים. מדד נאסד"ק, לדוגמה, השלים עלייה של 17% ברבעון החולף,  אך תוך חשש לנפילות בנקים נוספים לאחר הקריסה של Bank Valley Silicon ואחרים. קריסה זו הגבירה את החשש לאיתנות ההייטק הישראלי, שכן בנק זה היה ספק האשראי הבנקאי המרכזי של חברות טכנולוגיה ישראליות רבות.

עם זאת, בעמק הסיליקון מגמת ההשקעות דווקא מתחזקת ברבעון החולף, בעוד שישראל ולונדון חוות ירידה יחסית מתואמת. הסבר אפשרי לכך הוא התופעה הידועה לפיה בתקופות של אי-וודאות גבוהה, קיימת נטייה להון לזרום משאר העולם לארה"ב (privilege exorbitant). 

בנוסף על כך, התרחש בישראל אירוע ייחודי ודרמטי. השינויים המשטריים אותם הובילה הקואליציה טלטלו את החברה בישראל, הביאו להגברת אי-הוודאות, להיחלשותו של השקל, לאזהרות של חברות הדירוג s’Moody ו-Poor & Standard, ולפגיעה באמון המשקיעים הזרים. כל אלו כמובן לא פסחו על סקטור ההייטק, והדבר התעצם בעקבות הקרע חסר תקדים בין בכירי ההייטק לממשלה. מספר גופים - בהם אגף הכלכלנית הראשית ואגף התקציבים במשרד האוצר, המכון למחקרי בטחון לאומי, ואפילו ראש פורום קהלת לכלכלה – יצאו עם אזהרות חריפות לגבי השלכות השינויים החוקתיים על כלכלת ישראל.

הדוח של SNPI בדק גם את עמדות הציבור באשר להייטק והיחס של ההייטק לרפורמה המשפטית. על פי הסקר, נכתב בדוח, "עמדות המשיבים ביחס למחאת ההייטק מתואמות עם מידת האהדה להייטק: ככל שמשיבים חושבים שהמחאה יותר לגיטימית - כך מידת האהדה שלהם להייטק עולה". כמו כן, על פי מחברי הדוח, "מידת האהדה להייטק לא השתנתה ביחס לשנה שעברה ונותרה גבוהה: המחאה והפילוג החברתי-פוליטי לא באו לידי ביטוי בקיטוב התפיסות כלפי ההייטק הישראלי בהשוואה לסקר מ-2022". 

סקר עמדות הציבור: רוב בקרב מצביעי הימין סבור שמחאת ההייטק לא לגיטימית

על פי הדוח, 51% מהציבור סבורים שמחאת ההייטק לגיטימית במידה רבה ומעלה. 36% חושבים שהיא לגיטימית במידה מועטה ומטה, היתר השיבו שהמחאה לגיטימית "במידה בינונית". בקרב הימין קיים רוב שסבור כי המחאה אינה לגיטימית - 71%. בקרב המשיבים המסווגים עצמם כמרכז, מרכז-שמאל, ושמאל, קיים קונצנזוס כמעט מוחלט שהמחאה לגיטימית, עם 76%, 91% ו-96% בהתאמה.

לעומתם, משיבים שסיווגו עצמם כימין-מרכז חלוקים בסוגיה זו במידה שווה: 40% השיבו שהמחאה לגיטימית במידה רבה ומעלה, בעוד שב-39% סבורים שהמחאה לגיטימית במידה מועטה ומטה.

מחאת עובדי ההייטק בעד ישראל דמוקרטית ובית משפט עצמאי. צילום: יותם רונן

בתגובה לסקירת SPNI, מסרו במחאת עובדי ההייטק כי: "זה נראה רע, וזה יהיה גרוע יותר. שר האוצר לא האמין לנו, אבל הכסף של המשקיעים מהיר וחכם, והם לא אוהבים סיכונים לדמוקרטיה, לזכויות אדם וזכויות קניין. הצניחה בגיוסים השנה משמעה פגיעה דרמטית בהכנסות המדינה ממסים שנים קדימה. זה כסף שנועד לתשתיות, לביטחון, לחינוך ולבריאות של כל אזרח בישראל- פריפריה ומרכז כאחד. 

ההייטק עובר עכשיו שריפת יער נוראה, שעם האיומים של הממשלה לחידוש החקיקה- עדיין משתוללת. זה הזמן להודיע על גניזה מוחלטת של החקיקה וכניסה למסלול של כינון חוקה בהסכמה רחבה. רק אז תכבה השריפה שמכלה את ההייטק וההשקעות ונוכל להתחיל ולתקן את הנזק הנורא שגרמה הממשלה בשלושת החודשים האחרונים."