הצעת החוק שתטיל פיקוח על סגירת סניפי בנקים קבועים אושרה היום (שלישי) במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. המטרה העיקרית, כך לפי הצעת החוק, היא למנוע או לצמצם פגיעה בלקוחות הקשישים של הבנק ובאזרחים ותיקים. 19 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים.
החוק הציע כי כל החלטה של בנק לסגור סניף קבוע תתקבל לאחר התייעצות של המפקח על הבנקים עם ועדת הרישיונות, וכן לאחר שניתנה לתאגיד הבנקאי הזדמנות להשמיע את טענותיו. כמו כן, אם הוחלט לסגור סניף, יפרסם התאגיד הבנקאי הודעה על כך באתר האינטרנט שלו.
בנוסף, החוק קבע כי המפקח על הבנקים ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת אחת לשנה על יישום הוראות ההסדר המוצע לסגירת סניפים. החל מ-1 בינואר 2025 ולמשך 3 שנים, דיווח יימסר אחת לשישה חודשים. כמו כן, הגבלות מסוימות על סגירת סניפי בנק יכול גם למנוע מהציבור תשלום עמלות מיותרות. בשל סגירת סניפים, נאלצים אזרחים למשוך כסף מהכספומטים הפרטיים, עליהם אין שום פיקוח, ולשלם עמלה גבוהה ביחס לזו שנגבית עם משיכה מכספומט הבנק.
עם זאת, חשוב לציין כי הסמכות המפקח על הבנקים שלא לאשר סגירת סניף היא תקדימית כשלעצמה. העברת הסמכות הזאת לוועדת הרישיונות, בה נמצאים נבחרי ציבור בלבד, עשויה להיתפס כהתערבות משמעותית של הכנסת במערכת הבנקאית. הסכנה כאן היא למעשה פגיעה מסוימת בעצמאות ובסמכויות של חטיבה חשובה בבנק ישראל.
"מאחר שלסגירת סניף בנק עלולות להיות השלכות שליליות על ציבור הלקוחות שלו ובמיוחד על הלקוחות הקשישים", נכתב בדברי ההסבר להצעה, "מוצע לקבוע כי כל החלטה בבקשה לסגירת סניף תהיה טעונה אישור של ועדת הרישיונות, ולא רק החלטה בהתנגדות לסגירת סניף, כפי שקבוע היום".