לקוחות בנק הפועלים והבינלאומי שביצעו העברות מט"ח לחו"ל בגין יבוא סחורה לשימוש עצמי וחויבו בעמלה עבור סחר חוץ וכן בעמלת סוויפט, יפוצו בסכום של כשלושה מיליון ש"ח וכן יחדלו מחיוב בגין עמלת סוויפט בגובה של מיליוני שקלים בשנה. כך נקבע לאחרונה בפסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה.
מדובר בלקוחות שביצעו עד 7 פעולות של העברת מט"ח לחו"ל לצורך יבוא סחורה מאז 2011 ועד יום הגשת התביעה, כאשר כל העברה אינה עולה על סכום של 20,000 דולר. בנוסף נקבע, כי בנק הפועלים יתרום לקרן לטובת הציבור סכום המהווה 75% מהסכום הכולל שנגבה בתקופה זו בגין עמלת סוויפט. כל אחד מהתובעים הייצוגיים יפוצה על ידי בנק הפועלים בסכום של כ-36 אלף ש"ח ומשרד עו"ד ארנון גרפי ושות' שייצג את הקבוצה, יקבל שכ"ט בסך כ-550 אלף ש"ח.
לגבי הסדר הפשרה עם הבנק הבינלאומי, שהתביעה נגדו אוחדה עם זו שהוגשה נגד בנק הפועלים, סוכם כי הבנק יחזיר ללקוחות סך של 620,000 ₪ והתובעת תפוצה ב-31,000 ש"ח. ומשרד עו"ד גרפי יקבל שכ"ט של כ-150,000 ש"ח.
התביעה נגד בנק הפועלים הוגשה בתחילת 2018 והתובעים טענו כי הבנק נוהג לחייב לקוחות המבצעים העברות במט"ח, בעמלה גבוהה מזו הנקובה בתעריפון. כך למשל, לטענת אחת התובעות, היא ביקשה לקנות אגרטל למשפחתה המתגוררת באוסטריה ולשם כך פנתה באמצעות האינטרנט לחנות באוסטריה.
היא נתנה הוראה לבנק הפועלים להעביר 115 דולר מחשבונה לחשבון החנות בתמורה לאגרטל. לטענתה, לאחר מכן התברר לה שהבנק סיווג את הפעולה כ"סחר חוץ" וגבה ממנה עמלה של 28 דולר. בבקשה לאישור התביעה כייצוגית, טענו המבקשים, כי הבנק הפר את הוראות חוק הבנקאות וכלליו כאשר גבה עמלות מעבר למותר וכן את עמלת סוויפט, שלא כפי שקבוע בתעריפון, ובכך גרם נזק ללקוחותיו ועל כן הוא חייב בפיצוי הלקוחות. בשלב מאוחר יותר הוגשה תביעה זהה נגד הבינלאומי ושתי התביעות אוחדו לאחת.
היועמ"שית התנגדה להסדר הפשרה שהושג בהליך של גישור, וטענה כי הקביעה שההסדר יחול רק על ביצוע עסקאות עד לסכום של 20,000 דולר אינה מתיישבת עם הדין הקיים ולכן מעוררת קושי מהותי. לשיטתה, על הבנקים לשנות את הסדרי הגבייה ללא קשר לסכום הנקוב. היא גם התנגדה לכך שההחזרים האישיים יבוצעו ללא כל הצמדה, משום שמדובר על 7 שנים אחורה ואין הצדקה לוותר לבנקים על הפרשי ההצמדה.
שופט בית המשפט המחוזי מרכז, רמי אמיר, קבע בפסק דין מפורט ומנומק, כי ההסכמים שהושגו עם הבנקים הם טובים וראויים וכי הסדרי הפשרה מגלמים הסכמות בין הצדדים, המבוססות על הערכת סיכונים וסיכויים של שני הצדדים.