כשקרוב למיליון אזרחים הזיעו את עצמם לדעת וניסו להבין אם קפץ להם פקק בבית, או שמא מדובר בהפסקת חשמל, ישב מנכ"ל חברת חשמל ברכב שלו, כי גם אצלו הזרם נותק, וניהל את האירוע משם.
אם מישהו היה מקשיב לפני שנים ליקי נוימן, מנכ"ל דוראל, לא היינו מגיעים למצב שחייב הפסקות חשמל יזומות לסירוגין באזורים שונים בארץ כדי לחלק את נטל האוויר הלא ממוזג. אולי לכן כששמע את הביקורת לפיה: "קצת אובך ואי אפשר לסמוך על המערכות הסולאריות", הוא זעם.
דוראל היא חברה יזמית גלובאלית בתחום האנרגיה המתחדשת, שהוקמה ב- 2007, נסחרת בבורסה בת"א בשווי של למעלה ממיליארד שקלים ופועלת בארה"ב, איטליה, פולין, רומניה ודנמרק.
בימים אלה משלימה החברה את בניית הפרויקט הסולארי הגדול ביותר בארה"ב והיא מחזיקה במאות מתקנים מניבים. נוימן, 44, נשוי ואב לשלושה, הוא בעל תואר שני בהנדסת חשמל, עבד כמנהל פרויקטים ברכבת ישראל והצטרף לחברה מייד עם הקמתה.
החשמל הכשר
"חשוב להבין שהצריכה באותו יום שישי בשעות אחה"צ-ערב, לא הייתה חריגה בראיה משקית", הוא תובע את עלבונן של האנרגיות המתחדשות, שמקורן ברוח ושמש, שלא יסתיימו לעולם.
"בחודשים יולי ואוגוסט בעבר היו נקודות צריכה הרבה יותר גבוהות. בכל שנה יש גידול של 4%-3% בצריכת החשמל וזה בלי לכלול את רכישת הרכבים החשמליים, כך שהצריכה בקיץ הנוכחי תהיה גדולה יותר.
"הייתה פה שורת תקלות, צירוף מקרים שהביא לחוסר של 300 מגה ואט, ולכן עשו מסע דילוגים וכיבו בכל פעם מקום אחר. גדלנו על ההנחה שיש לנו כמה חשמל שאנחנו רוצים, בגלל תכנון כושל לטווח ארוך ומצאנו את עצמנו על הקצה. מזל שיש דוראל".
וכשהוא מרים לחברה שבראשה הוא עומד, הוא מכוון לפתרון שנמצא ל"חשמל הכשר" בבני ברק ועורר מהומה גדולה והכוונה היא לאגירת חשמל, שבה עוסקת דוראל בין היתר.
"כולם מחפשים פתרונות", הוא אומר, "רשות החשמל, חברת חשמל, נוגה. התנהלו דיונים דחופים מאז, כי לא נוח לאף אחד שהכל נופל ברגע. להקים תחנת כוח חדשה לוקח 6-7 שנים. במסגרת ההיערכות שלנו למצבים כאלה בדיוק, אנחנו מקימים למעלה מ- 2000 מגה ואט של אגירה השנה ובשנה הבאה. האגירה תהיה רלוונטית לשעות קשות, והיא תיתן את הגיבוי שצריך".
כשנוימן מדבר על "אגירת חשמל", הוא מתכוון לשיטה הנפוצה של אגירת אנרגיה חשמלית בסוללות בטכנולוגיית ליתיום, כמו אלה שיש לנו במכשירים הסלולאריים, רק כאלה שמגיעות בקונטיינרים גדולים, שממוקמים בשטחים פתוחים.
הסוללות נטענות בחשמל עודף שמיוצר על ידי המערכת הסולארית במהלך שעות האור, ונפרק בשעות שיש בהן צורך בחשמל. המתקן שלנו בקיבוץ 'חולית' בעוטף עזה עובד וחברת חשמל ונגה זיהו את החשיבות של האגירה ולכן רשות החשמל ונגה מתמרצות הקמת מתקנים כאלה בתשלום של פרמיה".
לשיטתך, "החשמל הכשר" בבני ברק, יכול להיות פיילוט נפלא למתקן אגירה אורבני.
"אם היו לנו שם 100 ואט אגורים, המחסור בחשמל היה קטן משמעותית. העתיד הוא באגירת חשמל בתוך הערים. הסוללות יכולות להגיע במכולות ענק, אבל גם במתקנים קטנים. טסלה עשתה מוצרים יפים לעין, מעין ארונות מעוצבים, בגודל של 4-5 מטרים, שמפוזרים ברחבי הערים ומוצמדים לקיר אחורי של בניין. כל יחידה כזאת יכולה לאגור 3 מגה וצורכת מעט מאוד שטח.
"בעיר יש חיבורי חשמל חזקים, ועוד יותר חשוב: בניגוד לתחנות כוח, התכנון פשוט וההקמה קלה. כמה חודשים עד לקבלת היתרים, חודשיים-שלושה אספקה, התקנה - והופ באוויר. אם רשות החשמל יוצאת בתמרוץ כלכלי של הקמת ארונות כאלה, אין סיבה שלא יהיו קופצים. העיריות יכולות להקצות שטחים לטובת הצבת סוללות או ביזמות פרטית של בעלי נכסים".
אני לא רוצה לקלקל את החגיגה, אבל ליתיום לא נחשב ל"ירוק". מצד אחד מפיקים חשמל ירוק ומהשני - מזהמים את כדור הארץ.
"בדוראל חשוב לנו ואכפת לנו מהסביבה ואנחנו משקיעים הרבה מחשבה במה שקורה עם המוצר כשהוא מסיים את פעולתו. הסוללה תעבוד 15-20 שנים ואז תלך למחזור. יש לנו שת"פ עם חברות שממחזרות את הליתיום, שהוא משאב במחסור שצפוי להיגמר ולכן המחזור שלו כ"כ קריטי".
מה יחליף את הליתיום כשהוא יגמר?
"מפתחים טכנולוגיה של סודיום יון, כשהעולם כולו עובר לרכבים חשמליים, סלולאריים ואגירת חשמל, שכולים פועלים על ליתיום, חייבים למצוא תחליפים. כרגע התחליפים אולי יותר זולים, אבל לא מספיק יעילים".
די לקיבוץ
אחד האתגרים הגדולים של דוראל, הוא האתגר מולו עומד כל עסק בישראל - הבירוקרטיה והרגולציה, שמרחיקות מכאן שחקנים זרים, שלא מצליחים להתמודד עם גלגלי השיניים האימתניים שלהן. לא מזמן הופיע נוימן בכנס של קיבוצים, שותפיו הנאמנים להפקת האנרגיה הסולארית, וסיפר שזמן התגובה של רמ"י, מהיום שבו הם מגישים את המסמכים, עד ליום שבו הם יוצאים לעבודה בשטח, עומד על 190 ימים בממוצע. היה רחש התפעלות בקהל, על מהירות התגובה.
הסוד של נוימן פשוט יחסית - להעלות את כולם הקו כדי שידברו אחד עם השני, במקרים בהם כל אחד מושך לכיוון אחר, וזה קורה לא מעט. "מה שמדהים, זה שבפרויקט הענק שלנו באינדיאנה, ארה"ב, נפגשנו עם בעלי הקרקע ברבעון הראשון של 2020 ועכשיו הוא בבניה. אצלנו לוקח עשר שנים".
"נוגה" הוקמה מתוך מטרה להגן על היצרנים הפרטיים, אבל כמו שזה נראה כרגע, היא לא מצליחה להשתלט על ניהול המערכת. אולי צריך להחזיר אותו לחברת החשמל?
בריא מאוד שניהול המערכת יהיה עצמאי. הרפורמה במשק החשמל תוביל לכך, שחברת החשמל תייצר פחות מ- 30% מסך ייצור החשמל ומרביתו יהיה אצל היצרנים הפרטיים, נגה תהיה על הניהול וחברת חשמל על ההולכה".
מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת חשמל, אומר שהוא לא רוצה לייצר חשמל, כי ייצור פירושו הרבה הוצאות.
"והם נאבקים להקים עוד תחנות כוח ומתקני אגירה. אבל אם יוותרו לגמרי על כל הייצור, יהיה משהו בטענה שלהם. כל עוד הם שחקן מרכזי, הם לא יכולים להגיד דבר כזה".
מה היית עושה כדי שלא נחווה שוב הפסקות חשמל כאלה?
"הייתי מקים ועדה בינמשרדית, תחת חסות משרד רוה"מ, שתבחן את משק החשמל לטווח ארוך, צריכה פוטנציאלית, איך מדינת ישראל תתכנן את ייצור החשמל העתידי ותייצר רגולציה מקלה כדי לתמוך בזה. ברור שאנרגיה מתחדשת תתפוס נתח משמעותי, כי הכי זול וסביבתי לייצר חשמל סולארי".
חשמל סולארי זול, אבל אי אפשר לסמוך עליו, בעיקר כשיש אובך, כמו שהיה בסופ"ש הפסקות החשמל. הייצור שלו ירד ב-60%.
"באותו יום שישי זה היה בערב, כך שאובך לא ממש השפיע".
אבל יש גם ימי גשם וימים מעוננים מאוד.
"והפתרון הוא אגירת אנרגיה. תארי לעצמך שיש לי שדה סולארי עם סוללה לידו. אם יש צפי ליום אביך או מעונן, אני אטען את הסוללה מהבוקר והיא תעמוד בסטנד ביי, הכל עניין של תכנון".
בוא נדבר על מחיר החשמל. לא מזמן הייתה עוד התייקרות. מתי נראה את המחיר יורד?
"המחיר מורכב מהולכה ניהול וייצור, כשהחשמל הסולארי הוא בוודאות הזול ביותר, הוצאות הניהול הן קבועות ובהולכה יש השקעות, שמכאן נגזר המחיר. אנרגיה מתחדשת מוקמת במקומות פחות מיושבים, כך שצריך לבנות רשת הולכה חזקה וטובה".
בעייתי לבנות רשת הולכה טובה, כשיש בנגב גניבות של כבלים, שהמשטרה לא יכולה להתמודד איתן. נגזר עלינו לשלם יותר כסף.
"ולספוג את עלויות הייצור. אנחנו הרבה יותר יעילים היום, אבל המדינה עוד סוחבת את התחייבויות עבר ליצרנים סולאריים, שקיבלו תשלום גבוה בתחילת הדרך כדי לתמרץ אותם לייצר. התעוררנו מאוחר יחסית לעולם, אבל אנחנו המדינה עם הנתונים הטובים ביותר לאנרגיה מתחדשת ואפשר לצמצם את הפער".
זה מזכיר את מתקני ההתפלה. היו לנו הידע והיכולת, מכרנו אותם לעולם, ונשרכנו מאחור בהקמת המתקנים.
"נכון. הידע קיים, הצוותים, הכישרון, התעוזה והיזמות. ישראל נמצאת על מגרש משחקים טוב, אבל לא גדול, וכולם מחפשים את מזלם בחוץ".
יוסי כהן? "איש יקר שתורם לחברה"
ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, דווקא מצא את מזלו אצלכם. הוא מונה לדירקטור בחברה שלכם בארה"ב, ולפי הפרסומים מקבל שכר נאה של 24 מיליון שקלים. איזה ערך הוא נותן לכם, ששווה כל כך הרבה כסף?
הוא איש יקר שתורם לחברה הרבה. הוא מרוויח 24 מיליון בחישוב האופציות, כשהוא זכאי לאחוזים בודדים מהדלתא לאחר ההבשלה. 24 מיליון שקלים זה תחשיב חשבונאי בלבד, שעשה כותרות ובאז בלי סיבה. הוא משתכר כמה עשרות אלפי שקלים בחודש ומייצר לנו ערך".
השווי של "דוראל" עומד על 1.1 מיליארד שקלים, מה היעד רחוק הטווח שלכם?
להיות מובילים בתחום האנרגיה המתחדשת ולשלב אגירת חשמל ומיזמים אגרו-וולטריים. אבל הכי חשוב, שאת הכל עשינו בעשר אצבעות, בלי הון ראשוני. המייסדים, דורי דוידוביץ' ואלון כסל. אני הייתי העובד הראשון והם העסיקו אותי כמהנדס חשמל ויצאנו לדרך, ככה, עם הרבה אמונה. עשינו דרך ארוכה, ולפני הכל, כיף לנו. מי שעובד בדוראל מרגיש את זה, אנחנו חברה שמחה".