המציאות הישראלית השתנתה ומה שהיה פעם "מצב חירום" הפך לשגרה. המלחמה המתמשכת והשלכותיה – לאחר שנה של עליות ריבית חסרות תקדים - לא רק שהעמיקו את המצוקה הכלכלית של אלפי משפחות, אלא גם חידדו את התובנה כי "הוראות שעה" כבר אינן מספיקות. בעולם שבו החריג הופך לנורמה, אנחנו זקוקים לפתרונות קבועים.
בעקבות המלחמה, בנק ישראל הרחיב את האפשרות לקחת הלוואה לכל מטרה בשעבוד הנכס עד לסכום של 200 אלף שקלים מעבר ל-50% משווי הנכס. אך צעד זה, שנועד להיות זמני, הוא למעשה קרש הצלה עבור משקי בית רבים שפשוט מנסים לשרוד.
מנכ"ל האוצר לשעבר מזועזע: "קרובים למשבר כלכלי שלא היה כאן 40 שנה"
בשורות טובות מהלמ"ס: שיעור האבטלה ממשיך לרדת; 61% מכלל האוכלוסייה מועסקים
הגדלת שיעור ההלוואה אינה רק פתרון זמני, אלא כלי חיוני להתמודדות עם המציאות הכלכלית החדשה. היא מאפשרת למשפחות להקטין את ההחזרים החודשיים ולנהל את חובותיהן ביעילות רבה יותר. במציאות מקרו כלכלית מורכבת וחסרת ודאות, ברמה הגלובלית בכלל ובתקופה מטורפת כאן בישראל בפרט, שעבוד הדירה לקבלת מימון נוסף אינו רק חבל הצלה או פלסטר זמני - הוא אסטרטגיה הכרחית לשמירה על יציבות פיננסית ארוכת טווח.
שקלול נתוני בנק ישראל מהחודשים פברואר-מאי 24, מאשש את הצורך בפתרון קבוע: הלוואות לכל מטרה מעל 50% עומדות בממוצע על כ-210 מיליון ש"ח לחודש – כשליש מסך ההלוואות לכל מטרה. אלו אינם מספרים של מצב חירום חולף, אלא עדות לצורך מתמשך ועמוק במערכת הפיננסית שלנו.
עם זאת, חשוב להכיר בכך שפתרון זה, גם אם יהפוך לקבוע, לא יענה על צרכי כל האוכלוסיות. לווים עם משכנתה גבוהה מ-50% מערך הנכס ורוכשי דירות ב"מחיר למשתכן" עדיין יתקשו ליהנות מההקלה. זו קריאה לבנק ישראל לא רק לקבע את ההוראה הקיימת ולהגדיל את שיעור המימון ל-70%, אלא גם לפתח פתרונות נוספים שיתנו מענה למגוון רחב יותר של מצבים כלכליים.
החשש מפני ניצול לרעה של ההקלה והיווצרות מעגל חובות הוא מובן, אך לא צריך למנוע פתרון ארוך טווח. במקום זאת, עלינו לפתח מנגנונים של שקיפות, הדרכה וליווי פיננסי שיאפשרו ללווים לקבל החלטות מושכלות. יועצי משכנתאות עצמאיים צריכים להפוך לחלק בלתי נפרד ממערכת זו באופן שיסייע למשפחות לנווט במציאות הפיננסית המורכבת.
התפיסה לפיה ניתן לשלוט "בגובה הלהבות" באופן זמני ו/או במצבי משבר, איננה רלוונטית בישראל 2024, שכן גם ההערכות השמרניות ביותר לא מדברות על שינוי מיידי או קרוב מעבר לאופק, ולכן, המדינה חייבת לשנות דיסקט ולייצר לציבור פתרונות שיאפשרו לו לצלוח את המשבר באופן שלא ישלח אותו לחפש הלוואות או מימון חוץ בנקאי בריביות מסוכנות.
חשוב להזכיר גם את מה שידוע, לכאורה, אבל ייתכן ונשכח מעט בחסות המלחמה: מטרת העל של המערכת הפיננסית היא שמירה על יציבות. אלא שבהינתן מציאות משברית מתמשכת בסביבת ריבית גבוהה, משק בית שנכנס לסחרור כלכלי מתמודד עם כדור שלג שסוחף אחריו גופים רבים נוספים בדרך (משיכת כספים מקופות גמל או קרנות השתלמות הן רק דוגמה קטנה לתהליך בו רבים "משעבדים" את העתיד למען הישרדות בהווה).
אם כן, הרחבת אפשרויות ההלוואה בשעבוד הדירה אינה רק צעד חיובי - היא הכרח במציאות החדשה שלנו. הפיכת הוראת השעה לקבועה תהווה הכרה בכך שהאתגרים הכלכליים שאנו חווים אינם זמניים, תספק כלי משמעותי להתמודדות עמם ועל הדרך תאפשר לציבור הקורס תחת הנטל "לחשב לעצמו מסלול מחדש" בצורה מושכלת. אני קורא לבנק ישראל להכיר במציאות החדשה ולהפוך מהלך זה לקבוע.
הכותב הוא חבר הנהלה ויו"ר הוועדה לקשר בנקים בהתאחדות יועצי המשכנתאות.