בשבוע הבא נחגוג את הפסח כשבמהלך החג ישהו רוב העובדים בחופשה. עם זאת, עובדים רבים ימשיכו לעבוד בתקופת החג בענפים חיוניים, ובהם עובדים בענף הביטחון, העושים לילות כימים בתקופה מורכבת זו. לפניכם מדריך עם השאלות הרלוונטיות במהלך החג.
האם מעסיק רשאי לחייב אותי לעבוד בחג?
לפי החוק, עובד רשאי לסרב לעבוד בימי החג, אולם עליו להודיע על סירובו למעסיק עם קבלתו לעבודה או מיד לאחר שקיבל דרישה להתייצב לעבודה במהלך החג, בין אם הנימוק לסירוב נובע ממצוות הדת ובין אם מסיבה אחרת. לרוב, העסקה בימי המנוחה (שבת או חג) טעונה קבלת היתר מתאים משר הכלכלה והתעשייה ומזכה בתמורה מוגדלת. קיימים מקרים חריגים בהם העובד אינו רשאי לסרב לעבודה בימי החג, למשל: במקומות עבודה האמונים על ביטחון המדינה או על ביטחון הציבור (שוטרים, עובדי שירות הביטחון הכללי, עובדי שב"ס), עובדים המועסקים במקצועות חיוניים למשק (ייצור ואספקת חשמל), אנשי צוות אוויר ועוד.
על רקע מלחמת חרבות ברזל והמצב השורר במשק, חלק מעובדי המגזר הציבורי נדרשים לנוכחות מוגברת במקום העבודה – בשגרה ובחג, כך שנבצר מהם לנצל את מספר ימי החופשה הנדרשים כדי שלא לחרוג ממכסת הצבירה השנתית המקסימלית. לאור זאת, נציבות שירות המדינה הוציאה שורה של הנחיות המאפשרות, למנהלים, לפי שיקול דעתם, לאשר לאותם עובדים "לגרור" את מכסת ימי החופשה שלא נוצלה, לשנת 2024, באופן שיבטיח את שימורה.
עובד יכול להתנגד לצאת לחופשה מרוכזת במקום העבודה עליה החליט המעסיק?
הנהגת חופשה מרוכזת ("הדממה") בימי החג וחול המועד פסח היא פרקטיקה מקובלת בקרב מעסיקים רבים, ובפרט במגזר הציבורי. מעסיק שמעוניין להוציא את עובדיו לחופשה מרוכזת, רשאי לעשות זאת, גם אם קיימים עובדים שאינם מעוניינים בכך. עם זאת, על המעסיק להפעיל סמכות זו, בדומה לכל סמכות אחרת שיש לו - בתום לב ובהגינות. החוק קובע כי חופשה רצופה בת שבעה ימים או יותר מחייבת מתן הודעה לעובדים של 14 יום לפחות מראש, ובפסיקה נקבע כי גם חופשה קצרה יותר מחייבת הודעה לעובד זמן סביר מראש.
ומה אם לעובד אין מספיק ימי חופשה צבורים?
במקרה כזה המעסיק לא רשאי לחייב את העובד להיכנס ל"יתרה שלילית" של ימי חופשה, והמשמעות היא שהעובד המסוים יידרש לעבוד גם בימים אלה, או לחלופין - המעסיק ייאלץ לשאת בעלות של ימי החופשה הללו על חשבונו, אלא אם גובשה הסכמה אחרת בין הצדדים.
עובד זכאי לתשלום עבור ימי החג?
עובד ששכרו משולם על בסיס חודשי, יהיה זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, וזאת מבלי שינוכה יום היעדרותו בגין החג. לעומת זאת, עובד ששכרו משולם על בסיס יומי או שעתי, זכאי לקבלת תשלום נפרד עבור ימי החג (מה שמכונה: דמי חגים), בהתקיים שלושה תנאים: העובד השלים שלושה חודשי עבודה במקום העבודה; העובד נעדר מעבודתו בעקבות החג; העובד לא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג, אלא בהסכמת מעסיקו. יש מקומות וענפים בהם נקבעו תנאים מיטיבים בכל הנוגע לזכאות לתשלום דמי חגים. למשל, עובדים בענף הבנייה זכאים לדמי חגים לאחר שהשלימו שלושה חודשי העסקה בתחום, גם אם לא מדובר בוותק שנצבר אצל מעסיק ספציפי. כמובן שעובד שעבד בימי החג זכאי לתשלום משכורתו הרגילה, ובנוסף לגמול מוגדל בגין עבודה בחג.
מהו התעריף המגיע למי שנדרש לעבוד בחג?
העסקת עובד במהלך החג תזכה אותו בתשלום של 150% מהשכר הרגיל. בכל הקשור לעובדים יומיים / שעתיים, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי מי שעבדו במהלך החג שלא מתוך בחירה, יהיו זכאים לתשלום של 150% משכרם, נוסף על זכאותם לדמי חגים.
מעסיק מחויב להעניק שי לחג?
אין הוראת חוק המחייבת להעניק שי לחג לעובדים. כל עוד זכות זו אינה מעוגנת בהסכם העבודה, הסכם אישי או הסכם קיבוצי, המעסיק לא חייב לעשות זאת. עם זאת, במקום עבודה שבו נהוג להעניק תלושים או שי לחג כדבר שבשגרה במשך שנים ארוכות, ייתכן כי זכות זו תוכר כ"נוהג מחייב", אשר מהווה חלק מהסכמות הצדדים ליחסי העבודה (גם אם לא נכתב במפורש). ייתכנו מקרים חריגים בהם אי מתן השי ייחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה, אולם לא כל ביטול של נוהג הענקת שי לחג ייחשב אוטומטית כהרעת תנאים. הדבר תלוי בנסיבות הספציפיות.
עובד שמקפיד לקיים את מצוות החג יכול לסרב להתייצב למקום עבודה שלא הוכשר לפסח?
חוק החמץ במתכונתו הנוכחית אוסר על מכירה או הצגה של חמץ בפרהסיה (להוציא חריגים, כדוגמת יישובים בהם מרבית התושבים אינם יהודים). לצד זאת, לא קיימת הוראת חוק המחייבת מעסיקים להכשיר את מקום העבודה. מכאן, שגם עובדים שמקפידים על קיום מצוות החג מחויבים להתייצב לעבודה. למרות זאת, מכוח חובת תום הלב וההגינות החלה במערכת יחסי עבודה, על המעסיק לגלות התחשבות ככל שניתן ולנסות להגיע לפתרון מוסכם עם העובד. במסגרת זו, ניתן להציע לעובד לעבוד מהבית (ככל שמדובר באפשרות ישימה), לצאת לחופשה (בהנחה שלעובד עומדת יתרה של ימי חופשה), להקצות חדר כשר במקום העבודה, ועוד.
עורכי הדין גדעון רובין ועופר איילון הם ממשרד גדעון רובין ושות', המתמחה בדיני עבודה