שווי נכסי הציבור המנוהלים בקרנות זינק במהלך 2023 ב־24% ל־456.3 מיליארד שקל. מדובר בדוח ראשון של הרשות שסוקר את פעילות קרנות הנאמנות.
ב־2023 נוספו 88 מיליארד שקל לשווי הקרנות. המגמה הבולטת הייתה מעבר כספים מקרנות אקטיביות (המתמחות באפיק מסוים) לקרנות כספיות, קרנות מחקות מדדים וקרנות סל.
שווי הקרנות הפסיביות הסתכם ב־200 מיליארד שקל, בעוד ששווי הנכסים בקרנות אקטיביות הסתכם ב־148.2 מיליארד שקל (בנטרול קרנות כספיות).
שווי הנכסים בקרנות הכספיות זינק ב־114% והגיע לשיא של כל הזמנים - 107.3 מיליארד שקל. קרנות אלה הן תחליף להשקעה בפיקדונות הבנקאיים ולאורך השנה הניבו תשואה עדיפה. העלאת הריבית ומלחמת עזה לא הובילו לפדיונות מסיביים, שלא כמו בתקופת משבר הקורונה.
בסוף דצמבר 2023 פעלו בישראל 2,298 קרנות נאמנות. נרשמו 56 מנהלי קרנות נאמנות (מתוכם 40 ב"הוסטינג", המנהלים רק את הכסף). 72% מכלל הנכסים (327 מיליארד שקל) נוהלו על ידי חמישה מנהלי הקרנות הגדולים. שלושה מתוכם משתייכים לקבוצות ביטוח ואחראים על 44% מהנכסים בקרנות.
הענף מאופיין בשווי נכסים ממוצע נמוך יחסית לכל קרן, עם 160 מיליון שקל בממוצע לקרן, לא כולל הקרנות הכספיות, שמנהלות בממוצע 2.3 מיליארד שקל לקרן. גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, גמל וביטוח פעלו בעיקר בקרנות סל, ואלה היוו 84% מפעילותם בקרנות.
36% מהיצירות בכלל הענף ו־56% מהיצירות בקרנות הכספיות בוצעו במישרין על ידי הציבור, ללא תיווך של ייעוץ או שיווק השקעות. מערכי הייעוץ היו אחראים על 31% מהיצירות ומנהלי התיקים על 15%.
הדוח מצביע על הסטה של כספי המשקיעים מקרנות המשקיעות באיגרות חוב בישראל, שמהן נפדו 25 מיליארד שקל נטו, לקרנות כספיות, שבהן גדל שווי הנכסים ב־53.4 מיליארד שקל נטו. בנוסף העדיפו המשקיעים להשקיע יותר במניות ובאג"ח בחו"ל והפנו לשם 18 מיליארד שקל.
מנהלת מחלקת השקעות ברשות ענבל פולק: "רשות ניירות ערך רואה בקרנות הנאמנות נכס פיננסי המהווה שער כניסה מרכזי לשוק ההון למשקיעים קמעונאיים. הרשות פועלת לשיפור והרחבת היצע הקרנות במגוון רמות סיכון, כך שכל משקיע יוכל למצוא את אפיק ההשקעה המתאים לטעמיו".
