הבוקר (ראשון) סערה המערכת הפוליטית בעקבות החלטת היועמ"שית להפסיק את מימון מעונות היום לילדי אברכים שאביהם מחויב בגיוס לצה"ל. במכתבה ציינה כי "המדינה אינה מוסמכת עוד לעודד באמצעות מימון ממשלתי לימודים תורניים של מלש"בים".
ירון זליכה תוקף את ממשלת נתניהו: "מאבדת שליטה על הגירעון שלה"
"תקופה מורכבת": רווחי בזק ירדו הרבעון ל-292 מיליון שקל
ההערכה במשרד העבודה סוברת כי ההחלטה תשפיע על כ-6,700 משפחות חרדיות, ועל כ-10,000 ילדים. במשרד האוצר אמרו ל"מעריב" כי המהלך יחסוך לקופת המדינה סכום של כ-200 מיליון ש"ח.
מדובר בצעד נוסף לניתוק ההישענות של החברה החרדית על תקצוב המדינה וקידום נשיאה שווה בנטל, מהלך רחב שהחל בפסיקת בג"ץ שביטלה את הפטור הגורף מגיוס לציבור החרדי. כחלק מכך, בתחילת החודש נודע על ניתוק שתי רשתות החינוך הפרטיות "החינוך העצמאי" ו"מעיין החינוך התורני" ממימון המדינה.
אך בעוד באוצר ובדרג המקצועי מאמינים כי מדובר בבשורה נחוצה שתמתן את עידוד המדינה לאי גיוס חרדים, ברחוב החרדי חוששים מאוד מהצעד שננקט, וסבורים כי הוא אף ייקח את המגזר אחורה. המתנגדים מסתמכים על העובדה כי הדבר יביא לירידה חדה שמספר הנשים החרדיות המועסקות, משום שמשכורתן נמוכה ואין להן יכולת לממן מעונות, ועל כן הן תחזורנה לטפל בילדיהן ב'משרה מלאה'.
לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, בשנת 2022, עמד אחוז הנשים החרדיות העובדות על 79.5%, כאשר 41% מהן עבדו בתחום החינוך. השכר הממוצע שלהן בשנת 2021, היה 8,230 ש"ח.
"זו החלטה שתוביל לתוצאות הרסניות", טוען אלי ביתאן, עיתונאי המתמחה בחברה החרדית, "במציאות בה מעונות היום המסובסדים עולים למשק בית חרדי בערך 2000 ש"ח לילד, הסרת המימון תוביל מיידית לירידה באחוז הנשים החרדיות העובדות. צריך לזכור שהחלטת המדינה להקים את המעונות מלכתחילה הייתה עידוד נשים חרדיות וערביות לצאת לשוק התעסוקה".
"ההחלטה הזאת תוביל מהר מאוד ל'מעונות פיראטיים' שיעשו נזק עצום לילדים", ממשיך ביתאן, "מדובר במחסן בלי חלון שיכיל 30 ילדים וגננת אחת. הבקשה הזו להשיג שוויון בנטל היא נכונה, ואני בטוח בכנות כוונותיה של היועמ"שית, אבל כשהדבר יפגע אקטיבית בילדים שלא עשו כלום - לא זו הדרך".
"על פניו, זה יכול היה להיות צעד נכון", אומר ד"ר אליעזר היון, חוקר החברה החרדית במכון ירושלים, "אבל ממש לא מדובר בגזרה שתוציא את המוני הצעירים החרדים לעבוד או להתגייס. כשאתה נותן מכות קטנות, מבלי לעשות שינוי מהותי שמרוקן את הבריכה התקציבית – אתה לא עושה כלום, מלבד לגרום למרמור ולכעס בציבור".
"במצב הקיים", הוא מסביר, "משק בית חרדי ממוצע משלם בין 1500-2300 ש"ח לילד. במשפחות שאופיין הדתי והחברתי הוא שהבעל לומד תורה ולא עובד, אין שום היתכנות שסכום כזה יוציא אותו לעבוד. הוא ימצא פתרון אחר".
"חשוב לזכור שהמבנים החרדיים הקולקטיביים חזקים, וכוללים קרנות חסד, חלוקה לפני החגים, קניית דירות לילדים ומענק נישואים, כל מני גורמים שמאפשרים לחברה לצוף מעל המים. גם אם יהיו שינויים כלכליים גדולים היא תמשיך להתקיים בזכות עצמה".
"המכות האלה לא רק שלא יעזרו", טוען ד"ר היון, "הן יביאו גם תנועת נגד אנטגוניסטית. אותו סיפור בדיוק קרה כשרצו להטיל מיסוי על המשקאות הממותקים. גזירה כלכלית כזו או אחרת, שלא מרסקת את הכלכלה החרדית ורק פוצעת אותה, תגרום לה להתנהג כחיה פצועה, שתשתולל עוד יותר".