לקוחות (כמו כותב שורות אלה) שעיינו בסוף השבוע (סוף ספטמבר) בתנועות בחשבונות העובר ושב, הופתעו בוודאי לגלות זיכוי לא ברור של עשרות שקלים בחשבון. לצד הזיכוי מופיע גם ניכוי מס של 15% עבור אותו תשלום. ובכן, מדובר בתשלום הריבית הרבעוני שעליו חויבו הבנקים להכריז לפני שלושה חודשים (ב־1 ביולי) והתשלום עליו מתבצע כעת. התוכנית יצאה לדרך בלחצו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שהוטרד מהפעלת הלחצים על ידי המערכת הפוליטית.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
הבנקים הגדולים, שהודיעו על תשלום ריבית של 2% לשנה על יתרות כספיות של עד 25 אלף שקל, היו בנק לאומי שבניהול חנן פרידמן, בנק מזרחי טפחות (שהיה הראשון שיצא בתוכנית ההטבות) והבנק הבינלאומי. תשלום הריבית נעשה אחת לרבעון והוא מלווה באותיות קטנות רבות. היקף התשלומים בכל בנק נאמד בעשרות מיליוני שקלים. ומה עם בנק הפועלים? בבנק שבניהול דב קוטלר הוחלט שבמקום לשלם ריבית על הזכות, הוא יקזז את גובה הזכות מיתרת החובה על האוברדרפט שבו היה הלקוח.
בנק דיסקונט שבניהול אבי לוי היה היחיד מבין הבנקים הגדולים שחמק מתחת לרדאר ולא הכריז רשמית על תוכנית ההטבות. הבנק הסתפק בעובדה שמיזם התשלומים פייבוקס, הנמנה עם קבוצת הבנק, משלם ריבית של 3% ביתרות של עד 20 אלף שקל. האם תשלום ריבית הזכות ללקוחות הצליח להוריד מסדר היום את פרשת עושק הפיקדונות? רק באופן חלקי. תשלום של 2% לשנה,שהם עשרות שקלים לרבעון (כ־200־300 שקל לשנה ברוטו), הוא תמורה חלקית. זאת בזמן שהריבית על המינוס מגיעה ל־10% לשנה ולעתים אף יותר.
זאת ועוד, בשעה שבנק וואן זירו משלם על היתרה ריבית של 4% לשנה ובנקים אחרים משלמים 3% ויותר על פיקדונות לחודש, תשלום של 2% על ריבית עו"ש הוא בטל בשישים. מבחינת הבנקים מדובר באובדן הכנסות של מאות מיליוני שקלים בודדים בשנה. אובדן הכנסות זה גם הוא בטל בשישים בהשוואה לתוספת ההכנסות של מיליארדי שקלים על הריבית במשכנתאות ובאוברדרפט, שמנה נהנתה המערכת הבנקאית עקב העלאת הריבית.